Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לואיז בורז'ואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
לואיז בורז'ואה
קובץ:Louise Bourgeois, c. 2000.jpg
קובץ:NGC Maman.JPG
"אמא"

לואיז ג'וזפין בורז'ואה (בצרפתית: Louise Joséphine Bourgeois; ‏25 בדצמבר 1911 – 31 במאי 2010) הייתה פסלת צרפתית-אמריקאית. יצירותיה משלבות בין שפת האמנות הסוריאליסטית, לבין סוגות אמנות מאוחרת יותר, כגון האקספרסיוניזם המופשט, מיצבים וכדומה. יצירותיה זכו לתהודה החל משנות השמונים של המאה ה-20, כביטוי מורכב של פמיניזם באמנות. בורז'ואה היא זוכת פרס וולף לשנת 2002.

ביוגרפיה עריכה

לואיז בורז'ואה נולדה כבת האמצעית למשפחה בורגנית. אביה, שהיה בעל הכשרה של אדריכל נוף, החזיק סדנה בה עבד כמשחזר של שטיחי קיר. האב, שהתעלל נפשית וגופנית בבתו הפך לדמות בעלת משמעות ביצירתה[1].

בורז'ואה נרשמה ללימודי מתמטיקה וקיבלה תואר בוגר בפילוסופיה ב"סורבון". בשנת 1932 נרשמה ללימודי תולדות האמנות בבית הספר לאמנויות יפות. בשנת 1938 הכירה את רוברט גולדווטר, חוקר תולדות האמנות, עמו התחתנה לאחר הכרות קצרה. בשנת 1939 היגרה עמו לניו יורק, שם למדה ציור במשך שנתיים בליגת הסטודנטים לאמנות (Art Students League), ושם אימצה את בנה הבכור, שלאחריו נולדו שני בניה הנוספים[2]. בהשפעת הסוריאליזם ואסכולת ניו יורק יצרה בעבודותיה בשנים אלו שפה סימבולית ומופשטת. בשנת 1949 הציגה את תערוכת הפיסול הראשונה שלה[3]. החל משנת 1951, בעקבות מותו של אביה, עברה טיפולי פסיכואנליזה במשך 30 שנה אך פיקפקה ביעילותם[4].

היא ביטאה ביצירותיה תחושות[5] על עירום, מין, פחד, ילדות וזכרונות על המשטר של 'צניעות' שהשליט המקארתיזם בארצות הברית. ביצירות המוקדמות שלה היא הצביעה על הבית[6] כעל מקור לעימות עבור אשה אמנית.

בשנת 1982, בגיל 71, היא הפכה לאישה הראשונה שזכתה לתערוכה רטרוספקטיבית גדולה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק[2].

ב-1998,[5] הוצב אגן טבילה של מי-קודש, שהיא יצרה במנזר הקרוי על שמה Louise Bourgeois church בכפר Bonnieux בצרפת.

ב-2000, הוצג פסלה "אני עושה, אני מבטל, אני עושה מחדש" (I Do, I Undo, I Redo), במוזיאון לאמנות מודרנית טייט מודרן, בלונדון, כחלק מסדרת יוניליוור. בשנת 2008 תרם נדבן אלמוני את פסל "אמא" שיצרה ל"טייט מודרן"[7].

ב-2003 קיבלה בישראל את פרס וולף[8]. הנשיא משה קצב העניק את הפרס לבורז'ואה בטקס שהתקיים במשכן הכנסת[9].

לואיז בורז'ואה נפטרה בגיל 98.

ב-2017, ערך לראשונה מוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה מקיפה של יצירתה[10][11].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|לואיז בורז'ואה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חגית פלג רותם, ‏לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר גלובס, 1 ביוני 2010
  2. ^ 1 2 Norie Sato and Hilary Nitka, Louise Bourgeois: The Spider, The Mistress And The Tangerine, https://sculpture.org, ‏23/3/2021
  3. ^ סמדר שפי, לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  4. ^ כריסטופר טרנר, גרדיאן, לואיז בורז'ואה על הספה של פרויד, באתר הארץ, 6 במאי 2012
  5. ^ 1 2 A closer look 10 Things to Know about Louise Bourgeois, Artsper Magazine (באנגלית)
  6. ^ Whitney Chadwick, In and Out of the Mainstream, Women, Art, and Society, 1994, Lomdon: THAMES AND HUDSON, 1990, עמ' 303-304, ISBN 0-500-20241-9. (באנגלית)
  7. ^ סוכנויות הידיעות, פסל עכביש של לואיז בורז'ואה נתרם לטייט מודרן, באתר הארץ, 13 בינואר 2008
    הניו יורק טיימס, עכביש ענק על גדות התמזה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
  8. ^ פרס קרן וולף, https://web.archive.org/web/20061002125501/http://www.wolffund.org.il/fullheb.asp?id=125
  9. ^ פרס וולף לאמנית לואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 12 במאי 2003
  10. ^ אתר למנויים בלבד ליאור סורוקה, "האמנות שלה היתה דרך לשרוד את היומיום": רטרוספקטיבה ראשונה בארץ ללואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017
  11. ^ ביקרות על התערוכה:
    אתר למנויים בלבד שאול סתר, "שניים" של לואיז בורז'ואה: תערוכה שקשה להסיר ממנה את העיניים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
    אתר למנויים בלבד טל ניב, לואיז בורז'ואה לא משחקת בבובות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
    מיטל רז , ‏האם כדי להיות אמנית מצליחה את צריכה להיות סוערת ודיכאונית?, באתר "Time Out ישראל", 12 בספטמבר 2017
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=לואיז_בורז%27ואה&oldid=188335"