Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

כיף כפוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כיף כפוי הוא מונח המתאר פעילויות חברתיות המאורגנות על ידי מקום העבודה ונועדו להיות מהנות או מגבשות, אם כי בפועל נתפסות או מוגדרות כחובה עבור העובדים – ולכן מהוות אוקסימורון. פעילויות אלו כוללות לרוב אירועי פנאי או מפגשים מחוץ לשעות העבודה, כגון; טיולים, מסיבות וסדנאות.

המונח נושא לרוב קונוטציה ביקורתית, ומתאר פער בין הכוונה לשיפור המוטיבציה ותחושת השייכות לבין חוויית העובדים בפועל.

רקע והיסטוריה עריכה

המונח הופיע בשיח הארגוני בארצות הברית בסוף המאה ה־20 ותחילת שנות ה־2000, במקביל לעלייתן של גישות ניהול משאבי אנוש המדגישות גיבוש צוות, מעורבות עובדים ותרבות ארגונית. ארגונים החלו לשלב פעילויות פנאי כחלק אינטגרלי מתרבות העבודה, מתוך תפיסה שהנאה משותפת משפרת שיתוף פעולה ופרודוקטיביות.

עם השנים התפתחה ביקורת על יסוד החובה להשתתפות בפעילויות אלו - במפורש או במרומז - וכך מאבדות את אופיין שנועד ליצור כיף אך נתתפס ככפייה רגשית או לחץ חברתי.

סוגי פעילויות עריכה

פעילויות המוגדרות כ"כיף כפוי" כוללות בין היתר:

במקרים רבים, ההיעדרות מפעילויות אלו אינה אסורה רשמית, אך עשויה להיתפס כירידה במחויבות העובד לארגון.

ביקורת עריכה

חוקרים, פסיכולוגים ארגוניים ועובדים עצמם מצביעים על מספר חסרונות של כיף כפוי:

כתבות בעיתונות הכלכלית והמקצועית טוענות כי הנאה אפקטיבית במקום העבודה מבוססת על בחירה חופשית ולא על חובה ארגונית.

אוכלוסיות פגיעות עריכה

כיף כפוי עלול לפגוע באנשים העובדים בארגון, בין היתר:

  • הורים לילדים אשר נדרשים לאזן בין מחויבויות משפחתיות לבין פעילויות מטעם העבודה
  • עובדים עם מגבלות תזונתיות (כגון צמחונות) או דתיות (כגון כשרות)
  • אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או נפשית.

בישראל עריכה

בישראל המונח אינו נפוץ כשם רשמי, אך התופעה מוכרת היטב בעיקר בארגונים גדולים וכן בתעשיית ההייטק. ימי גיבוש, ערבי צוות ופעילויות חברתיות נחשבים לחלק בלתי נפרד מתרבות העבודה, ולעיתים מתקיימים מחוץ לשעות העבודה.

בעיתונות הישראלית הובעה ביקורת על תפיסת "הארגון כמשפחה", והועלו טענות כי ציפייה להשתתפות באירועים חברתיים עלולה לפגוע בעובדים המעדיפים לשמור על גבולות ברורים בין עבודה לחיים פרטיים.[1]

בהייטק עריכה

בחברות היי-טק, בישראל ובעולם, כיף כפוי מופיע כחלק מתרבות סטארט-אפ המדגישה חוויה, פתיחות וחברתיות. לצד היתרונות, עובדים מסוימים מביעים הסתייגות מהציפייה להשתתף בפעילויות חברתיות כחלק מהזהות המקצועית.

בעקבות ביקורת זו, חלק מהחברות אימצו מודלים גמישים יותר של פעילויות, כגון קבוצות תחביבים ויוזמות התנדבות לבחירת העובד.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה