Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לב בטוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
לב בטוח
פעילות תמיכה בנפגעי פעולות הטרור במסיבות עוטף עזה
התאגדות עמותה
מדינה ישראל
יושב ראש שירן מאור
מנכ"ל עו"ד אפרת אטון
תקופת הפעילות אוקטובר 2023 – הווה (כ־3 שנים)

עמותת לב בטוח - תמיכה בנפגעי פעולות הטרור במסיבות עוטף עזה היא עמותה ישראלית, שמתמחה בסיוע ומתן עזרה לנפגעי טרור המסיבות בעוטף עזה, מענה נפשי ומחקר. העמותה נוסדה ב-2023[1] ופועלת בפריסה ארצית, למתן תמיכה פסיכולוגית מותאמת לכ-3,000 שורדים.

העמותה מלווה כ-1,000 מטופלים בטיפולים ארוכי טווח, כולל שנה של טיפול לכל מטופל בשלב הראשון. העמותה מאגדת כ-400 מטפלים, שכוללים פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים, המספקים טיפול בהבנה מלאה וללא שיפוטיות[2].

העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם הקואליציה הישראלית לטראומה ומוכרת כמרכז חוסן ארצי, ועובדת עם משרד הבריאות, ביטוח לאומי, ומשרד הרווחה.

היסטוריה והתפתחות הארגון עריכה

עמותת לב בטוח החלה את פעילותה ב-2023 בעקבות טבח שבעה באוקטובר[3], בשעה שהתחילו להגיע דיווחים מהדרום על הטבח בפסטיבל נובה ופסיידאק בהן היו מעל 4,400 משתתפים שבאו לחגוג, ומתוכם נרצחו כ-399 ממשתתפי המסיבות ונחטפו עוד 43 צעירים.

האירוע התרחש בסביבה שבה מרבית האנשים היו במצבי תודעה לא רגילים, בין אם בעקבות בילוי לילי במסיבת טראנס, ובין אם בעקבות צריכת אלכוהול ומשני תודעה. כדרכן של מסיבות טבע ופסטיבלים, המבלים הצעירים התכוננו לשעת השיא של הפסטיבל, אליה התכוננו המבלים רגשית ותכננו את צריכת משני התודעה, אך במקום האירוע, בשעה 06:29, החלה מתקפת הטרור הרצחנית[4].

אירוע כזה דורש טיפול מיוחד ומומחיות בטיפול בטראומה לצד מומחיות בטיפול מיודע פסיכדליה ומזעור נזקים, דבר אשר לא היה זמין בתחום בריאות הנפש הציבורי.

כדי לסייע לאלפי השורדים, התאגדו במהירות אנשי טיפול מקהילת הטראנס, בעלי ניסיון בהקמה וניהול מרחבים בטוחים במסיבות ופסטיבלים, וביחד הם הקימו מערך המספק תמיכה פסיכולוגית מותאמת לשורדים, הכוללת טיפול קליני מקצועי על ידי אנשי טיפול מיודעי פסיכדליה ובגישה שאינה שיפוטית.

במהלך חודש אוקטובר, לב בטוח, או בשמה הקודם "נובה הלפ" איגדו כ-500 מטפלים, אנשי מקצוע מומחים בתחומם, המכירים היטב את קהילת מסיבות הטראנס, ובעלי ניסיון וידע מעמיק בתגובות אקוטיות לאירועים טראומטיים ובמזעור נזקים פסיכדליים. בשבועיים הראשונים המטפלים העניקו בהתנדבות טיפול בהתערבות אקוטית לכ-2,500[5] שורדי המסיבות במטרה למזער נזקים ולנסות למנוע את ההשפעות ארוכות הטווח של PTSD[6].

על פי עדויות המגיעות מעמותת לב בטוח, ישנם לפחות עשרה עדי ראייה שהיו עדים למעשי אונס, אונס קבוצתי והתעללויות מיניות במוקדים שונים באזור המסיבה, שמצבם הנפשי אינו מאפשר להם להיחשף. צוות העמותה שיתף פעולה עם שליחת האו"ם לענייני אלימות מינית, פרמילה פאטן וצוותה, שבחנו את העדויות לאלימות מינית ב-7/10 במסגרת דו"ח חקירה שפורסם ב-4 במרץ 2024[7].

מודל מקצועי עריכה

העמותה חברה בקואליציה הישראלית לטראומה, ומוכרת כמרכז חוסן ארצי, ועובדת עם עמותת עמך, משרד הבריאות וביטוח לאומי כספק שירותי בריאות הנפש לשורדי הטבח במסיבות במסגרת נוהל חרדה[8].

תחומי טיפול, מענה וסיוע עריכה

טיפול פרטני עריכה

העמותה מציעה טיפולי עומק-נפשיים, אחד על אחד, הכוללים לפחות שנה של טיפוליים פרטניים לכל פונה ששרד את אירועי 7 באוקטובר, עם מטפלים מוסמכים ומותאמים, מיודעי פסיכדליה, ובפריסה ארצית המאפשרת טיפול בקרבת הבית[9].

העמותה מעניקה סיוע נפשי מותאם גם לחיילים ששרדו את המסיבות[10].

הטיפולים ניתנים על ידי רשת מטפלים, הכוללת פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, מטפלים בהבעה ויצירה ועובדים סוציאליים קליניים. כולם בעלי ניסיון מקצועי רחב עם חוויות טראומטיות קשות ובתחום מזעור הנזקים הפסיכדלי[11].

מערך טיפולי זה מלווה בצוות ייעודי העוסק במקרי קצה ומקרי חירום, לצד צוות פסיכיאטרי ייעודי, אשר גם הם מגיעים מתוך עולם הטראנס.

ריטריטים ותהליכים קבוצתיים עריכה

לצד מערך טיפולי העמוק, וכצעד משלים שנועד לספק מעטפת מקצועית תומכת ומלאה לשורדים ולשורדות, העמותה הקימה מערך ריטריטים, המהווים חלק משמעותי ממערך הטיפול הכולל שהעמותה מעניקה לשורדי האסון. תהליכים קבוצתיים אלו מהווים אבן יסוד בתהליכי השיקום של השורדי והשורדות, והם נשענים על מחקרים קליניים המדגישים את החשיבות של עיבוד הטראומה באופן קבוצתי, ואת ההשפעתה העצומה של הקהילה בתהליכי הריפוי וההתמודדות עם הטראומה.

הריטריטים והתהליכים הקבוצתיים מתקיימים במתכונת ממוקדת עם מספר משתתפים מצומצם, במטרה לאפשר עיבוד וקבוצה קבוצתית עם שורדים נוספים, לצד מעטפת קהילתית תומכת. זוהי הזדמנות עבורם לשתף בצורה אינטימית, להרגיש חלק מקהילה משמעותית וללמוד כלים חדשים להתמודדויות. התהליכים האלו מחזקים את הרגשת השייכות, הערבות ההדדית, ומנגישים כלי התמודדות רגשיים בדרך בטוחה ותומכת.

הריטריטים מתקיימים במספר מוקדים, בשיתוף עם כפר המכבייה[12], בשיתוף עם מתחם הסלונסס בקיבוץ מורן, במדבר וביער הסודי בקפריסין.

מעטפת ליווי למשפחות עריכה

מתוך הבנה שמשפחות השורדים חוות קושי משמעותי בעצמן, ומתוך ההכרה בהשפעה העמוקה על המשפחות ובחשיבותה של סביבה תומכת כחלק ממסע הריפוי והשיקום של השורדים, העמותה הקימה מערך ליווי וסיוע לבני המשפחה הקרובה של השורדים.

מסגרת זו כוללת 3 מעגלי סיוע וליווי למשפחות: מרחבים קהילתיים ייעודיים לבני המשפחה, מתן ידע וכלים לטיפול ביקיריהם[5], וקבוצות טיפוליות למניעת טראומטיזציה משנית.

מחקרים עריכה

מחקר כמותני בשיתוף אוניברסיטת חיפה עריכה

במטרה ללמוד על ההשלכות של אירוע כזה, העמותה מובילה מחקר בהובלת פרופסור רועי סלומון, ממקימי העמותה ומנהל מעבדה באוניברסיטת חיפה[13]. זהו המחקר הראשון מסוגו בעולם שבוחן כיצד טראומה קיצונית נחווית ומעובדת כאשר היא מתרחשת תחת השפעת חומרים משני תודעה[14]. המחקר כולל מחקר כמותני ואיכותני, במטרה ללמוד על המנגנונים הקוגניטיביים, הפיזיולוגיים והעצביים הייחודיים הקשורים לתופעה חסרת התקדים הזו[14][15].

המחקר, שעודנו נמשך, משלב שיטות שונות לרבות שאלונים, ראיונות, שעוני דופק ומדי שינה, דגימות רוק, וסריקות מוח MRI, כאשר כל אלו חוזרים על עצמן כל מספר חודשים במהלך 3 שנים.

בספטמבר 2025 פורסם מאמר ראשון המציג תוצרים ראשוניים בכתב העת world psychiatry[16]. המאמר מדווח על קוהורט של 772 שורדים מהנובה שנחשפו לטראומה קיצונית במיוחד שעלולה להוביל להשפעה פסיכולוגית משמעותית[17]. המחקר מעלה כי 72% מהשורדים דיווחו על נטילת חומרים משני תודעה. על פי המחקר חווית הטראומה תחת חומרים שונים הובילה להשפעות פסיכולוגיות שונות ולביטוי תסמינים שונים בתקופת עיבוד הטראומה הראשונית[18]. הממצאים הראשונים מצביעים על כך ששימוש ב-MDMA טרם הטראומה השפיע באופן חיובי על איכות השינה, תמיכה חברתית ואינטראקציות חברתיות משופרות, ותוצאות קליניות חיוביות יותר בהשוואה לאלו שחוו את הטראומה תחת חומרים אחרים ואפילו לעומת אלה שלא השתמשו בחומר כלשהו במהלך האירוע[19][20].

במרץ 2025 פורסם קדם פרסום המציג תוצרים שעולים מהשעונים החכמים שהשורדים ענדו למשך חודש שלם. בהתאם למסקנות שהוצגו, עולה כי 54% מהשורדים פיתחו תסימני PTSD קשים כעבור שמונה עד אחד עשר חודשים, וכי אי-יציבות בדפוסי השינה היומיים ושינויים לא סדירים בקצב הלב במהלך החודשים שלאחר הטראומה מנבאים את הסיכון לפתח PTSD חמור בעתיד[21].

מחקר איכותני בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן עריכה

מחקר נוסף שנעשה במסגרת העמותה, נעשה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן ובהובלת גיא סימון וד"ר דמיאן הלפרין, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. המחקר עוסק בחווית הטראומה בהשפעת חומרים פסיכדליים אצל שורדי המסיבות: תחושת הסוכנות ותפיסת המציאות והשלכותיהן על ההתמודדות עם האירוע.

המחקר מתמקד באופני ההתמודדות של שורדי ושורדות המסיבות עם חוויות פסיכדליות קשות, חשיפה לא מבוקרת לתוכן טראומתי והתפתחות פוסט-טראומה בהינתן שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מטרת המחקר להבין מה המאפיינים הייחודיים של החוויה הטראומטית הקולקטיבית של טרור על רקע זהותי-שייכותי, תחת השפעת חומרים פסיכדליים. שאלת המחקר היא מה הם המרכיבים הייחודיים המבנים את החוויה הפסיכדלית הסובייקטיבית בעת חשיפה לאירוע טרור? בנוסף, אירוע חריג שכזה אינו ניתן להמשגה אך ורק על ידי כלים כמותיים ומצריך תיעוד וניתוח פנומנולוגי, זאת על מנת לתת מענה ייעודי לאוכלוסיית השורדים.

בנובמבר 2025 פורסמו שני מאמרים, המציגים תמונה ייחודית על המפגש בין חוויה פסיכדלית לטראומה קולקטיבית, מאמר אחד[22] מעלה כי ההחלמה של ניצולי מתקפת הטרור על מסיבת הנובה התעצבה במסגרות רחבות ורב מערכתיות, שבהן חוויות פסיכדליות קיבלו משמעות טיפולית בתוך רשתות של קשר אנושי, תמיכה מקצועית, יוזמות קהילתיות וטקסים תרבותיים. המאמר השני[23] הציג ממצא מרכזי נוסף, זיהוי תופעה חדשה המכונה דיסוציאציה פסיכדלית אדפטיבית, מצב שבו יסודות של דיסוציאציה טראומטית מתמזגים עם מאפייני דיסוציאציה פסיכדלית, ומאפשרים תפקוד מפתיע ברגעי הישרדות קיצוניים לצד קושי משמעותי בשלבי העיבוד והאינטגרציה שאחרי האירוע. שני המחקרים יחד מדגישים כי חוויות פסיכדליות בזמן טראומה אינן רק אפקט פרמקולוגי אלא תופעה פסיכו-חברתית רחבה, המושפעת ממערכות תמיכה, משמעות תרבותית ומנגנוני התמודדות עמוקים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלעד שמחיוף, "אחד ביום": הטיפול הנפשי בנפגעי הנובה, באתר מאקו, 13 במרץ 2024
  2. ^ בנפשם, באתר מגזין ליברל, ‏2024-01-07
  3. ^ אילי פארי, ״אין תיעוד בעולם לכל כך הרבה אנשים שעוברים חוויה כזאת מזוויעה לצד שימוש בחומרים", באתר מאקו, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ 1 2 ג'וש ארונסון, ‏לראשונה: משפחות שורדי הנובה יקבלו כלים מקצועיים להתמודדות עם הטראומה, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2024
  6. ^ אתר למנויים בלבד עידו הרטוגזון, אלפי אנשים חוו מתקפת טרור בזמן טריפ פסיכדלי. הטיפול המיוחד בהם מתחיל עכשיו, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
  7. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, 15 עדים, 3 הודאות, 20 גופות ערומות. הראיות למעשי האונס של חמאס — תחקיר, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
  8. ^ מדריך לנפגעים במסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם, באתר כל זכות
  9. ^ ליאור שלו, "מה נשימות? עברתי טראומה איומה. אני לא צריכה ללמוד לנשום אלא לקבל טיפול", באתר מאקו, 23 בנובמבר 2023
  10. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן, "אחרי השחרור החלו הסיוטים מהמסיבה. אני לא מצליחה לעבוד — והמינוס דופק", באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2024
  11. ^ עזרה בדרך: יוזמות התנדבותיות בתחום בריאות הנפש ועזרה ראשונה נפשית, באתר חדשות 13, 16 באוקטובר 2023
  12. ^ גואטה בדרך | פרק 9 - 06.01.24, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בינואר 2024
  13. ^ Natan Odenheimer, Aaron Boxerman and Gal Koplewitz - Nytimes, What a Terror Attack in Israel Might Reveal About Psychedelics and Trauma
  14. ^ 1 2 שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בין טריפ לטֶבַח, באתר ynet, 6 במרץ 2024
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ Ophir Netzer, Noa Magal, Yonatan Stern, Tzuk Polinsky, Raz Gross, Roee Admon, Roy Salomon, Trauma under psychedelics: how psychoactive substances impact trauma processing, World Psychiatry 24, 2025, עמ' 444–445 doi: 10.1002/wps.21363
  17. ^ Natan Odenheimer, Aaron Boxerman and Gal Koplewitz, What a Terror Attack in Israel Might Reveal About Psychedelics and Trauma, New Yourk Times, ‏11/04/2024
  18. ^ Nova massacre survivors who took MDMA show fewer PTSD symptoms, study finds, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2024-04-09 (ב־English)
  19. ^ איתי גל, ‏מחקר ישראלי קובע: הסם שהציל את שורדי מסיבת הנובה, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2024
  20. ^ אור הדר, MDMA סייע לניצולי הנובה לעבד טוב יותר את הטראומה, באתר מאקו, 11 באפריל 2024
  21. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  22. ^ Guy Simon, Maya Gal-Birman, Nir Tadmor, Demian Halperin, Ziv Ben-Zion, Psychedelics and collective trauma: multisystemic resilience and recovery pathways among Nova festival survivors – a qualitative study, European Journal of Psychotraumatology 16, 2025-12-31, עמ' 2582303 doi: 10.1080/20008066.2025.2582303
  23. ^ Guy Simon, Maya Gal-Birman, Nir Tadmor, Demian Halperin, Facing trauma under the influence of psychedelics: A phenomenological study with Nova rave survivors, Journal of Psychopharmacology, 2025-11-11, עמ' 02698811251372508 doi: 10.1177/02698811251372508
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=לב_בטוח&oldid=923548"