כיכר גדוד 21, חטיבת כרמלי
פעולות נוספות
| כיכר גדוד 21 עם עצי הברוש שניטעו ב-1928 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חללי נשר מגדוד 21 של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות |
| כתובת | כביש 7212 רחוב הכלניות נשר |
| מיקום | נשר |
| מדינה | ישראל ישראל |
כיכר גדוד 21, חטיבת כרמלי היא כיכר בעיר נשר בצומת הרחובות הכלניות והתשבי בשכונת נשר הוותיקה על כביש 7212. המנציחה 12 מבני נשר מחטיבת כרמלי גדוד 21 שנהרגו במלחמת העצמאות. בכיכר עץ ברוש שניטע בשנת 1928 על ידי תלמידי בית הספר לילדי עובדים ששכן ממזרח לכיכר. בית הספר שכן בשני צריפים והוקף בעצי ברוש שחלקם עדיין קיימים ונמצאים בשטח גבעת העמדות ממזרח לכיכר.
צריף בית הספר שימש מאוחר יותר במלחמת העצמאות כבסיס נשר של פלוגה 13 של חטיבת כרמלי שמפקדה היה יוסקה גלילי. בישיבת וועדת השמות של העיר נשר בחודש אפריל 2023 אושר להסב את שם הכיכר לכיכר גדוד 21 חטיבת כרמלי. הבחירה בכיכר זאת נעשתה בגלל קרבתה למקום בסיס נשר של גדוד 21 בתחתית גבעת העמדות. ב-4 בספטמבר 2023 הוצבה בכיכר אבן הנצחה המנציחה את שמותיהם של 12 בני נשר מגדוד 21 שנפלו במלחמת העצמאות:
האנדרטה עריכה
האנדרטה הוקמה מגוש סלע גיר טבעי בצבע אדמדם, הטקסט והשמות נחרתו בצבע שחור. בראש האנדרטה הסמל של העיר נשר. מתחתיה חרות קטע מפזמון שיר הרעות של המשורר חיים גורי שנכתב ב-1948 והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה.
- שמות החללים בני נשר מגדוד 21 המונצחים בכיכר
- מרדכי מולקורב נהרג ב־27 במרץ 1948 בשיירת יחיעם
- בנימין רשילוב נהרג ב-16 באפריל 1948 בקרב רמת יוחנן
- חיים פלם נהרג ב-22 באפריל 1948 בקרב במטעי קיבוץ יגור
- נחום קירלנד נהרג ב־25 באפריל 1948 בקרב על משטרת באסה היום ביישוב יערה
- יעקב שקולניק נהרג ב־26 באפריל 1948 בקרב על בית הנאג'דה בקרב על חיפה
- ישראל שרף נהרג ב־14 במאי 1948 במבצע בן עמי
- יצחק בית יעקב נהרג ב־3 ביוני 1948 בקרב על ג'נין
- יחזקל בקרמן נהרג ב־3 ביוני 1948 בקרב על ג'נין
- זאב-יהודה גליק נהרג ב־3 ביוני 1948 בקרב על ג'נין
- ולודיה ליסיצין נהרג ב־3 ביוני 1948 בקרב על ג'נין
- חיים צוקרברגר נהרג ב־3 ביוני 1948 בקרב על ג'נין
- שמעון הילבורן נהרג ב-24 ביוני 1948 בקרבות על משלטים בכפר אל-בירווה
גדוד 21 עריכה
גדוד 21 ששמו היה "נפת זבולון" הוקם רשמית כגדוד ג´ של חטיבת "לבנוני" ביום 25 בדצמבר 1947 במסדר שנסקר על ידי מפקד הגדוד בן עמי פכטר בגבעת שמיר ליד רמת יוחנן ליד בניין ששימש לפני כן כמרכז אימונים (בימינו חוות הצופים). תחום החבל היה מנקודה שבין שער העמקים וג'למי עד מבואות חיפה, ומהח'רייבה שעל הר הכרמל ועד מבואות עכו. היישובים שנכללו בחבל היו: יגור, כפר חסידים, נשר, רמת יוחנן כפר המכבי, אושה, שמיר (לפני מעברו לגליל), קריית אתא, ח'רייבה, מחצבת 4.5, צ'ק פוסט, הקריות אפק (לפני כן משמר הים), כפר מסריק ועין המפרץ[1].
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שלח ארגון ההגנה את אנשיו לקורסים ואימונים. לקראת סוף שנת 1947 התקיימו גיוסים בצפון הארץ. אנשי החי"ש נשלחו למשקי הגליל המערבי לקדם פלישה. למחרת כ"ט בנובמבר התגייס חלק מהגדוד והוקמו הבסיסים בנשר, רמת יוחנן, ח'רייבה, מחצבת 4.5, בקריות ובגליל המערבי. החבל הכיל יישובים יהודים, יישובים ערבים כוחות צבא בריטיים וכוחות הלגיון הערבי. לחבל נודעה חשיבות משום שישב על דרכים חיוניות ומפעלים חשובים כגון בתי הזיקוק, מפעל נשר למלט, בית המלאכה של הרכבת בתי המלאכה של סולל בונה ועוד. הגיוסים לגדוד נעשו בשלבים. בתחילה גיוסים קטנים במבנה כוחות של כוננות, ולאחר מכן במסגרות גדולות יותר. הגיוסים כללו את בני המקום שגדלו בארץ וגם עולים חדשים ששהו מספר חודשים בארץ והתגוררו ב"מעון עולים" בנשר.[א]
הגדוד כלל שלוש פלוגות:
- פלוגה 11 – חבל נהריה – מפקדה היה יעקב פונדק (שועל). לפלוגה היו שלושה בסיסים – בסיס מצובה שמפקדו היה גדעון דוניץ, בסיס יחיעם מפקדו היה משה שינרמן, בסיס שבי ציון מפקדו משה שואבי.
- פלוגה 12 – חבל קריות מפקדה היה חיים בן-דוד. לפלוגה היו שלושה בסיסים – בסיס רמת יוחנן שמפקדו היה יעקב שאודר, בסיס כפר המכבי מפקדו היה יעקב ברסלב, בסיס אפק מפקדו מיכאל מנייביץ.
- פלוגה 13 – חבל יגור מפקדה היה סרן חנן זלינגר שנהרג ב־1 בינואר 1948 בפעולת התגמול בבלד א-שייח' על טבח בתי הזיקוק. מחליפו היה יוסי האס. לפלוגה היו חמישה בסיסים – בסיס יגור שמפקדו היה דב פיק, בסיס "ח'רייבה" (מחצבה של בית חרושת נשר למלט) מפקדו היה אברהם בורנשטיין, בסיס נשר בתחתית גבעת העמדות מפקדו יוסקה גלילי, בסיס מחצבת 4.5 מפקדו היה יוסקה וונדרמן, בסיס צ'ק פוסט מפקדו היה שלמה קמינקר (קמין)
בעת הקמתו היו בגדוד 140 לוחמים. רק 40% מהם צוידו בנשק. הנשק עבר בין הלוחמים על פי פעילות הגדוד[2]. בקרבות מלחמת העצמאות נהרגו 149 לוחמי הגדוד על פי הפירוט הבא[3].
| מס' | קרב | תאריך הקרב | מספר לוחמים שנהרגו בקרב |
|---|---|---|---|
| 1 | קרב על בלד א-שייח' | 1 בינואר 1948 | 1 |
| 2 | התקפה על טמרה | 19 בינואר 1948 | 1 |
| 3 | קרב על יחיעם | 20 בינואר 1948 | 4 |
| 4 | משוריין הנוטרים ליחיעם | 20 בינואר 1948 | 6 |
| 5 | שיירת יחיעם | 27 במרץ 1948 | 47 |
| 6 | קרב רמת יוחנן | 14–16 באפריל 1948 | 13 |
| 7 | קרב שיירת הלגיון במבואות יגור | 22 באפריל 1948 | 1 |
| 8 | קרב על משטרת אל-באסה | 25 באפריל 1948 | 2 |
| 9 | הקרב על חיפה | 22 באפריל 1948 | 18 |
| 10 | קרב על אכזיב | 14 במאי 1948 | 1 |
| 11 | קרב על סמריה | 14 במאי 1948 | 3 |
| 12 | הקרב על ג'נין | 3 ביוני 1948 | 45 |
| 13 | קרבות אל-בירווה | 24 ביוני 1948 | 10 |
| 14 | קרב על עין ע'זאל | 8 ביולי 1948 | 1 |
| 15 | מבצע דקל – קרב על ספוריה | 16 ביולי 1948 | 1 |
| 16 | קרב על תרשיחא | 19 ביולי 1948 | 5 |
| 17 | קרבות מנרה | 23 באוקטובר 1948 | 7 |
לקריאה נוספת עריכה
- יוסקה גלילי העורך, בעקבות לוחמי תש"ח גדוד 21 - חטיבת כרמלי, 1988
- צדוק אשל חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1973
קישורים חיצוניים עריכה
- כיכר גדוד 21 - חטיבת כרמלי באתר יזכור
- כיכר גדוד 21, חטיבת כרמלי בנשר. מנציחה 12 בני נשר שנהרגו במלחמת העצמאות בערוץ יו טיוב
- הורדת לוח הנצחה מהמשאית הנצחת חללי נשר ממלחמת העצמאות גדוד 21 חטיבת כרמלי לפני התקנה בכיכר. 4/9/2023 באתר יו טיוב
- הצבת לוח ההנצחה ל-12 בני נשר מגדוד 21 חטיבת כרמלי שנהרגו במלחמת העצמאות. הכיכר ברחוב הכלניות והתשבי באתר יו טיוב
- כיכר גדוד 21 באתר האינטרנט של חטיבת כרמלי
- שלט נשר - כיכר להנצחת גדוד 21 של חטיבת כרמלי באתר אתר שלטי רחובות
ביאורים עריכה
- ^ באזור בית הספר בית יהושע של היום