כרם עצמונה
פעולות נוספות
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| מועצה אזורית | מועצה אזורית חוף עזה מועצה אזורית חוף עזה |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | סתיו 2000 |
| גובה | 60 מטרים |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
| יישובים יורשים | יד בנימין, יצהר |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במאחז | 50 תושבים ב-21 משפחות |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
| מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני. | |
כרם עצמונה היה מאחז ישראלי בדרום גוש קטיף, שפונה בעת ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005.
המאחז הוקם בשנת 2000, והוא קישר ברצף טריטוריאלי את מורג לשאר גוש קטיף.
במאחז חיו 21 משפחות, שהיו 50 תושבים.
היסטוריה עריכה
הקמה עריכה
בין היישובים מורג ובני עצמון, בתוך גוש קטיף, השתרעו כמה אלפי דונם של קרקע לא מנוצלת, שעד עשור קודם לכן הייתה כרם של בני עצמון הקרובה. בקיץ ה'תש"ס (שנת 2000) החליטו ילדי הדור השני של היישוב לקיים קייטנה על הרמה עליה יוקם בהמשך המאחז, שנמצאת שישים מטר מעל פני הים. כמה חודשים לאחר מכן, בחודשי הסתיו, לפני ראש השנה ולפני פרעות אוקטובר 2000, החליטו שתי משפחות לעבור למקום ולגור בקרוואן. בהקמת המאחז נוצר רצף טריטוריאלי בין מורג, שהייתה עד אז ליישוב מבודד, לשאר גוש קטיף.[1]
שנים ראשונות עריכה
כרם עצמונה נוסדה רשמית בחגיגה במקום בט"ו בשבט ה'תשס"א, 2001, במהלך האינתיפאדה השנייה, בסמוך ליישוב עצמונה, בגוש קטיף. באביב שלאחר מכן החליטו משפחות נוספות לעבור למקום והתגוררו בקרוואנים נוספים שהותקנו בו, ובמהלך אותה שנה השתקע במקום גרעין של חמש משפחות.
בשנת 2003 היו במקום 24 תושבים, על פי נתוני מועצת יש"ע[דרוש מקור].
בתחילה, קיבל המאחז תמיכה כספית ולוגיסטית הגיעה מבני עצמון, אך בהדרגה, ובעזרת אברכים מישיבת תורת החיים, הפכו התושבים במאחז לעצמאיים ולקחו שליטה מנהלית על אותה שכונה, שכבר הפכה ליישוב בפני עצמו, וקיבלה ייצוג במועצה האזורית חוף עזה, כאשר באופן פורמלי נחשב המאחז לשכונה של עצמונה.[2] לצד בתי המגורים נבנו בית כנסת, מקווה לגברים וגן שעשועים. למאחז היו תוכניות להוספת משתלה שכבר הסתיימו, כאשר עד מועד הפינוי הייתה בפיתוח תוכנית אב להרחבת המאחז לצד בניית דיור קבע.
במאחז חיו 21 משפחות, שמנו יחד כ-50 תושבים, והקהילה בו הייתה לצעירה ביותר בחבל עזה. אופי היישוב היה דתי.[3] על פי תצלומי לווין משנת 2005, היו במאחז 22 קרוואנים, בהם 21 משפחתיים ואחד גדול יותר, אשם שימש כבית כנסת.
בהתנתקות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות
בצהריי 17 באוגוסט 2005, יום רביעי, הגיעו למאחז כ-700 חיילים ושוטרים למאחז, בעת ביצוע תוכנית ההתנתקות, שבמסגרתה פונו כל היישובים הישראלים מחבל עזה. המאחז נחשב לאגוז קשה לפינוי, ונציגיו ניסו להידבר עם מפקד הכוח, נצ"מ אבשלום פלד, והציעו לו שהיישוב יתפנה מרצון ביום ראשון, 21 באוגוסט. הצעת נציגי המאחז נדחתה, ותושביו פונו בכוח, כשחלקם תלו על עצמם טלאי צהוב לאות מחאה ויצאו עם ידיים מורמות כשבויי מלחמה. במהלך פינוי המשפחות מביתם אף הושלכו ביצים והושמעו קריאות גנאי כנגד הכוחות המפנים.[4] הפינוי הושלם בתוך כשעה וחצי.[5]
הריסת הקרוואנים ומבנים אחרים במאחז החלה ביממה שלמחרת, ובוצעה על ידי כוחות אגף הבינוי של משרד הביטחון מבאר שבע, שעבדו על ההרס במקביל לחברות פרטיות,[6] מול עיניהם של התושבים שבאו לפקח על אריזת חפציהם.[7]
ארבע עשרה מהמשפחות שחיו במאחז עברו להתגורר ביד בנימין, בסמוך לישיבת תורת החיים. שש משפחות נוספות עברו להתנחלות יצהר ואילו משפחתו של הרבש"ץ עברה לגרעין התורני בית מוריה בבאר שבע.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ כרם עצמונה, באתר מרכז קטיף
- ^ אורי גליקמן, כאן ביתי - עצמונה, באתר nrg, 9 באוגוסט 2005
- ^ כרם עצמונה, באתר מועצת יש"ע
- ^ אטילה שומפלבי, קריאות גנאי לעבר המפנים בכרם עצמונה: אתם יהודים נאצים, באתר ynet, 17 באוגוסט 2005
- ^ רותי סיני וניר חסון, בכרם עצמונה השליכו ביצים על הכוחות, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2005
- ^ מירי חסון, דחפורים הרסו את בתי כרם עצמונה, באתר ynet, 19 באוגוסט 2005
- ^ אמיר בוחבוט, החל הרס הבתים בכרם עצמונה, באתר nrg, 19 באוגוסט 2005
| ההתנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| גוש קטיף | נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • דהנייה | |
| התוחמת הצפונית | אלי סיני • דוגית • ניסנית | |
| מרכז רצועת עזה | כפר דרום • נצרים | |
| צפון השומרון | גנים • כדים • חומש • שא־נור | |