לא תהיה לו כנושה
פעולות נוספות
| מקרא | שמות כ"ב, כ"ד |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות מלווה ולווה, פרקים א'-ב' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רל"ד ספר החינוך, מצווה ס"ז |
לא תהיה לו כנושה היא איסור לא תעשה מדאורייתא, האוסר על מלווה לדחוק את הלווה לתשלום חובו, מעבר למה שהלווה מחויב על פי הדין.
כאשר יש ללווה נכסים אין בעיה הלכתית של "לא תהיה כנושה", מאחר שלפי ההלכה הלווה מחויב למכור את נכסיו כדי לפרוע את החוב. אם אין ללווה נכסים, אסור לתבוע אותו בשום דרך ויש להמתין עד שירווח לו[1].
מקור האיסור ודברי המפרשים עריכה
מקור האיסור בפסוק מפורש בתורה:
אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה
ופירש רש"י שם: ”לא תהיה לו כנשה – לא תתבענו בחזקה, אם אתה יודע שאין לו, אל תהי דומה עליו כאלו הלויתו, אלא כאילו לא הלויתו, כלומר לא תכלימהו”. מבואר ברש"י שמותר למלווה להתעניין ולשאול אך אסורה לו הדחיקה בחזקה.
הרשב"ם במקום מסביר כי האיסור הוא לדחוק את הלווה לתת משכון כנגד הלוואתו, עקב העובדה שאין לו מה לשלם. ומדבריו משתמע שאין איסור לדוחקו לשלם הלוואתו אלא האיסור חל על לקיחת משכון בלבד אמנם בפוסקים לא הובאה שיטתו זו.
טעם המצווה עריכה
ספר החינוך הסביר כי: "משרשי המצוה, לקנות לנו מדת החסד והחנינה והחמלה, וכשיהיו קבועות לנו אז נהיה ראויין לקבלת הטובה ויושלם חפץ השם יתברך בנו שחפץ השם יתברך להטיב בעולם הזה ובעולם הבא".
עיונים בש"ס עריכה
במשנה כתוב:
ואלו עוברין בלא תעשה: המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום (ויקרא כה, לז) לא תתן ומשום (ויקרא כה, לו) אל תקח מאתו ומשום (שמות כב, כד) לא תהיה לו כנושה ומשום (שמות כב, כד) ולא תשימון עליו נשך ומשום (ויקרא יט, יד)ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'
בגמרא[2] מובא דיון שהתנהל בבית המדרש: "כי אתא (כאשר בא) רב דימי, אמר: מנין לנושה בחבירו מנה, ויודע שאין לו, שאסור לעבור לפניו? תלמוד לומר: לא תהיה לו כנשה. רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו (הסכימו שניהם ש): כאילו דנו בשני דינין, שנאמר: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים[3]"
הרמב"ם, בהלכות מלווה ולווה[4]: "כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו, עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה לו כנושה". ובהלכה הבאה כתב שאסור להיראות לפניו.
וביאר דבריו הלחם משנה שעל התביעה עובר בלאו ועל ההתרָאוּת לפניו עובר באיסור דרבנן.
מלווה התובע לווה בבית דין עריכה
הערות שוליים עריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.