כרית נפיחה
פעולות נוספות
כרית נפיחה ("כרית פלוצים/נאדים/פוקים") היא אביזר לתעלולים ולמתיחות בצורת כרית המשמיעה קול נפיחה בעת שיושבים עליה. בדרך כלל מניחים את הכרית על כיסא או כורסה כשהיא מוסתרת על מנת להפתיע את האדם שיישב עליה. כרית הנפיחה מוכרת כאחד מאביזרי המתיחות המפורסמים ביותר[1].
הכרית מורכבת משתי שכבות מהודקות של גומי שבקצה שבו הן מחוברות ישנו פתח צר שהאוויר היוצא דרכו גורם להיווצרות הקול המזכיר נפיחה.
היסטוריה עריכה
האזכור הקדום ביותר לכרית-מתיחה, המזכירה את כרית הנפיחה, נמצא בהיסטוריה אוגוסטה, שם מתוארת מתיחה של קיסר רומא, אשר הושיב את אורחיו על כריות אשר מהן יצא בהדרגה האוויר, עד שלבסוף מצא העצמו האורח מתחת לגובה השולחן. היסטוריונים שונים רואים בתיאורים אלו של ההיסטוריה אוגוסטה, המציגים את קיסרי רומא באופן ילדותי וגחמתי, כסימן לכך שהספר איננו מהימן מבחינה היסטורית, אלא למעשה תיעוד בעל אג'נדה המכיל ביקורת סמויה על מוסד הקיסרות[2].
בתחילת המאה ה-20 פותחו מכשירי מתיחות אשר היה ניתן להטמין מתחת לכרית, וברגע שמישהו היה מתיישב על הכרית, הייתה נשמעת מוזיקה[1].
הדגם הראשון של כרית הנפיחה בגרסתה המוכרת ביותר פותחה לראשונה בשנת 1930 על ידי חברת הגומי JEM מקנדה. חברת JEM פיתחו את הכרית יחד עם סמואל סורנסון, שהיה בעל חברה קטנה שהתמחתה במשחקי חידות, קסמים ואביזרי מתיחות. JEM הציעו לסורנסון להפוך למשווק הבלעדי של המוצר, אך הוא דחה את ההצעה מאחר שחשב שהכרית איננה מעודנת דיה. מי שלקחה על עצמה את השיווק וההפצה הייתה חברת ג'ונסון-סמית' (אנ'), ולאחר הצלחת הכרית, הבין סורנסון את טעותו, ויצר גרסה מתחרה והשיג את זכויות היוצרים עבורה. לאורך השנים פותחו גרסאות שונות של הכרית על ידי מגוון חברות, כולל גרסאות אלקטרוניות אשר מרחיבים את אפשרויות המתיחה[1].
אלפרד היצ'קוק היה חובב מתיחת "כרית הנפיחה" - לקראת הגעת אורחים נהג להניח כריות נפיחה במגוון מקומות. לדבריו, שום דבר לא העניק לו הנאה כמו צפייה בהבעת בפניו של מפיק סרטים הוליוודי מתנשא, שיהירותו נעלמת לצליל הנפיחה[3].
בממשק טסלה מודל 3 ניתן להגדיר מושבים שכאשר יושבים עליהם יישמע קול נפיחה. ניתן לבחור במספר צלילים שונים של קול הנפיחה.
בשלב מסוים פותחה כרית נפיחה רב פעמית הכוללת בתוכה ספוג והיא מופיעה בשני גדלים[דרוש מקור].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אבישי מרום, הידעת? נאדים הם מצחיקים, באתר מאקו, 17 במרץ 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Whoopee Cushion got first airing here, The Star
- ^ Boys will be Boys: The Portrayal of Youthful Emperors In Roman Imperial Histories and Biographies (עמ' 80-79), אוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה
- ^ אתר למנויים בלבד Martin Chilton, Alfred Hitchcock: a sadistic prankster, The Telegraph, 13 August 2016
