כתובת הגבול של קוה ואשור
פעולות נוספות
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | כתובת על אבן גבול |
| יצירת הממצא | |
| תקופה | סביבות 740 לפנה"ס |
כתובת הגבול של קוה ואשור היא כתובת תלת־לשונית – פיניקית, אכדית ולווית – שנכתבה על אבן גבול בין ממלכת קוה שבקיליקיה לבין אימפריה האשורית החדשה. הכתובת מתארת את מלך קוה, וריכס, וסאל נאמן לתגלת־פלאסר השלישי מלך אשור. עוד מתואר המרד של הממלכות השכנות נגד אשור בימיו, בהובלת ארפד ואררט, אשר וריכס לא השתתף בו, ועל קיבל וריכס שטחים מהממלכה השכנה כומוח. המרד מוכר מכתובות אשוריות מלכותיות, וכך ההקשר ההיסטורי של הכתובת מאפשר לתארך אותה לסביבות 740 לפנה"ס.
תיאור עריכה
גילוי ופענוח עריכה
המצבה התגלתה ב־1993 על ידי אליזבת קרטר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, במהלך סקר ארכאולוגי באזור קהרמאנמרש. היא נמצאה בגינה פרטית שבה הוצבה חשופה לפגעי מזג האוויר למשך זמן לא ידוע. בשל כך, הכתובת כמעט שלא ניתנת לקריאה בעין בלתי מזוינת, והחלקים שפוענחו נקראו בעזרת טכניקות צילום ובדיקה דיגיטלית. הכתובת נחקרה ופורסמה לראשונה על ידי סטיבן קאופמן. כיום היא מוחזקת במוזאון הארכאולוגי בגזיאנטפ.[1]
הכתובת עריכה
הכתובת המקורית שעל המצבה כוללת טקסט אכדי בכתב יתדות, טקסט לווי הירוגליפי וטקסט פיניקי אלפביתי, שהוא הארוך ביותר. נכון ל־2022, רק החלק הפיניקי פוענח ופורסם. חזית המצבה כוללת גם תבליט של אדם עם כיסוי ראש וטוניקה אוחז בשתי ידיו בחבל. בנוסף, בחלק האחורי של המצבה חרוטות אותיות יווניות גדולות ורשלניות, המלמדות שהמצבה שימשה שוב אבן גבול גם בשלהי העת העתיקה.[2][3]
הקשר היסטורי עריכה
המצבה שימשה כאבן גבול בין ממלכת קוה לאימפריה האשורית.[4] כאשר הממלכות החתיות החדשות בראשות ארפד ובשיתוף עם אוררטו מרדו באשור בסביבות 740 לפנה"ס או קצת לפני כן, וריכס לא השתתף במרד, ולכן קיבל שטחים שהשתייכו לממלכת כומוח, שכנתו שהשתתפה במרד.[5]
המלך וריכס, שמציג את עצמו כמציב הכתובת, ידוע מכמה טקסטים היסטוריים נוספים. וריכס מתאר את עצמו בכתובת כעבד (כלומר וסאל) של תגלת־פלאסר השלישי מלך אשור. ואכן, בכתובות המלכותיות האשוריות של תגלת־פלאסר השלישי מוזכר מלך של ממלכת קוה בשם אוריכי (בכמה וריאציות: Uriyikki, Urik, Urikki, Uriakki), שהיה נאמן לתגלת־פלאסר והעלה לו מנחות.[6] שם זה מופיע גם בכתובות פיניקיות ולוויות אחרות מקוה. בכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי שהציב וריכס, הכתובה פיניקית ולווית, שרד השם וריכס בלווית (פעמיים – פעם אחת בצורה wa/i-ra/i-i-ka-sâ ופעם אחת בצורה wa/i-ri-i-ka-sâ), בעוד בפיניקית שרדה רק האות ו בתחילת שמו (שאר השם שבור); בכתובת הפיניקית מלארטס (KAI 287) מוזכר מלך בשם "וריכ"; ובכתובת אזתוד ובכתובת הפיניקית מחסנביילי (KAI 23) מופיע מלך בשם "אורכ", שהוא וריאציה של וריכ או וריכס; ובחלק הלווי של כתובת אזתוד (בצורה á-wa/i-ra/i-ku-sa).[7][4]
הכתובת עריכה
קאופמן, שפרסם את הכתובת לראשונה, הפריד בפרסומו בין אותיות שפענוחן ודאי לאותיות שפענוחן לא ודאי כלל. האותיות שפענוחן לא ודאי מסומנות בתעתיק שלהלן בכתב נטוי. אותיות שלא שרדו כלל בכתובת אך חוקרים משערים את קיומן תחומות בסוגריים מרובעים. בכתובת המקורית אין רווחים, והרווחים שבתעתיק להלן הם תוספת של החוקרים המודרניים. כמו בטקסטים פיניקיים אחרים בני אותה תקופה, יש קווים אנכיים קטנים להפרדה בין קטעים בטקסט, והם מסומנים בכתובת להלן בקווים אנכיים. הצד הקדמי:[8]
חזית המצבה עריכה
התוכן שעל הצד הקדמי של המצבה הוא:[9]
הגבל ז מתן תכלתאפלסר פאל מלך אשר
למלך ולשפח מלך דננים | הגבל גבל
פחת עבר נהר וגבל כמח למים סוסדד שר
אשר ועד כל ים תכלתאפלסר פאל מל[ך]
אשר רב | הגבל [ז] גבל הר [ג]רגם ופחתי
הא חדשת עד בא פחת אשר להגבל ז
למעבר לבת תרתן כבא נהר סנס עד
[ה]ר [א]ררט אנך וריכס מלך ז בת מפ[ש]
עבד מ[ל]ך [תכ]לתאפלסר מלך אשר מלך קו
מלך בת מפש וכל מת חת ועד לבנן
וכן מרד בכל מת ח[ת] וזבח מלך ארפד
ליען הדד מלך וגזר מכפר כ ארפד
פחד מלך אשר על ועץ חכם ואמר
כם חק מלך ארפד וחלב אל תגזל אד[ן]
[וקו] אל תפחד כאם כפר אש פחתך אל יחר[ב...]
משמעות התוכן הפיניקי שעל חזית המצבה בעברית מודרנית היא: ”הגבול הזה הוא מתנה של תגלת־פלאסר (השלישי), פול, מלך אשור, למלך ולמשפחת מלך הדנניים. הגבול (היה) הגבול בין ארץ/פחוות עבר הנהר ובין כומוח, מימי שמשי־אדד (החמישי) שׂר אשור הגדול ועד כל ימי תגלת־פלאסר, פול, מל[ך] אשור הגדול. הגבול הזה הוא גבול הר גורגום ופחוותי החדשה, (שמגיעה) עד לבוא פחוות אשור לגבול הזה, במעבר דרך בית־תרתן לאורך/דרך נהר סנס עד [ה]ר [א]ררט. אנכי וריכס מלך בית מפש, עבד המלך תגלת־פלאסר מלך אשור, מלך קוה, מלך בית מפש וכל הפחווה החתית עד לבנון. והיה מרד בכל ארץ חת, וזבח מלך ארפד למען הדד המלך (או: כדי שהדד יעזור למלך). והמנחשים כיפרו (עשו כפרות), כי ארפד פחדה ממלך אשור הגדול. ויעץ איש חכם לאמור (או: ואמר): כמו חיקי מלך ארפד, וחלב לא תגזול אדנה, וקוה לא תפחד, כי אם התכופף ראש פחתך, הוא לא יחר[ב...]”[10][11]
"פאל" בשורה הראשונה של הכתובת הוא כינויו של תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור. כינוי זה ידוע גם ממקורות אכדיים, בצורה pūlu, וכן מהמקרא בצורה "פול" (מלכים ב' ט"ו, י"ט, דברי הימים א' ה', כ"ו).[12][13]
הביטוי "מת חת" בשורה 10 משמעו "ארץ החתים", ארץ הממלכות החתיות החדשות, בהשאלה מהביטוי האכדי māt ḫatti. גם המלה "פחת" (פחווה) החוזרת כמה פעמים בכתובת מושאלת מהמלה האכדית pīḫatu.[14]
שמאל המצבה עריכה
התוכן שעל צד שמאל של המצבה הוא:[15]
כן כ תמרד פ אחר
בגד בי ורעם ב
ברתח מלך דנני[ם]
שקר בגד בגד ארפ[ד]
רחם בן ואם בת
פן ימת ואל יה[...]
מתעאל מלך ארפד
לבני ולבן בנ[י]
[ב]שרי ולבת א[בי]
כל מלך האם יקב
אם מרד שקר הא
[...]ם גדף ארפד
לם תכחד צר הא
א מלך ארפד [...]
בגד מתעאל עם
בשרי ואף פחתי
על מלך דננים כ
בא ארפד[...]
וחסף הגבלם
סף אשפט ארפד
כ אשר אם בן אם
בן בני אם ארי
בשרי אם בת א
רי בשרי כ בנך [...]
א מלך דננים ז
מרד במלך אשר
על בני [...]
משמעות התוכן בעברית מודרנית היא: ”כי תמרוד על־פי (ציוויו של) אחר (זר), בבגידה בי ובברית עם מלך הדנניים: שקר בגידה בגד מלך ארפד, המרחם על בן ובת פן ימותו. ולא [...] מתעאל מלך ארפד, לבנו או לבן־בנו או לשאר בשרו או לבית אביו. כל מלך, בין אם הוא מקלל או מורד בשקר, הוא [...] גידפה ארפד. למה תכחד (תכחיש)? צר (אויב) אתה (או: הוא). למלך ארפד [...] מתעאל בגד עם (או: עד) לשאר בשרו ופחוותו נגד מלך הדנניים, כבוא ארפד [...] וחשף את הגבולות לסופם. אשפוט ארפד כְאשור. בין אם בנו או בן־בנו או שאר בשרו או בית שאר בשרו. כי בנך [...] מלך דנניים. המורד במלך אשור, על בנו [...]”[16]
הצד האחורי של המצבה עריכה
תוכן הצד האחורי הוא:[17]
ואל אל תעברן על שפחת מל[ך]
נכ[...]ק[...]בכם
[...]תכלתאפלסר פאל כ סס רכב
[...]ש[...]חחד[...]פס[...]משבר
[...]
[...] מתעאל מלך ארפד מ
[...]תכלתאפלסר פאל מרדת בן
[...]פתח
[...]פנ[...]ב[...]
[...]מלך אשר אם מלך קו א[ם]
[...] מלך אשר רא מלכי ויתן
[...]סס ורכב | ובכל גבל[ת]
קו[...]ורדפת וקטלת ופרק
[...]שמש ובעלשמם ואלקנררץ וז
[...]מף אסר ומרדך ו
[...]ואף אנך ירכבתנם ויקדשתנם
[...]צתנם אנך דננים ו
[...ב]מקם אש קם ונשמם | ושתן
פקד פחם סק פקד ברזל | ובגבל שת
סגן כל חץ ותרתן פן סס | וכרת ב[...]
ארצת אצר ותחת כל בת נפש
ויהפכת מכן צפן נצבת חזק
[ל]עם אף שפחת כל חת ושפחת כל
[...]ת ושפחת כל ארצת אשר כל
[...]ף שפחת[...]ב[...]הנמ[...]
[...]
חלק זה ככל הנראה מתאר את מעשי וריכס נגד המורדים. מוזכרים בו האלים שמש, אל קונה ארץ ובעל־שמים, המוזכרים גם בכתובת אזתוד.[18]
ימין המצבה עריכה
תוכן הצד הימני של המצבה הוא:[19]
[...]מלך קו
[...]ו[...]פ[...]
כל מלך אשר ו
תרתן | נרגל מת
ן ושרף שרף
באש בן בתי
ובן ארצי
[...]
לקריאה נוספת עריכה
- Stephen A. Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual: A Tentative Reconstruction and Translation, Maarav 14, 2007, עמ' 7–26 doi: 10.1086/mar200714202
- Philip Schmitz, "Grammatical and Historical Notes on the Phoenician Text of the Incirli Inscription", in: H. H. Hardy II, Joseph Lam, Eric D. Reymond (eds.), Like ʾIlu Are You Wise: Studies in Northwest Semitic Languages and Literatures in Honor of Dennis G. Pardee, The Oriental Institute of the University of Chicago, 2022, pp. 121–142
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאור ותמונות של המצבה באתר Hittite Monuments
הערות שוליים עריכה
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 7–8
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 8
- ^ Schmitz, Grammatical and Historical Notes, p. 121
- ^ 1 2 Schmitz, Grammatical and Historical Notes, p. 122
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 9
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 38, 46, 70, 77, 87, 122
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 22
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 10
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 11–12
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 15–16, 21
- ^ Schmitz, Grammatical and Historical Notes, pp. 123–133
- ^ חיים תדמור, ערך "1. פּוּל", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ו' (עבד–צרתן), מוסד ביאליק, 1971, עמ' 443 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 20
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 21
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 12–13
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 16
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 13–14
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, pp. 16–17
- ^ Kaufman, The Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual, p. 14