Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לאוניד גאידאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאוניד גאידאי
Леонид Гайдай
פרופיל ב-IMDb

לאוניד גאידאירוסית: Леонид Гайдай;‏ 30 בינואר 192319 בנובמבר 1993, מוסקבה) היה במאי ותסריטאי קולנוע סובייטי. גאידאי נשא בתואר האמן העממי של ברית המועצות (1989).

ביוגרפיה עריכה

לאוניד גאידאי נולד בעיר סבובודני (מחוז אמור) למשפחת פקיד במשרד מסילות רכבת. בשנת 1923 המשפחה עברה לצ'יטה ואחר כך לאירקוטסק. עם תחילת מלחמת העולם השנייה גאידאי גויס לצבא האדום ולחם בחזית. בדצמבר 1942 הוא עוטר במדליה על גבורתו בקרב. זמן קצר לאחר מכך לאוניד גאידאי נפצע ושוחרר מהצבא האדום. בשנת 1947 הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשחק ליד התיאטרון העירוני באירוטסק. מספר שנים הוא עבד כפועל במה ושחקן. בשנת 1949 גאידאי נסע למוסקבה והתקבל ל-VGIK לקורס של גריגורי אלכסנדרוב וסיים את לימודיו בשנת 1955.

סרטו הראשון כבמאי גאידאי סיים בשנת 1956 והוא התבסס על הסיפורים של ולדימיר קורולנקו. בשנת 1958 גאידאי סיים את סרטו הראשון. הפעם זה היה סרט סאטירי שלאחר דרישות הנהלה והצנזורה הסרט קוצר לחצי. תקופה מסוימת לגאידאי לא נתנו לביים סרטים חדשים. בשנת 1961 גאידאי ביים שני סרטים קצרים קומיים שזכו להצלחה. בשנת 1961 גאידאי ביים סרט על בסיס 3 סיפורים קצרים של או. הנרי.

לאחר הפסקה של שלוש שנים גאידאי ביים סרטי קומדיה שהיו שיא הקריירה שלו כבמאי:

בשנות ה-70 ביים גאידאי מספר סרטים קומיים על בסיס יצירות של מיכאיל בולגקוב, ניקולאי גוגול, מיכאיל זושצ'נקו ואילף ופטרוב, בהם "איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועו" שיצא לאקרנים ב-1973. למרות הצלחה הם לא התקרבו להישגים של סרטים משנות ה-60. את סרטו האחרון ביים גאידאי בשנת 1992.

סרטיו מוקרנים עד היום וזוכים לפופולריות רבה ברוסיה ומדינות נוספות.

אשתו נינה גרבשקובה הצטלמה בחלק גדול מסרטיו בתפקידים משניים.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|לאוניד גאידאי]] בוויקישיתוף