כידן צהוב
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןכידן צהוב | |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | דבוראים |
| משפחה: | נמליים |
| תת־משפחה: | כידניות |
| סוג: | כידן |
| מין: | כידן צהוב |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Dorylus fulvus | |
כידן צהוב (שם מדעי: Dorylus fulvus) הוא מין של נמלה הנפוץ באפריקה ובארץ ישראל. הוא מפורסם בעיקר בשל הנזק שהוא מסב לכוורות דבורים.
תיאור עריכה
הפועלות הן מגוונות בגודלן, בין 3–10 מילימטרים. יש להן בטן צהובה, וראש וחזה בצבע חום בהיר. יש להן רגליים ארוכות ומחושים ארוכים, אך הן חסרות עיניים וכנפיים. הזכרים גדולים הרבה יותר. הם מגיעים לגודל של שלושים מילימטר, ויש להם כנפיים, עיניים ולסתות חזקות. לזכרים אין בטן צהובה, והם חומים לגמרי.
המלכה במושבות הכידן הצהוב היא מלכת הנמלים הגדולה ביותר בארץ, ומהגדולות בעולם. היא מגיעה לגודל של חמישה סנטימטרים. גם היא, כמו הפועלות, חסרת כנפיים ועיניים. המלכה נדירה מאוד, ונצפו רק פרטים בודדים. למלכה בטן תפוחה וגדושה בשחלות.
התנהגות עריכה
הכידן הצהוב חי במושבות תת-קרקעיות של רבבות פרטים. במושבה יש רק מלכה אחת, ואין בה זכרים כלל, אלא בזמן מעוף הכלולות. הפועלות מתחלקות לפועלות המלקטות אוכל, ו"פועלות חיילות" השומרות עליהן. על אף היותן עיוורות, הנמלים מבצעות את משימותיהן במיומנות.
הכידן הצהוב פעיל במשך הלילה.
לרוב, המושבה משתקעת בקן למשך כמה שבועות, ואז נודדת לתקופה ממושכת, עם עצירות ביניים במקומות שניתן להסתתר בהם. הנמלים נעות בשיירות צפופות מאוד, והחיילות שומרות על הפועלות בצידי השיירה.
במהלך הנדידה עט נחיל הנמלים על כל מזון הנקרה בדרכו. המזון כולל פירות, פרוקי-רגליים רבים, וגם נמלים אחרות. בנוסף, מפורסם הכידן הצהוב בשל הנזק שהוא גורם לכוורות מבויתות של דבורת הדבש. אם נתקלת השיירה בכוורת, פולשות הנמלים לתוכה, הורגות את כל הדבורים וטורפות אותן. העוקץ של הדבורים, שיעיל כל כך בהתמודדות עם חיות גדולות יותר, חסר תועלת כנגד הנמלים הקטנות. מושבת כידן מסוגלת לעיתים לחסל בלילה אחד שלוש כוורות. דבוראים שכוורותיהם נפגעו על ידי הכידן הצהוב נאלצים לעיתים להעביר את שאר הכוורות לשדה אחר על מנת למנוע מהנחיל לטרוף דבורים נוספות בלילה הבא.
מעוף הכלולות של הכידן הצהוב עריכה
הזכרים מבצעים את מעוף הכלולות לבדם (המלכה חסרת כנפיים) בלילות חמים של ראשית הקיץ. ניתן לראות אותם מתרכזים במספרים גדולים ליד מקומות מוארים. ההפריה מתרחשת בתוך הקן. ככל הנראה, מובילות הפועלות את הזכר אל המלכה לאחר שהסירו את כנפיו.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg כידן צהוב, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg כידן צהוב, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- כידן צהוב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כידן צהוב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg כידן צהוב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כידן צהוב, באתר FishBase (באנגלית)
- כידן צהוב, באתר צמח השדה
- כידן צהוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- כידן צהוב, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png כידן צהוב, באתר GBIF (באנגלית)
- כידן צהוב, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg כידן צהוב, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png כידן צהוב, באתר eBird (באנגלית)
- כידן צהוב, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- "כידן צהוב" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 – "חרקים", בעריכת יהושע קוגלר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 375
