לוט ובנותיו (הנדריק חולציוס)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
לוט ובנותיו (בהולנדית: Lot en zijn dochters) הוא ציור שמן על בד משנת 1616 מאת האמן ההולנדי הנדריק חולציוס. הציור מציג רגע דרמטי מתוך ספר בראשית, פרק י"ט, בו בנותיו של לוט משכרות את אביהן ושוכבות עמו, במטרה לשמר את המשכיות השושלת המשפחתית לאחר חורבן סדום ועמורה. היצירה מוצגת כיום ברייקסמוזיאום באמסטרדם.[1]
רקע מקראי עריכה
הסיפור המתואר בציור לקוח מבראשית י"ט. לוט ובנותיו ניצלו מהחורבן של סדום ועמורה. לאחר שנמלטו והסתתרו במערה, הבנות חששו שלא יוכלו להקים משפחה, ושיכרו את אביהן כדי לשכב עמו ולהרות ממנו.
תיאור היצירה עריכה
הציור יוצר ניגוד בולט בין עורו השזוף והמקומט של לוט לבין עורן הבהיר והחלק של בנותיו. הניגוד הפיזי מדגיש את פער הדורות ואת תחושת הניכור. הקומפוזיציה מדויקת ומאוזנת, ומאפשרת להציג גם את חזית וגם את גב הגוף הנשי — הישג טכני מרשים בתקופת הבארוק.[1]
סמליות ומשמעות עריכה
הציור מעורר מתח בין תוכן דתי לבין הצגה חושנית. יש המפרשים את דמותו של לוט כמעין ייצוג של בכחוס – אל היין והאורגיה – מה שמחבר את הסיפור המקראי עם דימויים מהמיתולוגיה הקלאסית. סמליות זו הופכת את לוט ממושא לחמלה לדמות המעלה שאלות מוסריות, במיוחד כאשר בנותיו מוצגות בצורה מעודנת וחושנית.
.jpg){kind=link}
הציור משלב תמה מינית עם אווירה דרמטית: הגוף של לוט שרירי ומואר, הבנות מוצגות באופן חושני. במקביל, הנוף ברקע — העיר השרופה — מזכיר את הממד הטרגי והדתי של הסיפור. העבודה מדגימה את הסגנון של חולציוס, עם שימוש דרמטי באור וצל, והתמודדות עם נושאים תנ"כיים דרך עדשה של הרנסאנס – המשלבת מוסר, רגש וחושניות.[2]
השוואה לציור של אורציו ג’נטילסקי עריכה
הציור של אורציו ג’נטילסקי "לוט ובנותיו" (1621–1622), השמור כיום במוזיאון גטי בלוס אנג'לס, הוא אחד הציורים היחידים של לוט ובנותיו שבהם לוט לא נראה כמו מארח של פיקניק בעירום. לדעת בקי דימטייה ג’נטילסקי, שהיה אחד מכוכבי תקופת הבארוק, הצליח ליצור סצנה מרשימה מבלי לסטות מהסיפור. הוא מציג מעט עור חשוף, אך לא ברמה דומה לזו של חולציוס, ומרמז על ההקשר דרך קנקן יין ריק ועיר בוערת ברקע. דימטייה מציינת כי היא חשה אי נוחות אף מלהזכיר זאת, אך מוסיפה כי ג’נטילסקי נהג להשתמש בבתו כמודל לציוריו. אם אכן הבת ארטמיזיה ג'נטילסקי שימשה כמודל לדמותה של אחת הבנות בציור זה, אז ייתכן שדווקא הציור של ג’נטילסקי הוא המצמרר ביותר מכולם.[2]
פרשנות וביקורת עריכה
לדברי בקי דימטייה, זוהי לדעתה הגרסה המצמררת ביותר של הסיפור. היא טוענת ש"חולציוס מדמיין את לוט כבכחוס, מארח של אורגיה שיכורה". ייתכן, לדבריה, שהוא קיווה שקהל היעד שלו, ככל הנראה גברים, לא יכיר את הסיפור המקראי, ויתרכז במקום זאת במסר הלא מוצהר: "נשים נמשכות לגברים מבוגרים". היא מדגישה שהיא אינה מסוגלת להתבונן בציור יותר מרגע, אך לו יכלה – הייתה משבחת את גולציוס על קומפוזיציה יפהפייה ועל הדרך המיומנת שבה הצליח להציג את שתי הפנים של העירום הנשי.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Lot and his Daughters, Rijksmuseum.nl (ב־English)
- ^ 1 2 3 beckyd, Lot and his Daughters: A story that couldn’t get any creepier, or could it?, Stories in Art - Connections, 2013-02-01 (ב־English)