לוע-ארי סיצילי
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןלוע-ארי סיצילי | |
|---|---|
| קובץ:לוע-ארי סיצילי.jpg | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לחכיים |
| סוג: | לוע-ארי |
| מין: | לוע-ארי סיצילי |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Antirrhinum siculum | |
לֹעַ-אֲרִי סִיצִילִי (שם מדעי: .Antirrhinum siculum Mill) הוא עשב רב-שנתי או בן-שיח זר ונדיר, שפרחיו צהובים בהירים (לא בגווני סגול) בסוג לוע-ארי ממשפחת הלחכיים (בעבר שויך למשפחת הלועניתיים)[1]. מין נדיר זה גדל בסדקים של קירות בתים ישנים, חומות וכתלים בעיקר בירושלים וסביבותיה, ברמלה, ביפו ובחיפה[2]. בעבר נצפה גם בתל אביב. שמו מגיע משום דמיון הפרח לפה. באמצעות לחיצה קלה על כותרת הפרח ניתן לפתוח ולסגור אותו, בצורה שמדמה פה. ההבחנה ראו בערך לוע-ארי על שלושת המינים שלו.
מאפיינים עריכה
בני שיח (או עשבים רב-שנתיים) שגובהם 15 עד 30 ס"מ.
הגבעולים זקופים וקירחים.
העלים תמימים, אורכם עד 10 ס"מ או יותר, אלה שקרובים לבסיס – נגדיים, ואלה שרחוקים מהבסיס – מסורגים.
התפרחת לרוב אמירית (בקצה הגבעול) לפעמים בצורת שיבולת, לפעמים הפרחים יחידים בחיק העלים.
הפרחים דו-מיניים, צבעם צהוב חיוור עם פסים סגולים על השפה העליונה (בשונה מפרחי לוע-ארי גדול שצבעם לילך או ארגמן).
הגביע בעל 5 אונות שוות כמעט, דמויות אזמל וקצרות מצינור הכותרת. אונות הגביע חדות או חדות כמעט[3].
הכותרת שאורכה 17 עד 25 מ"מ (30 עד 45 מ"מ בלוע-ארי גדול), מאוחת עלים, דו-שפתנית (בעל 2 שפתיים וצינור ברורים מאוד). לוע הכותרת סגור על ידי קיפולי השפות, בסיסה מורחב בדמות שק. השפה העליונה זקופה, התחתונה מפושקת. במילים אחרות לוע הכותרת חסום על ידי גדול מקומר הצומח מהשפה התחתונה.
האבקנים, 4 במספר, אינם שווים באורכם ומעורים בכותרת.
השחלה עילית עם עמוד שחלה אחד.
הפרי הוא הלקט דמוי ביצה או אגס, קירחים או לא קירחים, בעל 2 מגורות בלתי שוות בעלי זרעים רבים. המגורה האחורית, הגבוה יותר, העליונה נפתחת על ידי עפעף אחד, הקדמית, התחתונה יותרת על ידי 2 עפעפים משוננים.
הפריחה מתחילת פברואר עד תחילת אוקטובר[2].
בית גדול ותפוצה עריכה
לוע-ארי סיצילי נחשב כצמח גר שמקורו מדרום מערב איטליה, סיציליה ומלטה. לפי אתר POWO הוא לא נחשב כצמח זר בישראל. מין נדיר זה גדל בסדקים של קירות בתים ישנים, חומות וכתלים בעיקר בירושלים וסביבותיה, ברמלה, ביפו ובחיפה. הוא לא נמצא בבתי-גידול טבעיים כמו סלעים וצוקים בחלקי הארץ השונים[2].
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg לוע-ארי סיצילי, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg לוע-ארי סיצילי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg לוע-ארי סיצילי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, באתר FishBase (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, באתר צמח השדה
- לוע-ארי סיצילי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- לוע-ארי סיצילי, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png לוע-ארי סיצילי, באתר GBIF (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg לוע-ארי סיצילי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png לוע-ארי סיצילי, באתר eBird (באנגלית)
- לוע-ארי סיצילי, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ .Antirrhinum siculum Mill, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 3 לוע-ארי סיצילי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 606-607
- ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 411