לה גראן ופור
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
|
(למפת פריז רגילה) קובץ:Paris department land cover location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:43477.777777776%;"> |
לה גראן ופור (בצרפתית: Le Grand Véfour) היא מסעדת העילית הראשונה בפריז.[1]
רשימת הלקוחות הקבועים במאתיים השנים האחרונות כוללת אישים בולטים מבין נכבדי פריז, בתרבות ובפוליטיקה הצרפתית, כגון ויקטור הוגו, נפוליאון, ז'אן קוקטו, קולט ואנדרה מאלרו.[א]
רוטב מורניי היה אחד המאכלים הראשונים שהוגשו בגראן ופור. המסעדה נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם.[2]
היסטוריה עריכה
המסעדה נפתחה לראשונה בפאסאז' פאלה רויאל ב-1784 בידי אנטואן אוברטו, בשם "קפה דה שארטר".[ב] בשנת 1820 רכש אותה ז'אן ופור, ושמה שונה ל"מסעדת ופור".[3][4] לאחר שלוש שנים פרש ופור ומכר את המסעדה לז'אן בואסייה.[5]
בשנים 1905–1947 הייתה המסעדה סגורה והיא נפתחה מחדש בידי השף רמון אוליבר, כשז'אן קוקטו עיצב את התפריט.[6] אוליבר החזיר את המסעדה לימי גדולתה והיא הייתה שוב מוקד משיכה לנכבדי צרפת, עד שעזב את המסעדה ב-1983.[3]
בשנת 1983 נהרסה המסעדה בפיגוע (אנ') ונרכשה על ידי ז'אן טטינג'ה, אשר שיקם אותה ופתח אותה מחדש.[7]
בנובמבר 1991 הציע טטינג'ה לגי מארטן (נולד ב-1957, סבואה עילית), את תפקיד השף הראשי ומנהל המסעדה. מארטן, שנשבה בקסמו של המקום ההיסטורי השוכן בגני פאלה רויאל, עזב את סבואה והתמנה לעמוד בראש המסעדה.[6] בתקופת כהונתו הגיעה המסעדה לפסגת ההכרה הקולינרית: היא זכתה בשלושה כוכבים במדריך מישלן וב-19 נקודות במדריך גו מיו.[3]
כאשר איבדה המסעדה אחד משלושת כוכבי המישלן שלה בשנת 2008,[8] תחת הנהגתו של מארטן שעבד עבור קבוצת טטינג'ה, עורר הדבר כותרות בתקשורת.[9] בשנת 2011 רכש השף מארטן את המסעדה.[10]
בשנת 2021, על רקע מגפת הקורונה, החליט השף מארטן להפוך את המסעדה לביסטרו אלגנטי, ובעקבות שינוי זה הוסרו ממנה כל כוכבי המישלן.[11]
בדצמבר 2025 עזב מארטן את המסעדה ומכר אותה לאיש העסקים לורן דה גורקוף (אנ'), העומד בראש קבוצת Paris Society.[12]
מבנה ועיצוב עריכה
המסעדה, המעוצבת בסגנון נאו קלאסי מראשית המאה התשע עשרה, מתאפיינת במראות גדולות במסגרת מוזהבת ובעיטורים מצוירים מעל פתחי הדלתות, הידועים באדריכלות כסופרפורטות. היא ממשיכה את המסורת הקולינרית שלה באותו אתר, ואף כונתה "מצודה רוויית היסטוריה של המטבח הצרפתי הקלאסי".[13]
לקריאה נוספת עריכה
- אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, מארס 2003. עמודים 63, 68, 105, 106, 111-110.
- Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, p. 573.
- Guy Martin, Vegetables, Ici La Pr, 2002.
- Guy Martin (Actor), Lionel Boisseau (Director) Guy Martin: Portrait of a Grand Chef, DVD ,2011.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Elizabeth Sharland, A Theatrical Feast in Paris: From Molière to Deneuve 2008:40ff, "Le Grand Véfour".
- ^ מסעדת לה גראן ופור במדריך השולחנות הגדולים בעולם (הקישור אינו פעיל)
- ^ 1 2 3 אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, מרץ 2003, עמוד 110
- ^ Rebecca L. Spang, The Invention of the Restaurant: Paris and Modern Gastronomic Culture, pp. 6, 64, 182, 187, 206, 220, 224, 226, 238f and 245.
- ^ Sharland 2008:41.
- ^ 1 2 Les étoiles du Grand Véfour
- ^ 10 at Paris Restaurant Wounded in Explosion
- ^ הכוכב השלישי, שהוענק לאוליבר בשנת 1953 ואבד עם עזיבתו ב-1983, הושב למסעדה במהדורת מדריך מישלן לשנת 2000. Les étoiles du Grand Véfour
- ^ ^ International Herald-Tribune,, "Grand Vefour restaurant in Paris loses third Michelin star" 3 March 2008 (הקישור אינו פעיל)
- ^ 8 Questions with: Guy Martin of Le Grand Véfour, 24 באפריל 2017
- ^ Paris restaurants: Le Grand Véfour, Starless yet Still Stellar, באתר France Revisited - Life in Paris, Travel in France, 11 בספטמבר 2022
- ^ My de Sortiraparis, Guy Martin's stint at Le Grand Véfour has come to an end!
- ^ Frommer's Guide
ביאורים עריכה
- ^ לוחות פליז קטנים מציינים את מושביהם המועדפים של אישים בולטים, כגון קולט וויקטור הוגו.
- ^ כמחווה של כבוד לבעל המקום האריסטוקרטי, הדוכס דה שארטר, שלימים נודע בשם פיליפ-אגליטה.