Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ליברליזם בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל ארצות הברית
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ארצות הברית
יחסי החוץ

קובץ:Liberal Gallup 8-10.svg
כמות האנשים שמגדירים את עצמם כליברלים בכל מדינה בארצות הברית
  28% ומעלה
  24%-27%
  20%-23%
  17%-19%
  15%-16%
  14% ומטה

ליברליזם בארצות הבריתאנגלית: Liberalism in the United States) היא אחת משתי האידאולוגיות המרכזיות בארצות הברית, כשהשנייה היא שמרנות. על אף השם, ליברליזם בארצות הברית דומה יותר לפרוגרסיביזם האירופי מאשר לליברליזם הקלאסי.

מקובל להבחין בין ליברלים 'ישנים' מהסוג המזוהה עם עידן הנאורות, ובין ליברלים 'חדשים' המזוהים עם רעיונות פרוגרסיביים. הראשונים נמצאים בדרך כלל במרכז-שמאל המפה הפוליטית, ואילו האחרונים נמצאים בדרך כלל בשמאל הקשיח. גם בין הראשונים קיימים שני סוגים: ליברלים קלאסיים, שהדגש מבחינתם הוא על חירות וזכויות יסוד, עם זהות מסוימת לליברליזם האירופי, והם בדרך כלל נחשבים שמרנים. וליברלים מודרניים, שהדגש מבחינתם הוא על טובת הכלל, שוויון והרחבת תפקידה של הממשלה, והם אלו שנחשבו מובילי הזרם הליברלי במאה ה-20.[1]

הליברליזם ה'ישן' משלב עקרונות של זכויות טבעיות וחוקיות לכל, הסכמת הנמשל, חופש הביטוי, חופש דת והפרדת הדת מהמדינה. עם זאת, בשונה מהליברלים ברוב מדינות אירופה, ליברלים רבים באמריקה תומכים בזכות לשאת נשק (על בסיס התיקון השני לחוקת ארצות הברית).[2] בנוסף, הם מעורבים הרבה פחות במלחמת מעמדות שמאפיינת את יבשת אירופה.

ליברלים בארצות הברית בדרך כלל מגיעים מאוכלוסייה חילונית המזוהה עם עידן הנאורות, תנועה אינטלקטואלית שצמחה באירופה, ושמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

המנהיגים העיקריים של התנועה הליברלית במהלך המאה ה-20 כוללים את פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנשיא ה־32 של ארצות הברית, משנת 1933 עד מותו ב־1945, ואת לינדון ג'ונסון, נשיאהּ השלושים ושישה של ארצות הברית שקידם את תוכנית "החברה הגדולה" לצמצום פערי השכר וקידום מערכת הבריאות במדינה.

הליברליזם ה'חדש' משלב ערכים של ליברליזם תרבותי, ליברליזם חברתי, פרוגרסיביזם וזכויות אדם. הדגלים המרכזיים של הליברלים ה'חדשים' במאה ה-21 כוללים תמיכה רבה בזכויות להט"ב (לרבות זכויות טרנסים ונישואים של זוגות מאותו המין), בצדק סביבתי, בביטול עונש מוות בארצות הברית ובזכות להפלה עצמית.[3][4][5] תמיכתם בישראל במסגרת הסכסוך-הישראלי פלסטיני שנויה במחלוקת, בעיקר בקרב הדור הצעיר.[6][7]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ליברליזם בארצות הברית]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ian Adams, Political Ideology Today, Manchester University Press, 2001, ISBN 978-0-7190-6020-5. (בEnglish)
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ John W. Jeffries, The "New" New Deal: FDR and American Liberalism, 1937-1945, Political Science Quarterly 105, 1990, עמ' 397–418 doi: 10.2307/2150824
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ Anna Brown, Deep partisan divide on whether greater acceptance of transgender people is good for society, Pew Research Center, ‏2022-02-11 (ב־English)
  6. ^ Support for Israel continues to deteriorate, especially among Democrats and young people, Brookings (ב־English)
  7. ^ Danger Zone: Collapsing Support for Israel Among Democrats, INSS (ב־English)