כתב קיפרי הברתי
פעולות נוספות
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני, כתב ליניארי ב', כתב קיפרי הברתי |
| פרוטו־יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800–300 לפנה"ס) ניבי היוונית העתיקה: איולית, ארקדו-קיפרית, אטית־איונית, דורית, יוונית הומרית ניב אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (החל מ־300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330–1453 לספירה) |
| יוונית מודרנית (מ־1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתית |
הכתב הקיפרי ההברתי הוא הכתב ששימש לכתיבת השפה היוונית (בניב הארקדו־קיפרי) בקפריסין בתקופה הארכאית והקלאסית. בחלק מקפריסין, בעיקר באזור אמתוס (אנ'), הכתב שימש גם לכתיבת השפה האטאו־קיפרית (אנ') הלא מפוענחת. הכתב הקיפרי ההברתי פוענח בסוף המאה ה־19 בעזרת הכתובת הדו־לשונית מאידליון, שהיוותה "אבן רוזטה" לפענוח. הכתב מתועד במאות כתובות ומטבעות קפריסאיים עתיקים, וכן מכמה עשרות חריטות של שכירי חרב קפריסאים במצרים.[1]
הכתובות בכתב קיפרי הברתי פורסמו וקוטלגו על־ידי אוליבייה מסון (אנ') בספרו Les Inscriptions chypriotes syllabiques (בקיצור: ICS).[2]
האותיות עריכה
הכתב הוא כתב הברות, כלומר, כל אות מייצגת הברה. בכתב הקיפרי ההברתי, כל אות מורכב מעיצור ואחריו תנועה או מתנועה בלבד. צורתן של חלק מהאותיות משתנה מעט בין ערים שונות. האותיות הקיימות הן:[3]
| -u | -o | -i | -e | -a | |
|---|---|---|---|---|---|
| 𐠄 | 𐠃 | 𐠂 | 𐠁 | 𐠀 | |
| 𐠵 | 𐠴 | 𐠳 | 𐠲 | w- | |
| 𐠿 | 𐠼 | z- | |||
| 𐠈 | 𐠅 | j- | |||
| 𐠎 | 𐠍 | 𐠌 | 𐠋 | 𐠊 | k-, g-, kh- |
| 𐠓 | 𐠒 | 𐠑 | 𐠐 | 𐠏 | l- |
| 𐠘 | 𐠗 | 𐠖 | 𐠕 | 𐠔 | m- |
| 𐠝 | 𐠜 | 𐠛 | 𐠚 | 𐠙 | n- |
| 𐠸 | ks- | ||||
| 𐠢 | 𐠡 | 𐠠 | 𐠟 | 𐠞 | p-, b-, ph- |
| 𐠧 | 𐠦 | 𐠥 | 𐠤 | 𐠣 | r- |
| 𐠬 | 𐠫 | 𐠪 | 𐠩 | 𐠨 | s- |
| 𐠱 | 𐠰 | 𐠯 | 𐠮 | 𐠭 | t-, d-, th- |
עקרונות הכתיבה עריכה
יכולות להתקיים אותיות נוספות, לשילובים בין עיצורים ותנועות שלא התגלו עדיין באף כתובת.[4] הכתב כולל פחות עיצורים מהעיצורים הקיימים ביוונית, ולכן חלק מהאותיות מסמנות כמה עיצורים קרובים (למשל, האותיות עם העיצור t מסמנות גם את העיצורים d ו־th, כפי שניתן לראות בטבלה). כאשר מלה מסתיימת בעיצור ולא בתנועה, האות שנבחרת לסיום המלה היא האות עם העיצור שמסיים את המלה והתנועה e (למשל, המלה היוונית θεανορ (theanor) נכתבת בכתב ההברתי כ־te-a-no-re). כאשר קיים רצף עיצורים במלה, התנועה שמצורפת לעיצור שלא נהגית אחריו תנועה היא לרוב התנועה שנהגית אחרי העיצור העוקב לו (למשל, κρεων (kreōn) נכתב ke-re-o-ne; πτολις (ptolis) נכתב po-to-li-se; πατρι (patri) נכתב pa-ti-ri). הכפלת עיצורים, שהייתה קיימת ביוונית העתיקה, לא מסומנת בכתב ההברתי כלל. גם העיצור נ' לא מוסמן כאשר בא מיד אחריו עיצור אחר (בלי תנועה ביניהם), אך כן מסומן לרוב כשבא בסוף מלה.[5]
הכתב לא מתאים לכתיבת יוונית, ולכן, הוא היה קיים ככל הנראה עוד לפני הגעת היוונים לקפריסין, ושימש לשפה שאיננה יוונית. ייתכן שהכתב הקיפרי ההברתי קשור לכתב ליניארי א', לכתב ליניארי ב' ולכתב הקיפרו־מינואי (אנ').[6]
דוגמה לכתובת עריכה
תוכן הכתובת הדו־לשונית מאידליון, פענוחה ותרגומה:[7]
|
תוכן בכתב הקיפרי ההברתי,
|
|---|
[...] ' 𐠞𐠪𐠐𐠵𐠩 ' 𐠖𐠑𐠌𐠅𐠰𐠜𐠩 ' 𐠋𐠯𐠃𐠚 ' 𐠊𐠁𐠭𐠑𐠃𐠚 ' 𐠞𐠪𐠐𐠄
[i to-i ' te?-ta?-ra?to?-i? we-te-i] ' pa-si-le-wo-se ' mi-li-ki-ja-to-no-se ' ke-ti-o-ne ' ka-e!?-ta-li-o-ne ' pa-si-le-u-
[בשנה הרביעית] למלוכת מלכיתן, אשר על כתיון ואידליון מול[ך],[ἰ(ν) τοι ' τετάρτοι ' ϝέτει] ' βασιλεϝος ' Μιλκιjάθονος ' Κετίον ' κατ Ἐδαλιον ' βασιλεύ- |
[...]𐠕𐠙𐠚 ' 𐠰𐠟𐠞𐠕𐠦𐠚 ' 𐠚𐠵𐠫𐠭𐠭𐠩 ' 𐠰𐠙𐠯𐠥𐠅𐠭𐠚 ' 𐠰𐠮𐠊𐠮𐠩𐠭𐠩 ' 𐠃𐠲𐠙𐠸
[-o?-to?-se? ' ta-ne e-pa-ko-]-me-na-ne ' to pe-pa-me-ro-ne ' ne-wo-so-ta-ta-se ' to-na-ti-ri-ja-ta-ne ' to-te ka-te-se-ta-se ' o wa-na-xe
ב(יום) האחרון לתקופת חמשת הימים [המעוברים], האדון (Anax)[ϝο(ν)τος ' τᾱν ἐπαγο]μενᾱν ' το πε(μ)παμέρον ' νεϝοστάτας ' τὸν ἀ(ν)δριjά(ν)ταν ' τό(ν)δε κατέστασε ' ὁ ϝάναξ ' |
𐠃𐠀𐠠𐠯𐠖𐠑𐠍𐠚 ' 𐠰𐠀𐠡𐠒𐠛 ' 𐠰𐠀𐠘𐠍𐠒𐠂 ' 𐠀𐠡𐠂𐠵𐠂 ' 𐠭𐠩 ' 𐠁𐠄𐠍𐠏𐠩
[Pa-a?-la?-ro-mo?(-se?) '] o a-pi-ti-mi-li-ko-ne ' to a-po-lo-ni ' to a-mu-ko?-lo-i ' a-po-i wo-i ' ta-se e-u-ko-la?-se
[בעלרם ]בן עבדמלך לאפולון אמוכלוי הקדיש פסל זה, שאת שאיפותיו[Βααλρομ '] ὁ Ἀβδιμίλκον ' το Ἀπόλ(λ)ονι ' Ἀμύκλοι ' ἀφʹ οι ϝοι ' τᾶς εὐχολᾶς |
[𐠁]𐠟𐠱𐠋 ' 𐠂𐠱𐠊𐠂 ' 𐠀𐠊𐠭𐠂 '
[e]-pe-tu-ke i tu-ka-i ' a-ka-ta-i '
[ה]שיג לו, למזל טוב.[ἐ]πέτυχε ἰ(υ) τύχαι ' ἀγαθᾶι |
גלריה עריכה
-
העתק של הכתובת הדו־לשונית מאמתוס (אנ'), כתובת דו לשונית הכוללת טקסט באטאו־קיפרית (אנ') בכתב קיפרי הברתי וטקסט יווני באלפבית יווני
-
כתובת אטאו־קיפרית כתובה בקיפרית הברתית מאמתוס
-
מצבה בכתב קיפרי הברתי שנמצאה במקדש אשמון שבצידון
-
מצבה עם כיתוב קיפרי הברתי בתחתיתה, מהתקופה ההלניסטית
-
חריתה קיפרית הברתית על קיר מקדש באבידוס שבמצרים
-
כיתוב קיפרי הברתי על מטבע של ליסנדרוס מלך אמתוס
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
_(4644515501).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ T. B. Mitford, Olivier Masson, "The Cypriot Syllabary", in: John Boardman, N. G. L. Hammond (eds.), The Cambridge Ancient History volume III part 3, Cambridge University Press, 1982, p. 71
- ^ Olivier Masson, Les Inscriptions chypriotes syllabiques: recueil critique et commenté, Boccard, 1961 (מהדורה שנייה פורסמה ב־1983)
- ^ T. B. Mitford, Olivier Masson, "The Cypriot Syllabary", in: John Boardman, N. G. L. Hammond (eds.), The Cambridge Ancient History volume III part 3, Cambridge University Press, 1982, pp. 76, 78–79, 81
- ^ T. B. Mitford, Olivier Masson, "The Cypriot Syllabary", in: John Boardman, N. G. L. Hammond (eds.), The Cambridge Ancient History volume III part 3, Cambridge University Press, 1982, p. 77
- ^ T. B. Mitford, Olivier Masson, "The Cypriot Syllabary", in: John Boardman, N. G. L. Hammond (eds.), The Cambridge Ancient History volume III part 3, Cambridge University Press, 1982, p. 78
- ^ T. B. Mitford, Olivier Masson, "The Cypriot Syllabary", in: John Boardman, N. G. L. Hammond (eds.), The Cambridge Ancient History volume III part 3, Cambridge University Press, 1982, p. 74
- ^ KAI 39; Herbert Donner, Wolfgang Röllig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 57