כיכר מריה תרזה
פעולות נוספות
|
(למפת וינה רגילה) קובץ:Austria Vienna location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:21968.181818182%;"> |
כיכר מריה תרזה (גרמנית: Maria-Theresien-Platz) היא האנדרטה החשובה ביותר של למלוכה ההבסבורגית בווינה, אוסטריה. היא מנציחה את מריה תרזה הראשונה מאוסטריה, ארכידוכסית אוסטריה. הכיכר נמצאת במיקום מרכזי בעיר ומחברת את הרינגשטראסה לרובע המוזיאונים.
היסטוריה עריכה
כיכר מריה תרזה בווינה היא דוגמה בולטת לאדריכלות מונומנטלית מהמאה ה-19, אשר נוצרה כחלק מתוכנית הפיתוח העירונית רחבת ההיקף של שדרת הרינגשטראסה. תוכנית זו החלה לאחר הריסת חומות העיר העתיקה בשנת 1857 בהוראת הקיסר פרנץ יוזף הראשון. הכיכר תוכננה במקור כחלק מ"הפורום הקיסרי" (Kaiserforum) השאפתני, פרויקט שיזמו האדריכלים גוטפריד זמפר (Gottfried Semper) וקארל פון האזנאואר (Carl von Hasenauer). מטרת התוכנית הייתה ליצור ציר אימפריאלי מפואר שיחבר את ארמון הופבורג עם אזור המוזיאונים המתוכנן, באמצעות קשתות ניצחון ורחבות ענק. עם זאת, התוכנית המקורית ל"פורום קיסרי" מלא מעולם לא הושלמה. בניית הכיכר והמבנים הסובבים אותה נמשכה עשרות שנים, והפרויקט נעצר סופית בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) וקריסת המלוכה ההבסבורגית ב-1918. למרות שחלקים מהחזון הגרנדיוזי לא מומשו, הכיכר, המתאפיינת בסימטריה מושלמת, הפכה למוקד תרבותי ואדריכלי בפני עצמו. העיצובה סימטרי והגנים המטופחים בכיכר בסגנון ההיסטוריציזם הושלמו בין השנים 1884 ל-1888, וארבע המזרקות הדקורטיביות, מזרקות הטריטונים והבנות-ים, נוספו בשנת 1894. כיום, כיכר מריה תרזה היא אתר מורשת עולמית מוכרז של ארגון אונסק"ו, כחלק מהמרכז ההיסטורי של וינה. היא מהווה מוקד תיירותי ותרבותי מרכזי בעיר. הכיכר מושכת אליה מבקרים רבים לאורך כל השנה, ובמיוחד בחורף, כאשר היא מארחת את "כפר חג המולד", המציע דוכנים מסורתיים באווירת החג.
המוזיאונים עריכה
משני צידי הכיכר ניצבים שני מוזיאונים במבנים כמעט זהים, המוזיאון להיסטוריה של הטבע והמוזיאון לתולדות האמנות[1], אשר נבנו ב-1889[1]. ההבדל היחיד בין המבנים הוא הפסל על חזיתותיהם. בחזית המוזיאון להיסטוריה של הטבע ניצבים פסלים המתארים האנשה של היבשות אפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה ובחזית המוזיאון לתולדות האמנות מופיעים אמנים אירופאים מפורסמים, כמו פיטר ברויגל ההולנדי[1]. במרכז הכיכר ניצב מונומט רב ממדים של הקיסרית מריה תרזה, אשר על שמה נקראה הכיכר, והוא מקושט מצידיו בפרחים צבעוניים.המוזיאון לאמנות מודרנית הוקם במקום בו שכנו בעבר האורוות המלכותיות, והוא מציג יצירות עכשוויות. המוזיאון, שנפתח בשנת 1891, הוקם במטרה להנגיש את האוספים הקיסריים העצומים של משפחת הבסבורג לציבור הרחב. המבנה עוצב בסגנון הנאו-רנסאנס ומתאפיין בחלל פנים מפואר הכולל שיש, עיטורי טיח וזהב. מוקד המשיכה המרכזי הוא גלריית הציורים, המדורגת בין החשובות בעולם, ובה ריכוז יוצא דופן של אמנות הרנסאנס והבארוק האירופאי, בדגש על יצירותיהם של פיטר ברויגל האב ("מגדל בבל", "ציידים בשלג"), טיציאן, רובנס, ורמיר וקאראווג'ו. בנוסף לציור, המוזיאון מכיל את ה"קונסטקאמר" (Kunstkammer Vienna), אוסף רנסאנסי של חפצי חן וסקרנות, וכן אגפים המוקדשים לעתיקות מצרים, יוון ורומא, המציגים אלפי שנים של היסטוריה תרבותית. האוסף המצרי מכיל דמויות חנוטות, גילופי אבן, וקברו של נסיך מצרי שהועבר לווינה והורכב מחדש עבור הקיסר פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה. על גג חדר המדרגות יש ציורי קיר של האמן האוסטרי גוסטב קלימט.
מוזיאון ההיסטוריה של הטבע זהו אחד המוזיאונים למדעי הטבע החשובים בעולם, המאכלס למעלה מ-30 מיליון מוצגים שנאספו לאורך כ-250 שנה. המבנה, התואם למוזיאון האמנות שממול, נועד לספק משכן מדעי לאוספים שהחלו ביוזמת פרנץ שטפן מלוטרינגן, בעלה של מריה תרזה. בין המוצגים המפורסמים ביותר ניתן למצוא את "ונוס מווילנדורף", פסלון פרהיסטורי בן כ-30,000 שנה, ואת אוסף המטאוריטים הגדול בעולם המוצג לקהל. הוא מכיל תצוגות של פרפרים וחרקים אחרים, ואוסף חיות משומר ומפוחלץ נרחב, כולל סוס פרז'וואלסקי, גור של קרנף ג'אווה, פרת הים של שטלר ושרידי דודו. במוזיאון פועל מיקרו־תיאטרון המציג שקופיות של אורגניזמים מיקרוסקופיים, שני סרטני העכביש שנשלחו לקיסר פרנץ יוזף על ידי הקיסר היפני במתנה[2], והתיאור האנושי הראשון אי פעם של סצנה תת-ימית, אשר נעשתה בהתבוננות במארג החיים ובאמצעות פעמון צלילה שנבנה לשם כך. חדר המדרגות מכיל ציורים של הקיסר פרנץ יוזף, הקיסרית מריה תרזה והכלב המפוחלץ שלה, כלב ציד מיניאטורי. המוזיאון כולל גם אגף דינוזאורים עשיר ופלנטריום דיגיטלי. חזיתו מעוטרת בפסלים המייצגים את יבשות העולם ואת התפתחות המדע.
האנדרטה למריה תרזה עריכה
ב-1874 הגישו שלושת הפסלים יוהנס בנק, קרל קונדמן וקספר פון זומבוש עיצובים לפסל המתוכנן. הקיסר פרנץ יוזף הראשון בחר בזומבוש, שעבד עם תלמידו אנטון ברנק במשך 13 שנים על פסלי הברונזה, שהגיעו למשקל כולל של 44 טון. קרל פון הסנהאואר תכנן את הארכיטקטורה של האנדרטה. עם הבסיס, האנדרטה משתרעת על שטח של 632 מ"ר וגובהה 19.36 מטר, ומלמעלה יושבת דמותה של הקיסרית בגובה של 6 מטרים.
האנדרטה היא הגדולה והחשובה ביותר שהוקמה לכבוד מנהיגי בית הבסבורג בווינה. היא נחנכה ב-13 במאי 1888, ביום הולדתה של הקיסרית, לאחר שמונה שנות תכנון ועבודה של הפסל קספר פון זומבוש. בראש המבנה, שגובהו הכולל כ-19.3 מטרים, ניצבת דמותה של מריה תרזה מברונזה, כשהיא אוחזת בשרביט וב"סנקציה הפרגמטית", המסמך ההיסטורי שהבטיח את זכותה לרשת את כס המלוכה. סביב בסיס האנדרטה ניצבות ארבע דמויות רכובות על סוסים של גנרלים בולטים (כמו לאודון ודאון), ובין העמודים משולבים פסלים של יועציה המדיניים, דמויות אלגוריות של המידות הטובות, וייצוגים לאנשי רוח ומדע מתקופתה, ביניהם המלחינים היידן ומוצרט ורופאה האישי חרארד ואן סוויטן.
