Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

כביש 204

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש 204
קובץ:ISR-HW-204.svg
מידע כללי
סיווג כביש אזורי
ציר כביש אורך
אורך 30.4 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות ירוחם, דימונה
נקודת התחלה צומת חלוקים
נקודת סיום צומת דימונה
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.

כביש 204 הוא כביש אורך אזורי בנגב ואורכו כ-30.4 קילומטר, ועובר במסדרון בין רכס ירוחם לרכס חתירה. הוא מתחיל בצומת חלוקים עם כביש 40, חולף על-פני העיירה ירוחם ומסתיים בצומת דימונה על כביש 25, סמוך לדימונה.

היסטוריה עריכה

הקטע הדרומי של הכביש, מירוחם דרומה, נפרץ בידי צה"ל החל משנת 1951, במסגרת סלילת הכביש לאילת דרך מכתש רמון[1]. הכביש לאילת נחנך רשמית בפברואר 1954[2].

הקטע הצפוני של הכביש נסלל בשנת 1952 ונחנך בפברואר 1953, במסגרת סלילת כביש באר שבע - סדום. הוא נסלל כמעקף זמני המחבר את הכביש מסדום לכביש הנפט ובכך דחה את ההוצאות של סלילת כביש 25 מדימונה לבאר שבע[3][4]. הכביש הפך את ירוחם לצומת דרכים מרכזית בנגב בשנות ה-50 וה-60[5]. פתיחת כביש 25 מבאר שבע לדימונה, צמצמה את השימוש בקטע הצפוני של הכביש, בעוד הקטע הדרומי שימש את הדרך הראשית לאילת. במאי 1961 נסגר הקטע הצפוני לזמן מה לתיקון[6] ובשנת 1963 בקשו ראשי דימונה וירוחם לשפצו ולהרחיבו[7]. אולם מע"ץ ביקש לסלול כביש חדש במקום הכביש הישן ועל כן לא שפצו ולא בנה בו גשרים, למנוע את סגירתו בגלל שיטפונות[8]. בינואר 1966 תואר הכביש: "הקטע של 14 הקילומטרים בין דימונה לירוחם, איננו ראוי כלל להיקרא כביש. נותרו שם כ"מזכרת" חלקי אספלט מרופטים לכל האורך, אפילו ללא שוליים. בהמשך מצויים כ-4 קילומטר טובים מירוחם ושוב 15 קילומטרים גרועים ביותר"[9].

הרחבת הכביש לכל אורכו נכלל בתוכנית של מע"ץ לשנת 1968[10] ושוב בתוכנית לשנת 1969[11] ויצא אל הפועל בשנים 1969-1970[12]. הכביש נחשב לעדיף על פני הדרך המפותלת של כביש הנפט[13], במיוחד לאחר הרחבת הכביש[14]. בפברואר 1973 נפתח קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 התייתר[15]. בעקבות זאת נסגר כביש הנפט והתנועה לירוחם עברה על הקטע הצפוני של כביש 204[14].

הכביש עובר בקער שבין קמר חתירה של המכתש הגדול לקמר חלוקים. תוואי הכביש עובר במשוער על דרך עתיקה, בין ממשית ועבדת[16]. הכביש עובר בחלקו בתוואי דרך האתרים המקראית ולאורכו נמצאו מספר מצודות ישראליות בנגב כמו חרבת חלוקים וחרבת הרועה .

צמתים לאורך הכביש עריכה

ק"מ שם צומת מיקום דרכים מצטלבות
כביש 204 מדרום לצפון
0 צומת חלוקים קובץ:Fareskilt 20.PNG הר חלוקים קובץ:ISR-HW40.png כביש 40
3.4 צומת כניסה למרחב עם מרחב עם כביש עירוני
17.2 צומת ירוחם קובץ:Zeichen 215 - Kreisverkehr, StVO 2000.svg ירוחם קובץ:ISR-HW225.png כביש 225 - רח' צבי בורנשטיין בירוחם, כניסה לפארק ירוחם
17.8 צומת גבעת ירוחם קובץ:Fareskilt 20.PNG קובץ:ISR-HW224.png כביש 224
20.3 צומת ירוחם צפון שדרות ורדימון
22.6 צומת ללא שם רח'מה כביש גישה לרח'מה
28.1 מאגורות עצם כביש גישה למאגורות עצם
28.9 דימונה כביש גישה למנחת דימונה
30.4 צומת דימונה קובץ:ISR-HW25.png כביש 25

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נסללוהולך כביש נוסף לאילת, על המשמר, 16 באפריל 1953
    נסתיימה שלילת קטע כביש, חרות, 16 באפריל 1953
  2. ^ ט. יצחק, נפתחה תנועה לאילת בכביש, על המשמר, 21 בפברואר 1954
  3. ^ השלמת כביש כורנוב סדום, הצופה, 23 בנובמבר 1952
  4. ^ אפרים תלמי, נחנך כביש סדום - נפתחה תקופה חדשה לאזור הנגב, דבר, 27 במרץ 1953
  5. ^ אפרים תלמי, ילדים בנגב והכביש החדש, דבר, 23 בינואר 1958
  6. ^ כביש דימונה - כפר ירוחם בתיקון, מעריב, 22 במאי 1961
  7. ^ שלמה גבעון, דימונה וירוחם כרתו ברית ערים, מעריב, 12 במרץ 1963
  8. ^ שום כביש לא נשטף, מעריב, 28 באוקטובר 1965
  9. ^ כבישי הנגב מתבלים, מעריב, 27 בינואר 1966
  10. ^ אושרו תכניות לסלילת כבישים, דבר, 3 בינואר 1968
  11. ^ כבישים ועבודות עפר, דבר, 30 בדצמבר 1968
  12. ^ מע"ץ סוללת כבישים בנגב, מעריב, 24 בפברואר 1969
  13. ^ שלמה גבעון, אמרתי לבן גוריון שצריך לשרוף את ירוחם, מעריב, 29 במרץ 1972
  14. ^ 1 2 משולם עד, כביש הנפט ייסגר, דבר, 12 במרץ 1973
    אברהם רותם, ראשי ירוחם עלו לתל אביב כדי לזעוק, מעריב, 30 באוגוסט 1976
    משולם עד, הכביש שנחסם לירוחם, דבר, 2 בספטמבר 1976
    בוקי נאה, ירוחם תובעת חידוש פניו של כביש הנפט, מעריב, 13 בפברואר 1980
    שלמה גבעון, ירוחם:דפוק לכל החיים, מעריב, 4 באפריל 1986
  15. ^ כביש גולדה - ב.ג. ייחנך ביום ג' הבא בשדה בוקר, דבר, 6 בפברואר 1973
    נחנך כביש המקשר משאבי שדה עם שדה בוקר, דבר, 14 בפברואר 1973
  16. ^ רמת הנגב: סקר נוף ומסלולי טיול, עמ' 49