לואיזה לימונית
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןלואיזה לימונית | |
|---|---|
| קובץ:Aloysia citrodora 001.JPG | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | ורבניים |
| סוג: | לואיזה |
| מין: | לואיזה לימונית |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Lippia citrodora | |
לואיזה לימונית (שם מדעי: Aloysia citrodora; שמות נרדפים: Aloysia triphylla, Lippia citrodora) היא שיח רב-שנתי ממשפחת הוורבניים, שמוצאו בדרום אמריקה - בדרום בוליביה, פרגאוי וצפון-מערב ארגנטינה[1]. גובהו 1.2 מ' עד 1.8 מ'. בישראל היא גדלה כצמח תבלין ונוי, בחצי-צל, או אור מלא, רגישה לקרה ולמליחות אך עמידה לקרקעות גירניות. הצמח מתאים לגידול במגוון קרקעות וריבוי באמצעות ייחורים באביב ובקיץ[2].
העלים ערוכים בדורים של שלושה או ארבעה, קירחים, דמויי אזמל, תמימים או משוננים בשפתם, באורך 5 עד 8 ס"מ. צידם התחתון נושא בלוטות שמן אתרי רבות, והם מפיצים ריח לימוני חזק ואופייני[2][1]. הפרחים הלבנים ערוכים בשיבולים ארוכות או במכבדים (אשכולות מסועפים), פורחים בקיץ, אך לרוב הם עקרים ואינם מבשילים לפרי[2].
החומרים הפעילים הנותנים לצמח את ריחו האופייני הם האלדהידים גרניאל (ציטראל A) ואיזומר הטרנס שלו, נֵראל (ציטראל B). בנוסף הוא מכיל כמות קטנה של לימונן (limonene), קארבון (carvone), דיפנטן (dipentene), לינלוּל (linalool), נרוֹל (nerol) וגרניוֹל (geraniol).
שימושים במטבח עריכה
ניתן להשתמש הן בעלים טריים והן בעלים מיובשים ששומרים על ריחם הלימוני לזמן ממושך. הלואיזה משמשת במטבח לעידון טעמם של מאכלים כמו סלטים, עוף ודגים, מתכוני פטריות מסוימים וגם לתיבול מאכלים מתוקים כמו ריבות, סלטי פירות, פשטידות וגלידות. בנוסף, אפשר לחלוט עלים של לואיזה קצוצים דק עם תמציות סוכר המיועדות לעוגות לימונים.
ניתן להכין מעלי הלואיזה הלימונית חליטת צמחים.
רפואה עממית עריכה
על פי הרפואה העממית העלים של הלואיזה טובים לגירוי התיאבון וגם לעבודה תקינה של מערכת העיכול כנגד בעיות של עצירות. הם נחשבים למרגיעים במקרים של עצבנות והפרעות שינה ויש המאמינים כי הם בעלי השפעה חיובית גם במקרים של הצטננות, בעיות בבלוטת הערמונית ואף נגד דלקת בגרון.
מחקר מדעי שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2005 מצא כי ללואיזה הלימונית אפקט של "מוות תאי מתוכנן" הפועל גם על תאים סרטניים, בינתיים במבחנה בלבד[3].
קוסמטיקה עריכה
משתמשים בלואיזה כתוספת למי הרחצה באמבטיה, כדי שתהיה להם השפעה מרעננת וגם לייצור סבונים ונוזלי סבון.
מקורות עריכה
- על הצמח באתר "גאמנון צמחים ומרפא"
- על הצמח(הקישור אינו פעיל) באתר אוניברסיטת גראץ שבאוסטריה
ראו גם עריכה
- עשב לימון ("לימונית")
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg לואיזה לימונית, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg לואיזה לימונית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- לואיזה לימונית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg לואיזה לימונית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר FishBase (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר צמח השדה
- לואיזה לימונית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- לואיזה לימונית, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png לואיזה לימונית, באתר GBIF (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg לואיזה לימונית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png לואיזה לימונית, באתר eBird (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- לואיזה לימונית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Aloysia citrodora, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1988, עמ' 362-363
- ^ דקלה קפקא, לימונית ולואיזה נגד סרטן, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2005
