הפרחת השממה
פעולות נוספות
הפרחת השממה (גם כיבוש השממה או החייאת השממה) הוא מושג בתולדות הציונות ומדינת ישראל המתאר את המאמץ להפוך אזורי מדבר, ביצות ואדמה לא מעובדת ליישובים פורחים, לחקלאות משגשגת ולמרכזי חיים. באופן ספציפי, מתייחס המושג לייעור ויישוב הנגב והקמת פרויקטים חקלאיים באזוריה הצחיחים בישראל.
רקע היסטורי עריכה
.jpg){kind=link}
באזור הלבנט, כחלק מ"הסהר הפורה", מתקיימת חקלאות מאז התקופה הנאוליתית. ביות גידולים החל בדרום הלבנט בסביבות שנת 11,000 לפנה"ס[1]. האקלים בלבנט מגוון וכולל את הביצות והבתות של האזורים הים-תיכוניים (קיץ יבש וחם עם חורף קצר וגשום), הערבה (Steppe), המדבר, לרבות הנגב ומדבר יהודה, ולבסוף מיקרו-אקלים טרופי בתוך מדבר יהודה. רוב הצמחייה האנדמית באזורים אלו של הלבנט, מלבד גידולים כמו דגנים, זיתים והדרים, מופיעה בצורת יערות, עצי שיזף), צמחייה עשבונית ושיחים[2]. כ-47.6% מהקרקע היא ראויה לעיבוד[3]. תחת האימפריה העות'מאנית, פעלה בארץ ישראל שיטת ה"מושע", שהתבססה על מבנה חמולתי לסבב חלקות אדמה על פי פוריות הקרקע וגורמים טבעיים אחרים, כדי להבטיח שוויון המבוסס על איכות האדמה[4]. לאחר חקיקת חוק הקרקעות העות'מאני בשנת 1858, הזכויות הקהילתיות המשיכו להתקיים הודות לקיומן של אדמות "מירי", שאפשרו את שחרור הקרקע מהממשל העות'מאני לבעלות רשמית של שייח' החמולה, ועיבודה על ידי פלאחים[4]. עד שנת 1945, 30% מהקרקע עובדה על ידי כ-60% מהאוכלוסייה הפלסטינית הכפרית שאינה נוודית[5].
במאות ה-18 וה-19, מערב אסיה וצפון אפריקה נתפסו במערב כאזורים צחיחים וריקים. רווחה האמונה השגויה כי מדובר בתהליך של התייבשות שנגרם לאורך זמן על ידי בני אדם, במיוחד על ידי קהילות נוודים[6]. הלבנט, בפרט, תואר על ידי מבקרים זרים רבים כאזור שומם ושאינו ראוי לעיבוד. 40 שנה קודם לכן, סיפק מארק טוויין תיאור של הנוף של ארץ ישראן בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש". בספר הוא מציג אכזבה פיזית וויזואלית, ומתאר ארץ נטושה ומוזנחת, שבה הטבע השתלט על שטחי חקלאות פוטנציאליים, וציין שגם באזורים הפוריים ביותר כמעט ולא ניתן למצוא יישובים או בני אדם. בדרכו לירושלים הוא תיאר נוף עוין וצחיח בצורה קיצונית, המורכב בעיקר מסלעים ואבנים, ללא צל או צמחייה מינימלית, וסיכם שהמראה של מבואות העיר הוא מהמדכאים והמעייפים ביותר שראה מימיו[7].
ספרו של טוויין הפך לרב-מכר שעיצב עבור העולם דובר האנגלית את דימויו של נוף הלבנט כחבל ארץ צחיח ועוין באופן גורף. הארכאולוג מייקל פרס עומד על כך שתיאוריו של טוויין משמשים כנקודת ייחוס בחברה הישראלית. זאת בניגוד גמור למפעלי הייעור והחקלאות המודרניים, אותם נוהגים לציין אישים כבנימין נתניהו ואלן דרשוביץ כעדות לשינוי פני הארץ[8]. לעומת זאת, במאמרו "אמת מארץ ישראל", הציג אחד העם תמונה הפוכה בתכלית בנוגע לעיבוד הקרקע ולצמחייה: "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן"[9]. במאמר זה דחה אחד העם גם את התפיסה הרווחת לפיה יושבי הארץ שעיבדו את אדמתה עשו זאת ללא מחשבה ותכנון: "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם רואים ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם. אבל שגיאה גדולה היא. הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה[9].
הבסיס האידאולוגי לביטוי זה נעוץ במושג "החלוץ". הציונות המוקדמת, כמעשה של "שלילת הגלות", החזיקה בעמדה כי יהודים החיים במזרח אירופה הפכו מוחלשים, נחותים תרבותית וחסרי שורשים, בשל מצבם הלא-יציב בין התבוללות לאנטישמיות, ולכן נדרשת הקמתה של אומה עבור היהודים[10][11]. בתוך כך נולד "החלוץ", הפועל היהודי החלוצי המעבד את האדמה, כאמצעי לטיפוח "יהדות השרירים"[12][13]. אלו האמינו כי עבודה עברית בבסיסה יכולה לשנות את הארץ, וכי עבודה חקלאית יכולה לשנות את העם היהודי.[13].
חזון הפרחת השממה עריכה
.jpg){kind=link}
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, נחשב לאביו הרוחני והמעשי של חזון הפרחת השממה. בן-גוריון ראה בנגב את המפתח לעתידה הכלכלי, הביטחוני והמוסרי של המדינה, והאמין ששיכון מיליוני יהודים בדרום יבטיח את קיום המדינה לדורות. בתפיסתו, המדבר לא היה רק חבל ארץ ריק, אלא "עריסת אומתנו"[14] והמקום שבו ייבחן כושר היצירה של העם היהודי, כפי שהתבטא בציטוטו המפורסם: "בנגב ייבחן העם בישראל"[15]. היבט מרכזי בחזונו היה השילוב בין התיישבות למדע. הוא קרא לאנשי המדע והטכנולוגיה לרתום את הידע האנושי לפתרון אתגרים מדבריים, כמו התפלת מים וניצול אנרגיית השמש, מתוך הבנה שפריצת דרך טכנולוגית היא תנאי הכרחי ליישוב הנגב. מעבר למישור הלאומי, בן-גוריון בחר לשמש דוגמה אישית יוצאת דופן. בשנת 1953 פרש מתפקידו כראש ממשלה ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר, שם חי בצריף עץ פשוט ועבד בדיר הכבשים כחבר קיבוץ מן המניין. מורשתו וחזונו מונצחים באתרים מרכזיים בדרום הממשיכים את מלאכת הפרחת השממה: "צריף בן-גוריון" בשדה בוקר המשמש כמרכז חינוכי, מדרשת בן-גוריון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהוקמה בבאר שבע במטרה לקדם את המחקר והפיתוח של האזור כפי שחזה.
בן-גוריון הטיף ליישוב המדבר בנאומיו: "אנו נדרשים לפיתוח מקסימלי של היש, ז״א ישוב השממה. יש להוציא אלפים ורבבות מן העיר אל הכפר, מן העיר אל הנגב"[16].
שימוש במונח בלט בפרואר 1969[17],[18] כאשר ראש ממשלת ישראל לשעבר, לוי אשכול, אמר בראיון לניוזוויק: מה זה פלשתינאים? כשבאנו לכאן היו כאן 250,000 לא יהודים, בעיקר ערבים ובדואים. היה כאן מדבר יותר מאזורים נחשלים. לא כלום, רק אחרי שהפרחנו ויישבנו אותו, הם היו מעוניינים לקחת זאת מאתנו"[19].
יישום החזון עריכה
ייעור עריכה
.jpg){kind=link}
הגורם המרכזי במפעל הייעור בארץ ישראל הוא קרן קיימת לישראל (קק"ל). מאז היווסדה ב-1901, נטע הארגון למעלה מ-250 מיליון עצים, הכשיר כ-250,000 דונם למגורים וחקלאות, והקים למעלה מ-1,000 פארקים[20]. בראשית דרכה, בחרה קק"ל להתמקד בנטיעת אורן ירושלים, לצד ברושים ואקליפטוסים. בחירה זו נבעה הן מהתאמת המינים לאקלים המקומי, והן מהרצון ליצור מראה נוף המוכר לאוכלוסייה היהודית שהגיעה מאירופה, מתוך תפיסה של "ייפוי" הארץ[21][22][23]. עד שנת 1960, היוו העצים המחטניים כ-85% מכלל הנטיעות[24]. בשלב מאוחר יותר, מתוך הבנה כי נדרש גיוון אקולוגי, החלה קק"ל לשלב מיני מחטניים נוספים כמו אורן ברוטיה ואורן הסלע, לצד עצי חורש ים-תיכוני ומינים רחבי עלים כגון חרוב, שיטה, אשל ודקל[21]. נכון לשנת 2008, האורנים מהווים כ-44% מכלל היערות בישראל, בעוד שמינים אנדמיים מהווים כ-11% בלבד[24][22].
קיבוצים עריכה
תפיסת החלוציות הציונית התגבשה בדמות הקיבוץ, שהפך לכלי מרכזי לקליטת גלי העלייה השנייה והשלישית ולחיבורם לאדמה[25]. הקיבוץ הראשון, דגניה א', הוקם בשנת 1910[26]. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה התנועה הקיבוצית 79 יישובים וכ-24,100 תושבים, ועד שנת 1950 שילש המגזר את גודלו לכ-65,000 נפש[27]. התנועה הגיעה לשיא דמוגרפי בשנת 1989, עם אוכלוסייה של כ-129,000 תושבים[28], כאשר חלק ניכר מהמצטרפים היו סטודנטים וצעירים[29]. הקיבוצים שימשו גם ככלי לאסטרטגיית הרחבת הגבולות והתפשטות היישוב[30]. בנוסף, נשים שולבו בעבודות תשתית וחקלאות, דוגמת עבודה במשתלות עצים שמוקמו בשולי היישובים, ובכך תרמו להרחבת המרחב המיושב[12].
טכנולוגיית מים עריכה
החדשנות הישראלית בתחום המים החלה טרם הקמת המדינה, עם ייסוד חברת "מקורות" בשנת 1937[31]. בעשורים שלאחר מכן, הובילה החברה פרויקטים תשתיתיים נרחבים, ביניהם זריעת עננים, הקמת המוביל הארצי ופיתוח מערכות לטיהור שפכים[32][33]. בשנות ה-50 הולאמו מקורות המים והועברו לניהול ריכוזי של המדינה[34]. על אף משברי המים האזוריים, ישראל מייצאת כיום מיליוני מ"ק מים ומוצרים חקלאיים בשווי מיליארדי דולרים לירדן ולרשות הפלסטינית[35][36]. לאורך השנים, המאבק על השליטה במקורות המים היה גורם מפתח בסכסוכים האזוריים, ביניהם "המלחמה על המים", מלחמת ששת הימים (וכיבוש רמת הגולן) וחיכוכים נוספים לאורך הגבולות[37]. החל משנות ה-2000, השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בהתפלת מי ים, המהווים כיום כ-60%-80% מצריכת מי השתייה במדינה[33]. כמו כן, ישראל נחשבת למובילה עולמית בטכנולוגיית השקיה בטפטוף, תחום שבו רשמה פריצות דרך משמעותיות החל משנות ה-60[34].
ביקורת עריכה
הביטוי "הפרחת השממה", לצד יישומם של פרויקטים בתחומי הייעור, החקלאות וטכנולוגיית המים בישראל, עומדים במוקד של ביקורת מצד ארגונים שונים. בבסיס הביקורת עומדת הטענה כי מונח זה נשען על תפיסה אוריינטליסטית, המציגה את אזורי מערב אסיה וצפון אפריקה כמרחבים נחשלים הממתינים להתערבות מערבית שתביא עמם קדמה ותרבות[38]. בהקשר זה, נטען כי עד שנות ה-90 רווחה בקרב חוגים ציוניים התפיסה לפיה מצבה הירוד של הקרקע נבע משיטות עבודה של האוכלוסייה הפלסטינית המקומית[12][39]. מבקרים נוספים, ובהם דיאנה ק. דייוויס, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ופעילת האקלים הפלסטינית מנאל שקאיר, מרחיבים את הביקורת גם להיבט האקולוגי. לטענתן, הרעיון של "הפרחת המדבר" נוטה להפחית בערכן של מערכות אקולוגיות קיימות בעלת פרודוקטיביות מינימלית של אדמות צחיחות[35][39]. גישה זו רואה בשינוי המאולץ של הסביבה המדברית משום פגיעה בערכה המקורי של האדמה.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 Irus Braverman, Planting the Promised Landscape: Zionism, Nature, and Resistance in Israel/Palestine (עמ' 317–?), digitalcommons.law.buffalo.edu, Natural Resources Journal, Vol. 49 (Spring 2009), 2009 (ב־English)
- ^ 1 2 אסתר ינקלביץ', Creating a National Identity through Agricultural Education in Mandatory Palestine (עמ' 346–354), Polish Political Science Yearbook, כרך 47, גיליון 2, 30 ביוני 2018 (באנגלית)
- ^ דוד בן־גוריון, "דרומה" בפרויקט בן-יהודה
- ^ michal.r, דוד בן-גוריון – משמעות הנגב, 29 ביולי 2021
- ^ דוד בן־גוריון, "מבצע דורנו ומשימתו" בפרויקט בן-יהודה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ תרגום המאמר מניוזוויק בפברואר 1969, באתר מערכת לוי אשכול, המסמך הועלה על ידי שביט בן אריה בתאריך 07.05.2020 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אסתי אהרונוביץ, ', מה קורה לוותיקי החברים אחרי שהקיבוץ הופרט? לא משהו טוב, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).