Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לודוויג פון הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג פון הופמן

לודוויג פון הופמןגרמנית: Ludwig von Hofmann‏; 17 באוגוסט 186123 באוגוסט 1945) היה צייר, גרפיקאי ומעצב גרמני, חבר הזצסיון הברלינאי. עבד בשילוב של סגנונות ארט נובו וסימבוליזם.[1]

קורות חיים עריכה

אביו היה המדינאי הפרוסי קרל פון הופמן, שכיהן כשר בדוכסות הסן בין השנים 1872 ל־1876 והיה זמן קצר שר הסחר בקבינט של אוטו פון ביסמרק.

לודוויג החל את לימודיו בשנת 1883 באקדמיה לאמנויות של דרזדן, ואז למד אצל פרדיננד פון קלר באקדמיה לאמנויות יפות, קרלסרוהה. בשנת 1889 הוא השתתף באקדמיה ז'וליאן בפריז, שם היה בהשפעתם של פייר פוביס דה שאוונס ופול-אלברט בסנארד.[2]

לאחר 1890 הוא היה צייר עצמאי בברלין. בשנים 1894 עד 1900 הוא נסע ושהה הרבה מזמנו בווילה שלו בפיזול, ליד פירנצה באיטליה. הערכתו את העת העתיקה והמשיכה לרעיון ארקדיה מתבטאת בחלק ניכר מעבודותיו. לאחר 1895 הוא היה תורם קבוע של איורים למגזין של "אר-נובו". בשנת 1896 הוא הפך לחבר בזצסיון הברלינאי והוא התחתן בשנת 1899.

בשנת 1903 מונה לפרופסור בבית הספר לאמנות של ויימאר, שם הפך לחבר בקבוצה הספרותית והאמנותית האוונגרדית שבמרכזה הארי קסלר, ז'אן ארפ ואיבו האופטמן היו בין תלמידיו. בשנת 1916 הוא מונה לפרופסור באקדמיה בדרזדן, שם שהה עד 1931.

הוא גם סיפק איורים לתרגום חדש של האודיסיאה מאת לאופולד ציגלר ועבודות מאת גרהרט האופטמן (אביו של איבו).

בשנות השלושים של המאה העשרים תפוקתו ירדה, ובשנת 1937 תויגו כמה מיצירותיו כ"אמנות מנוונת ". הוא פרש לפילניץ, ליד דרזדן, שם נפטר בשנת 1945.

יצירותיו שנותרו הוחרמו על ידי הרוסים לאחר המלחמה, אך אלמנתו הצליחה להציל אותן.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|לודוויג פון הופמן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ludwig von Hofmann. In: Ulrich Thieme, Felix Becker (editors): Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart. Band 17, E. A. Seemann, Leipzig 1924, S. 272.
  2. ^ Gertraude Lippold (1972), "Hofmann, Ludwig von", Neue Deutsche Biographie (NDB) (in German), 9, Berlin: Duncker & Humblot, pp. 458–459