Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לוקה סיניורלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוקה סיניורלי
לידה 1441 בקירוב (גיל: 585 בערך)

לוקה סיניורליאיטלקית: Luca Signorelli‏; לפני שנת 1450 – 16 אוקטובר 1523) היה צייר איטלקי. מחשובי האמנים של שלהי המאה ה-15 ותקופת הרנסאנס בשיאו.

קובץ:Standard of the Flagellation by Luca Signorelli-Pinacoteca di Brera (Milan)-2.jpg
הלקאת ישו בידי החיילים הרומיים בפינקוטקה בררה במילאנו
קובץ:Signorelli, Luca - Moses's Testament and Death - 1481-82.jpg
מות משה (אנ') בקיר הדרומי של הקפלה הסיסטינית

ביוגרפיה עריכה

נולד בקורטונה בשנות ה-40 של המאה ה-15. היה תלמידו של פיירו דלה פרנצ'סקה. בראשית שנות השמונים פעל ברומא, שם צייר (1482 לערך; ככל הנראה בשיתוף פעולה עם הצייר ברתולומאו דלה גאטה (אנ'))[1] את "מות משה" - אחת הפרסקאות ההיקפיות בקפלה הסיסטינית שנעשו בהזמנתו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי - לצידם של אמנים כסנדרו בוטיצ'לי, פייטרו פרוג'ינו ודומניקו גירלנדיו.

מעט מאוד ידוע על יצירותיו המוקדמות. תמונת הלוח המוקדמת ביותר (מעריכים שנעשתה בין 1482 ו-1485) שייחוסה לסיניורלי מוסכם על החוקרים נמצאת באוסף הפינקוטקה די בררה (אנ') במילאנו. התמונה דו-צדית ומתארת מצדה האחד את הלקאת ישו, ומצדה השני את המדונה והילד עם מלאכים[2].

יצירת המופת הגדולה של לוקה סיניורלי היא מחזור הפרסקאות בקפלה די סן בריציו (אי') (המכונה גם הקפלה החדשה - La cappella Nova) בקתדרלת אורבייטו. את הקפלה עיטר סיניורלי בשנים 14991504. הנושא שנבחר לעיטור הקפלה על ידי בישוף הקתדרלה ועוזריו היה יום הדין האחרון. הנושא נבחר הן על רקע הפלישה הצרפתית לאיטליה (1499) והן על רקע מחצית האלף (1500) הממשמשת ובאה. בסדרת פרסקאות זו הפגין סיניורלי את הווירטואוזיות שלו באקצרה, הידע שלו באנטומיה ויכולותיו בתיאור דמות האדם. ג'ורג'ו וזארי אף ייחס ליצירה זו השפעה ניכרת על סגנון ה-Terribilità (אנ') של מיכלאנג'לו ועל פרסקו הענק שלו, "יום הדין האחרון" (הקפלה הסיסטינית), שנעשה בשנים 15361541[3]. באחת מהפרסקאות - זו המתארת את מעשי האנטיכריסט - צייר סיניורלי את דיוקנו העצמי (ראו פרט במסגרת משמאל) כשלידו ניצב הצייר פרה אנג'ליקו, שכחמישים שנה קודם לכן החל לצייר את תקרת אותה קפלה, אך נטש את הפרויקט כעבור זמן קצר. בכך עשה סיניורלי הומאז' לקודמו הדגול.

האמן הלך לעולמו בקורטונה בשנת 1523 ונטמן שם.

ביוגרפיה של לוקה סיניורלי נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר".

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|לוקה סיניורלי]] בוויקישיתוף
  • לוקה סיניורלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Antonio Paolucci, "Luca Signorelli", Scala/Riverside, 1990, p. 8
  2. ^ Laurence Kanter, Tom Henry, "The Complete Paintings of Luca Signorelli", Thames & Hudson, 2002, pp. 161-162
  3. ^ Giorgio Vasari, "Lives of the Painters, Sculptors and Architects", Everyman's Library, 1996, pp. 611-612