Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ליאת שטייר-לבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ליאת שטייר-לבני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1973 (גיל: 53 בערך)

ליאת שטייר-לבני (נולדה ב-1973) היא פרופסור מן המניין במחלקה לתרבות במכללת ספיר. היא מלמדת ומרכזת קורסים במחלקה לספרות, לשון ואמנויות, ובתוכנית ללימודי תרבות לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה.
תחומי המחקר שלה הם: לימודי השואה, לימודי קולנוע, לימודי תרבות, לימודי ישראל, לימודי יהדות, לימודי טראומה, לימודי הומור, זיכרון קולקטיבי החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ועד ימינו, ותרבות פופולרית בישראל. פרסמה עשרות מאמרים וששה ספרים בנושא.

ביוגרפיה עריכה

ליאת שטייר-לבני נולדה בבת-ים לאברהם ותחיה שטייר. בגיל 4 עברה המשפחה לרמת גן ושטייר-לבני למדה בתיכון בליך. לאחר שירותה הצבאי למדה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וקיבלה תואר ראשון בהצטיינות ב-1997. בחוג זה המשיכה גם בתואר השני בהנחיית פרופ' דינה פורת בנושא ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הציוני וסיימה אותו ב-1999. גם את הדוקטורט למדה שם בהנחיית דינה פורת ונורית גרץ ונושאו היה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם - שואה, ניצולי שואה, שיקום וקליטה בראי הקולנוע והעיתונות של ארגונים ציוניים בארץ ישראל ובארצות הברית, 1945-1948"[1]. היא סיימה בשנת 2006.

כדוקטורנטית החלה להנחות קורסים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן החלה לרכז קורסים בקולנוע ובתרבות. בשנת 2007 עשתה את הפוסט-דוקטורט בבית ספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה לסגל המחלקה לתרבות במכללה האקדמית ספיר ב-2009, וב-2014 מונתה בה למרצה בכירה.

בשנת 2025 אישרה המועצה להשכלה גבוהה את העלאתה של שטייר-לבני לדרגת פרופסור מן המניין.[2]

שניים מספריה עוסקים בחקר ההומור בשואה ובשימור החרדה והפחד בתרבות הישראלית המודרנית.[3]

הפקה וביקורת קולנוע עריכה

  • 1996 - מפיקה ותסריטאית בסרט 'ירושלים בדקה'. הסרט זכה בפרס ראשון בתחרות שנערכה בסינמטק ירושלים.
  • 2001 - מפיקת הסרט 'עד שאוכל'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל סולט לייק סיטי.
  • 2001 - מפיקת הסרט 'תל אביב - ברסלב אקספרס'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל Angel City בלוס-אנג'לס.
  • 2001 - מפיקת הסרט - 'שילובים'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל סולט לייק סיטי.
  • 2005 - מבקרת קולנוע ב-nrg מעריב.
  • 2015 - חברת פאנל בתוכנית אשת חיל, ערוץ 10 ימי שישי, 13:30, פרקים לדוגמה: 1[4], 2[5], 3[6],
  • 2016 - חברת צוות השופטים הבינלאומי - המיטב של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה – 25 שנה לייסודו.
  • 2017 - מפיקת הקליפ "ספינות שטות", להקת אל המשורר[7].

ספרים עריכה

בעברית עריכה

  • שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009[8].
  • הַר הַזִכָּרוֹן יִזְכּו­ר בִּמְקוֹמִי: הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל, תל אביב: רסלינג, 2014[9].
  • טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים: היבטים של שואה ותקומה בתעמולה הארץ-ישראלית והיהודית-אמריקנית 1945–1948, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה, 2018[10].

באנגלית עריכה

  • Holocaust Representations in Animated Documentaries: The Contours of Commemoration, Edinburgh University Press, 2023
  • Is It O.K to Laugh about it? Holocaust Humour, Satire and Parody in Israel Culture, Vallentine Mitchell publishers, 2017[11].
  • Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019[12].

מאמרים נבחרים עריכה

בעברית עריכה

באנגלית עריכה

  • Liat Steir-Livny"Hitler Rants on YouTube Parodies on Hebrew", The European Journal of Humour Research, Vol 4, No. 4, 2016, pp. 105-121.
  • Liat Steir-Livny, “Looking Beyond the Victims: Descendants of the Perpetrators in Hitler’s Children”, Holocaust Studies, 2019
  • Liat Steir-Livny, “Mizrahi Jews and Holocaust Survivors in Israeli cinema in the 1950s: A Revised Outlook”, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, Volume 37, Number 2, Summer, 2019, pp. 1-34.
  • Liat Steir-Livny, "Trauma from the Perspective of Holocaust Survivors in the Israeli Film 'The Cellar' (Natan Gross,1963)", Prooftext: A Journal of Jewish Literature History, Vol 37:2, 2019, pp. 308-327.
  • Liat Steir-Livny, “Remembrance in the Living Room (Zikaron b’Salon): Grassroots Gatherings Creating New Forms of Holocaust Commemoration in Israel”, Holocaust Studies: A Journal of Culture and History, 25, 2019.

מלגות ופרסים נבחרים עריכה

חיים אישיים עריכה

שטייר-לבני היא אם לשתי בנות.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ליאת שטייר-לבני]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דורין רוטנשטרייך, המרצים האהובים בישראל, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2016
  2. ^ המועצה להשכלה גבוהה, אישורי הדרגות בתחומי החינוך, הרוח והאמנויות 2020-2025
  3. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏הישראלים כבר לא מפחדים להנציח את זכר השואה בצורה הומוריסטית, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2015
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, באתר מאגנס
  9. ^ הַר הַזִכָּרוֹן יִזְכּו­ר בִּמְקוֹמִי: הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל, באתר הוצאת רסלינג
  10. ^ טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים: היבטים של שואה ותקומה בתעמולה הארץ-ישראלית והיהודית-אמריקנית 1945–1948, באתר מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה
  11. ^ Is It O.K to Laugh about it? Holocaust Humour, Satire and Parody in Israel Culture
  12. ^ Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel
  13. ^ זוכי 2006, באתר פרס דוד
  14. ^ דורין רוטנשטרייך רובין, המרצים האהובים בישראל, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2016
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ליאת_שטייר-לבני&oldid=677203"