לאפארג'
פעולות נוספות
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
לאפארג' (בצרפתית: Lafarge) היא תאגיד רב-לאומי שבסיסו בצרפת, העוסק בייצור במלט, אגרגטים לבנייה ובטון. החברה היא יצרנית המלט הגדולה בעולם. היא נוסדה בשנת 1833 על ידי ז'וזף-אוגוסט פאבין דה לאפארג' ומאז 2015 היא חלק מ"קבוצת הולסים" (Holcim Group). "לאפארג'" היא החברה הראשונה בעולם שהורשעה במעורבות בפשעים נגד האנושות ובמימון טרור, בגין תשלום של 5.92 מיליון דולר לקבוצות הטרור המדינה האסלאמית וג'בהת פתח א-שאם בשנים 2013–2014, כדי לשמור על פעילות מפעל המלט שלה בסוריה[1].
היסטוריה עריכה
חברת "לאפארג'" נוסדה בשנת 1833 על ידי ז'וזף-אוגוסט פאבן דה לאפארג' בעיירה לה טייל, שבמחוז ארדש בדרום מזרח צרפת, כדי לנצל את מחצבת הגיר במונט סן-ויקטור שסמוך לה. אבן הגיר היא לבנה וחרסיתית, והניבה סיד הידראולי באיכות גבוהה. בשנת 1864 חתמה החברה על החוזה הבינלאומי הראשון שלה לאספקת 110,000 טון סיד לפרויקט בניית תעלת סואץ[2] .
במהלך מלחמת העולם השנייה, אולצה החברה לספק למשטר הנאצי בטון עבור החלק הצרפתי של החומה האטלנטית. והעובדה שהייתה פעילה בזמן המלחמה אפשרה לחברה להתאושש במהירות לאחר המלחמה.
בשנת 1980 התמזגה עם חברת הפחם והדשנים הבלגית Coppée והפכה ל-Lafarge Coppée.
בשנת 1991 נכנסה לפעילות ביוון, שרכשה את חברת "Heracles General Cement".
ב-1987 נכנסה לפעיחות בממלכה המאוחדת. עשר שנים לאחר מכן, היא רכשה את חברת "Redland plc", חברת מחצבות בריטית, תמורת 3.35 מיליארד דולר[3].
בשנת 2001,"לאפארג'", שהייתה אז יצרנית המלט השנייה בגודלה בעולם, רכשה את Blue Circle Industries (BCI), חברה בריטית שהייתה באותה תקופה יצרנית המלט השישית בגודלה בעולם, תמורת 7.2 מיליארד דולר[4], והפכה ליצרנית המלט הגדולה בעולם[5].
בדצמבר 2007, הודיעה "לאפארג'" על רכישת קבוצת "אורסקום סמנט", יצרנית מלט מצרית הפועלת ברחבי אפריקה והמזרח התיכון, תמורת 12.8 מיליארד דולר. "אורסקום סמנט" הייתה חטיבה של "אוראסקום קונסטרקשן אינדסטריז", חברת בנייה מצרית השייכת לקונצרן"אורסקום" של המיליארדר נאסף סוויריס. בעקבות הרכישה קיבל סוויריס 11.4% ממניות "לאפארג'" ומושב בדירקטוריון החברה[6].
ב-15 במאי 2008 רכשה "לאפארג'" את עסקי ייצור הבטון המוכן של תאגיד "Larsen & Toubro" בהודו תמורת 349 מיליון דולר[7].
מיזוג עם הולסים עריכה
ב-7 באפריל 2014, הודיעו "לאפארג'" וחברת "הולסים" השווייצרית על מיזוג באמצעות החלפת מניות, שיחס החליפין יתבסס על 9 מניות "הולסים" עבור 10 מניות "לאפארג'"; שהחברה החדשה תמוקם בשווייץ ויהיה לה כושר ייצור של 427 מיליון טון בשנה[8]. כדי להבטיח את אישור הרגולטורים למיזוג, נאלצו שתי החברות למכור נכסים עם הכנסות כוללות של חמישה מיליארד יורו (6.9 מיליארד דולר) ורווחים לפני ריבית, מס פחת והפתחות בסך 800 מיליון יורו, אותם מכרה למתחרה CRH plc[9]. מנכ"ל "לאפארג'", ברונו לפונט, ויו"ר "הולסים", וולפגנג רייצלה, הפכו ליושבי ראש משותפים של הקבוצה החדשה. מנהלים משתי החברות אמרו שהעסקה תחסוך לחברה הממוזגת 1.4 מיליארד יורו (1.9 מיליארד דולר) מדי שנה ותיצור את "הקבוצה המתקדמת ביותר בתעשיית חומרי הבניין".
המיזוג הושלם ב-10 ביולי 2015, וכמה ימים אחר כך הושקה החברה החדשה רשמית ברחבי העולם תחת השם LafargeHolcim, ששמה שונה לקבוצת Holcim ב-8 ביולי 2021[10].
פעילות בישראל עריכה
בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן הוחל בייבוא של מלט מ"חברת מפעלי המלט הירדנים" (Jordan Cement Factories Company), תחילה רק לשטחי הרשות הפלסטינית. אך בספטמבר 1997 אישר שר המסחר והתעשייה, נתן שרנסקי, יבוא מלט ירדני לישראל ללא הגבלה[11]. בפברואר 1998 הכירה ישראל בתקן האיכות הירדני[12], וחודש אחר כך הותר למשאיות מלט מירדן לעבור את עם הסוחרה ישירות עד למרכז הפצה ביריחו[13]. במקביל באותה עת רכש קונצרן חומרי הבנייה הצרפתי "לאפארג'", יצרן המלט הגדול בעולם, שליש ממניות חברת המלט הירדנית. בנוסף החזיק הקונצרן מפעלים רבים סמוך לישראל: שלושה במצרים, שבעה בטורקיה ושלושה ברומניה[14]. חברת "לאפארג'" ייסדה בישראל שנה אחר כך את חברת "סי אנד אל (צמנט ישראל)", בשותפות עם חברת "כימוביל" הישראלית, והקימה מסוף ובו ציוד לפריקה ואחסון מלט בנמל אשדוד. בסוף 2001 צברה החברה נתח של של כ-30% מהשוק בישראל, יחד עם יבואן נוסף - חברת "לב ברון", על חשבון מונופל המלט של "נשר מפעלי מלט ישראליים"[15].
בדצמבר 2001, בעקבות הצלחתה של חברת "לאפארג'" לתפוס נתח שוק משמעותי, התלוננה "נשר" למשרד התעשייה והמסחר כי היא מייבאת מלט לישראל במחירי היצף. לטענת "נשר" לאחר שהשוק המקומי יתמוטט, היא צפויה להעלות את מחיר המלט מחדש[16]. חברת "לאפארג'" מצידה, הגישה תלונה לממונה על ההגבלים העסקיים שבמשרד התעשייה והמסחר, ולפיה "נשר" מענישה לקוחות הרוכשים מלט מיובא שלא דרכה וסירבה לספק להן מלט[17]. בנוסף טענה כי יצוא המלט שלה מרומניה לישראל לא נעשה במחירי היצף וכי המחיר בישראל גבוה יותר מהמחיר ברומניה[18], וגם עתרה לבג"ץ[19].
באפריל 2002 הודיעה "לאפארג'" כי בשל המצב הביטחוני הפסיקה לייבא מלט מירדן לישראל[20]. זמן קצר אחר כך הממונה על ההיצף במשרד התעשייה והמסחר סיים היום את חקירתו והציע מנגנון של קביעת "מחיר מטרה" מוסכם עם היבואנים[21]; אך בשלב זה החליטה "לאפארג'" לצאת מהפעילות בישראל.
בשנת 2016 חזרה "לאפארג'" לפעול באופן עקיף בישראל, שהוקמה בנמל מספנות ישראל תשתית ליבוא, אחסון והפצה של מלט וחברת מספנות ישראל החלה לייבוא אותו, ממפעל של "לאפארג'" ביוון[22]. לצורך פעילות זו הוקמה חברת "סימנט איי.אס בע"מ", שהצליחה תוך שנים ספורות לתפוס נתח של כ-25% משוק המלט בישראל[23].
הרשעה בפשע נגד האנושות עריכה
ביוני 2016, צרפת פתחה בחקירה בנוגע לפעילותה של חברת "לאפארג'" בסוריה. החקירה החלה בעקבות דיווחים של העיתונאית הצרפתייה דורותי מרים קלוג, שפורסמו בלה מונד ובFrance 24, שחשפו עסקאות שהחברה עשתה עם מגוון קבוצות חמושות, כולל המדינה האסלאמית (דאעש) וג'בהת פתח א-שאם, על מנת לשמור על פעילות מפעל המלט שלה בסוריה. ארגון המדינה האסלאמית כבש את המפעל ב-19 בספטמבר 2014. בשנת 2017 נחקרו בכירים בחברה בגין טענות אלה בבתי משפט אזרחיים ופליליים[24].
"לאפארג'" ביקשה לדחות את הטענות, בטענה שהתשלומים נועדו לאפשר לה להמשיך בפעילות מסחרית, לא לתמוך בארגון המדינה האסלאמית, וכי החברה ומנהליה לא יכולים להיות אחראים לפעולות שביצעה חברת הבת הסורית שלה. בתחילה, בית המשפט לערעורים בפריז הסכים עם טענותיה[25].
ב-7 בספטמבר 2021, בית המשפט העליון של צרפת אישר את האישומים במימון טרור וסיכון חיי עובדים, וביטל את פסיקת בית המשפט לערעורים, וקבע כי קיימות ראיות מספיקות, כולל פרוטוקולים מפגישות של החברה, כדי שהשופט החוקר יקבע שהיה לה "ידע מדויק" על אופי פעילותו של דאעש. בהחלטתו בית המשפט העליון קבע כי לצורך הרשעה בשיתוף פעולה בפשעים נגד האנושות, "לאפארג'" לא הייתה צריכה להיות חלק מדאעש, אלא "מספיק שלנאשם יש ידיעה שהמבצעים העיקריים מבצעים או עומדים לבצע פשע כזה נגד האנושות, וכי בעזרתו או עזרתו, הוא מסייע להכנתו או ביצועו". בית המשפט הגיע למסקנה כי "תשלום בידיעה של סכום של כמה מיליוני דולרים לארגון שמטרתו פלילית בלבד מספיק כדי לאפיין שיתוף פעולה על ידי סיוע". בית המשפט העליון החזיר את העניין לבית המשפט לערעורים[25].
ב-18 במאי 2022, דחתה בית המשפט לערעורים של פריז את בקשת "לאפארג'" לבטל את האישומים בגין שיתוף פעולה בפשעים נגד האנושות וסיכון חיים. באישור האישומים, קבעו שופטי בית המשפט לערעורים כי "למרות שנאמר לה כי פעולות דאעש עלולות להוות פשעים נגד האנושות, "לאפארג'", שיכלה לשים קץ לפעילותה לברת הבת בסוריה, על ידי בקשה ממנה לסגור את המפעל, החליטה במקום זאת להמשיך בפעילות זו... גם אם פירוש הדבר היה תשלום של כמה מיליוני דולרים לארגוני טרור"[25].
ב-17 באוקטובר 2022, הגיע משרד המשפטים של ארצות הברית להסדר טיעון פלילי עם "לאפארג'", במסגרתו שילמה קנס בסך 777.8 מיליון דולר. דובר החברה וגורם אכיפת חוק אמרו כי בכירים ב"לאפארג'" הסכימו לעסקה, לאחר שהודו כי שילמו 5.92 מיליון דולר למנהיגי המדינה האסלאמית וחזית אל-נוסרה וקראו להם לסייע לשמור על פעילות מתקני הייצור שלה[1].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אי־פיי - אריק טאקר ובובי קיינה קלוון, יצרנית המלט הגדולה בעולם הודתה בתשלומים לארגון דאעש – ונקנסה ב-778 מיליון דולר, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2022
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בלומברג, לונדון, לאפארג' מציעה לרדלנד מיזוג תמורת 3.35 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 באוקטובר 1997
- ^ שירות בלומברג, לאפארג' תרכוש את בלו סירקל תמורת 7.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בינואר 2001
- ^ אליהו חסין, מיזוג בריטי-צרפתי יביא ליצירת יצרנית המלט הגדולה בעולם, באתר גלובס, 21 בינואר 2001
- ^ רויטרס, לאפארג', חברת המלט הגדולה בעולם, רכשה את מתחרתה המצרית אוראסקום סמנט ב-12.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2007
- ^ Lafarge looks to emerging markets, Financial Times, January 6, 2009 (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות ובלומברג, המיזוג השני בגודלו השנה בעולם ייצור את חברת המלט הגדולה בתבל, באתר TheMarker, 7 באפריל 2014
- ^ Arash Massoudi, CRH to acquire €6.5bn in cement assets from Holcim and Lafarge, Financial Times, February 1, 2015 (באנגלית)
- ^ Reuters, LafargeHolcim proposes slimming down company name to Holcim, Reuters, April 9, 2021 (באנגלית)
- ^ אורה קורן, ישראל צפויה לאשר יבוא מלט ירדני ללא הגבלה - לאחר השלמת בדיקות מכון התקנים, באתר גלובס, 16 בספטמבר 1997
- ^ אורה קורן, יורשה יצוא מלט מירדן לישראל ללא מכס וללא בדיקת מכון התקנים הישראלי, באתר גלובס, 18 בפברואר 1998
- ^ אורה קורן, הסדר לביטוח קולקטיבי של משאיות המלט מירדן ליריחו, באתר גלובס, 29 במרץ 1998
- ^ סטלה קורין-ליבר, שלטון יחיד, באתר גלובס, 18 ביולי 2002
- ^ ענת ג'ורג'י, לאחר 75 שנה - מחירי המלט בישראל יורדים, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2001
- ^ אבי שמול, לבקשת נשר: התמ"ס חוקר חשד כי לאפארג' מייבאת לישראל מלט במחירי היצף, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2001
ספיר פרץ, התמ"ס חוקר אם מלט מיובא במחירי היצף כדי להחליט על היטלים, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2001
ספיר פרץ, משרד החוץ: חקירת התמ"ס על יבוא מלט מירדן לא תפגע ביחסים בין המדינות, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2001 - ^ אבי שמול, לאפארג' בתלונה לתמ"ס: נשר "מענישה" לקוחות הקונים מלט מיובא שלא דרכה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2001
- ^ אורה קורן, חברת סי אנד אל למשרד התמ"ס: יצוא מלט מרומניה לישראל לא נעשה במחירי היצף, באתר הארץ, 26 בינואר 2002
- ^ סי אנד אל עתרה היום לבג"ץ נגד הממונה על היטל היצף במשרד התמ"ס, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2001
- ^ אורה קורן, סי.אנד.אל הפסיקה לייבא מלט מירדן לישראל - בשל המצב הביטחוני, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
ספיר פרץ, הופסקה אספקת המלט מירדן לישראל, באתר גלובס, 18 באפריל 2002 - ^ מערכת פורט2פורט, הממונה על ההיצף בתמ"ס: יצרני המלט מטורקיה, רומניה וירדן פנו להתחייב שלא למכור במחיר הנמוך ממחיר המטרה, באתר Port2Port, 18 ביולי 2002
- ^ אורה קורן, שחקן חדש בשוק המלט: חברת מספנות ישראל, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2016
- ^ עומר שרביט, מכה אפורה, באתר זמן ישראל, 15 בספטמבר 2019
- ^ יובל אזולאי, חשד: בכירי קונצרן מלט שילמו פרוטקשן לדאעש, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 3 Samanth Subramanian, The cement company that paid millions to Isis: was Lafarge complicit in crimes against humanity?, The Guardian, September 17, 2024 (באנגלית)