Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תאגיד השידור הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כאן
קובץ:Kan logo full text.svg
בניין התאגיד בירושלים
בניין התאגיד בירושלים
נתונים כלליים
סוג גוף סטטוטורי
שידור ציבורי
מוטו ”יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה.”
מייסדים ישראלישראל מדינת ישראל
תקופת הפעילות הקמה: מרץ 2015
עלייה לאוויר: 15 במאי 2017 – הווה
חברות בנות כאן 11
כאן חינוכית
מכאן 33
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:|||||||| | |name=

}}
משרד ראשי בית הדפוס 32 (כנפי נשרים 23), קובץ:Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
עפרה חזה 1, אור יהודה
יו"ר גיל עומר
מנכ"ל גולן יוכפז
עובדים כ-1000
נתוני חברת תעופה
יאט"א
{{#property:P229}}
ICAO
{{#property:P230}}
אות קריאה
{{#property:P432}}
 
kan.org.il
makan.org.il

תאגיד השידור הישראלי,[א][ב] המוכר בעברית תחת המותג "כָּאן"[ג] הוא תאגיד סטטוטורי ממלכתי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור. השידור בטלוויזיה וברדיו החל ב-15 במאי 2017. עוד קודם לכך, החל להעלות תכנים דרך רשתות חברתיות.

עם סגירת רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, הועברו הארכיונים והזכויות עליהם לרשות התאגיד. התאגיד מפרסם תכנים מהארכיון ברשתות החברתיות תחת השם "כאן ארכיון". התאגיד גם המשיך את פעילות פרויקט הדיגיטציה של הארכיונים לאחר שהועברו לרשותו.

מנכ"ל התאגיד הוא גולן יוכפז ויושב ראש מועצת התאגיד טרם הפסקת פעילותה היה גיל עומר.[2]

תאגיד השידור מפעיל חטיבת טלוויזיה, חטיבת רדיו, חטיבת דיגיטל, חטיבת חדשות וחטיבה ערבית[3] והוא גוף התוכן הגדול בישראל,[4][5] הכולל סדרות דרמה איכותיות, סרטי דוקו בעלי דגש חברתי, תוכניות העוסקות בנושאי תרבות, היסטוריה ומדע ותכנים איכותיים לילדים ולנוער.[6]

התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", באפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד, ובאמצעות הרשתות החברתיות ויוטיוב, ואת תוכניות הפודקאסט דרך פלטפורמות פודקאסטים (כגון Spotify וגוגל פודקאסט).

התאגיד נושא במותג "כאן" החל ממאי 2017, המשמש כמותג מטרייה עבור כלל אפיקי ההפצה של השידורים וגם בחלק משמות תוכניות הרשת שמופצות בדיגיטל. לפני כן, השתמש בלוגו זמני ובשם "התאגיד" בשידורי הניסיון טרם עלייתו לשידור. בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: "'כאן' מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן".[7]

בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה". תקופת ההרצה הסתיימה רשמית בשעה 22:00 ב-12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של אירוויזיון 2018.[8]

חטיבות התאגיד עריכה

קובץ:PetahTikva 090917 Mandelblit Demonstrations 01.jpg
צוות של תאגיד השידור משדר מהפגנת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פתח תקווה, ספטמבר 2017

חטיבת הטלוויזיה עריכה

קובץ:Control rooms of Kan radio studios IMG 7337.JPG
חדר בקרה של שידורי הטלוויזיה של התאגיד בתל אביב

תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 בשני ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv, פרטנר TV ו-FreeTV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018. מ"מ סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה מפברואר 2026 היא זיוית דוידוביץ.

על פי החוק, כל תוכני המקור של התאגיד בטלוויזיה, למעט תוכני חטיבת החדשות, מופקים באמצעות מיקור חוץ על ידי חברות הפקה מקומיות. כאן 11 זכה במספר שיא של 33 פרסי האקדמיה לטלוויזה לשנת 2020, למגוון תוכניות דרמה, דוקו, תרבות בהן חזרות, טהרן, מנאייכ, לבנון, מהצד השני עם גיא זהר ועוד.[9] שירותי “VOD“ (צפייה על פי דרישה)

בעבר, תוכני המקור של התאגיד היו זמינים בשירותי ה-VOD של הפלטפורמות המסחריות. ב-2021, עקב דרישת התאגיד לתשלום של דמי תפעול על הפצת התכנים, yes ו-HOT החליטו להפסיק את הפצת התכנים דרכם.[10][11] ב-10 במאי 2021 נחתם הסכם עם "פרטנר TV" על הפצת תכנים[12] ובו תותר ל"פרטנר" לשדר פרסומות בתמורה לחלוקת הרווחים עם "כאן".[13] באופן דומה, תוכני קשת ורשת הזמינים חינם דרך הפורטלים הייעודיים שלהם, זמינים בשירותי ה-VOD בתשלום.[14] ב-9 באוגוסט 2022 פורסם שמשרד התקשורת שוקל לחייב את התאגיד להעניק את הפצת התכנים ב-VOD בחינם.[15]

כל תוכני התאגיד (תוכני כאן 11, כאן דיגיטל, כאן חדשות, כאן חינוכית וכאן ארכיון וכו׳) זמינים בשירות "כאן BOX" - אפליקציה לטלוויזיות חכמות וסטרימרים, אשר החליף את היישומון הקודם של התאגיד בנובמבר 2022[16] השירות כולל גם צפייה בשידור חי בערוצי כאן, האזנה לתחנות הרדיו והאזנה לפודקאסטים מבית התאגיד. בנוסף קיימים יישומונים נפרדים לטלפונים חכמים.[17]

ערוצים קבועים של התאגיד עריכה

ערוצים זמניים עריכה

  • שמות הנופלים – ערוץ המשדר מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את שמות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הערוץ שידר לראשונה בשנת 2018 באפיק 22 אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, שמות הנופלים הוצגו בערוץ 33 בעבר ומאחר שמַכַּאן מיועד לציבור הערבי נפתח הערוץ. ב-2020 עבר שידור זה לאפיק 26.[18] ב-2026 עבר לאפיק 260. הערוץ מועבר בכל הפלטפורמות כולל בשידור יוטיוב של כאן, בזמן הקרנת החללים.[19]
    • שמות הנופלים במלחמת חרבות ברזל – ערוץ שהתחיל לשדר ב-10 באוקטובר 2023, לצורך הצגת שמות חללי ונרצחי מלחמת חרבות ברזל. הערוץ שודר באפיק 26, בדומה לערוץ שמשדר מדי שנה ביום הזיכרון, והפסיק לשדר בצאתו של יום הזיכרון, ב-13 במאי 2024.
  • כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מ-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי,[20][21][22] וחזר שנית גם במונדיאל 2022 בקטר.
  • מכאן مكان 33 HD (שידור קרקעי ולווייני) – ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בעידן פלוס בחודש יולי 2018, אך המשיך שידוריו באמצעות הלווין עמוס 3 (החל מה-1.3.2024 עבר ללווין Eutelsat 8 West B).

חטיבת הרדיו עריכה

קובץ:Control rooms of Kan radio studios IMG 7357.JPG
אולפני הרדיו של התאגיד בתל אביב

שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. תחנות הרדיו בתאגיד הן:

כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל בשם "כאן מוקד התנועה".[23]

מ"מ סמנכ"ל חטיבת הרדיו מפברואר 2026 הוא עידו תמרי.

בעבר "כאן" שידר באינטרנט שבעה ערוצי רדיו בסוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש).

חטיבת החדשות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כאן חדשות

חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל חטיבת החדשות הוא ליאור לנדנברג.

חטיבת הדיגיטל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כאן דיגיטל

חטיבת הדיגיטל של התאגיד, כאן דיגיטל, מהווה אחת מפלטפורמות השידור של התאגיד, ומפרסמת את התוכן שלה דרך הרשתות החברתיות, אתר ואפליקציית כאן. סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל הוא תומר ברנד.

הנהלת התאגיד עריכה

בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:

מועצת התאגיד עריכה

מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.[24]

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.[25]

מאז נובמבר 2024 מועצת התאגיד, הגוף המפקח על פעילות של התאגיד ואישור תוכניות העבודה אינה פועלת כיוון שהיא מונה רק שישה חברים וחוק השידור הציבורי הישראלי קובע כי במועצה צריכים להיות שבעה חברים מכהנים לפחות כדי לקיים בה פעילות. במרץ 2025 מונתה השופטת בדימוס נחמה מוניץ ליו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור. בספטמבר הפסיק קרעי את כהונתה. במאי 2026 קבע בג"ץ כי החלטתו של קרעי להפסיק את כהונתה בלתי חוקית וביטל אותה.[2][26]

המנהל הכללי של התאגיד עריכה

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי.[27] עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

ב-19 במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור, לתקופה של ארבע שנים.[28]

באפריל 2022 הודיעה מועצת התאגיד לקובלנץ על סיום העסקתו בתוך כחודש.[29] בתאריך 28 במאי 2022 סיים קובלנץ את תפקידו בתאגיד, ובמקומו מונתה כממלאת מקום טל פרייפלד, סמנכ"לית הטלוויזיה עד למינויו של גולן יוכפז לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור באופן רשמי.[30][31]

הליך ההקמה עריכה

החלטה על סגירת רשות השידור עריכה

במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[ד] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[32]

המלצות הוועדה והרפורמה בעקבותן עריכה

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[33] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[34][35]המלצות הוועדה הובילו לרפורמה משמעותית במבנה השידור הציבורי. עיקרי הרפורמה הם הקמתו של תאגיד שידור ציבורי חדש תוך יצירת חיץ משמעותי בינו לבין הממשלה, כראוי לגוף תקשורת חזק ועצמאי. הרפורמה כללה תקציב נפרד שנקבע על פי חוק, מועצת תאגיד מועצת תאגיד שממונה על ידי ועדה ציבורית ולא על ידי גוף פוליטי, בעצמאות עיתונאית המוגדרת בחוק. הרפורמה עיצבה את תאגיד השידור ככלי תקשורת מגוון, עצמאי וביקורתי, הן בתחום היצירה הישראלית והן בתחום החדשות והדיגיטל.[6]

חקיקה עריכה

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[36] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[37] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[38] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[39]

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

גיוס עובדים ומינויים עריכה

גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים וביניהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות.[40][41]

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[42] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[43] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[44] עוד באותו יום מונה עומר בן-רובי למנהל כאן ב', שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגלי צה"ל. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[45]

בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[46] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[47] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[47]

לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, והקמת ערוץ ילדים תחת התאגיד במקומו, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.

עיכובים בפירוק רשות השידור עריכה

קובץ:HaTaagidkan.svg
סמליל התאגיד הראשוני שפורסם בעמוד הפייסבוק של התאגיד. היה הסמליל הזמני עד לחשיפת הסמליל והמיתוג הרשמיים.
קובץ:כאן11 בהרצה.png
צילום מסך מיום תחילת השידורים – שקופיות המודיעות על עליית התאגיד לאוויר בשעה 17:00

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[48][49] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[50] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[51]

ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[52] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[53][54] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[55]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[56] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[57] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[58][59]

במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[60][61][62] ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[63] בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ, ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.[64][65][66][67] ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה.[68] ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל,[69] ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש.[70]

הקמת משרדי ההנהלה ואולפני החדשות עריכה

קובץ:בניין התאגיד בירושלים II.jpg
בניין התאגיד, רחוב כנפי נשרים, קובץ:Emblem of Jerusalem.svg ירושלים

בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי:

תכליתו של החוק היא ברורה – הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.

בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[71] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[72]

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[73] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד".[74] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם אלימלך זילברשלג בן המגזר החרדי, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[75] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

קובץ:פרומו אולפני כאן ירושלים.png
פרומו ההשקה של האולפנים החדשים בירושלים
קובץ:מבנה כאן ירושלים.png
בניין התאגיד כפי שמופיע בפרומו (במציאות, הלוגו של כאן אינו תלוי על המבנה)

מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[76][77] ב-19 בפברואר 2020 נחשפו האולפנים החדשים בירושלים וב-23 בפברואר 2020 החלו השידורים מהאולפנים החדשים שהוקמו בירושלים.[78][79][80][81][82]

ב-26 באוקטובר 2025 חטיבת החדשות השיקה מיתוג ואולפנים חדשים.[83]

תקציב עריכה

תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו-60 מיליון לרכש תוכן.

בשנת 2018 עמד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 מושקעים בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.[84]

נכון לשנת 2025 התקציב של תאגיד השידור הישראלי ממקם את ישראל בתחתית טבלת המדינות המערביות מבחינת שיעור המימון פּר נפש. בעוד שברוב מדינות אירופה המימון נע בין 150 ל-470 שקל לנפש לשנה, בישראל גובה המימון עומד על 85 שקל לנפש. פער זה משקף תת־השקעה משמעותית בשידור הציבורי הישראלי ביחס למקובל בדמוקרטיות מפותחות.

איומים על עצמאות התאגיד עריכה

מאז הקמתו תאגיד השידור הציבורי הישראלי התמודד עם איומים חוזרים ונשנים על עצמאותו ועל עצם קיומו. ניסיונות אלה פחתו בצורה משמעותית בשנת 2017 לאחר החלטת בג"ץ בנושא וחזרו ביתר שאת בסוף שנת 2022, עם כינונה של ממשלת ישראל ה-37[6]

ניסיונות לסגירת התאגיד עריכה

עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.

ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[85][86][87][88] בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[89] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017. המאמצים לקצץ בתקציב התאגיד המשיכו עד שנת 2019, אז ניסה נתניהו לקצץ כשני שלישים מתקציבו – 500 מיליון ש"ח מתוך 750 מיליון.[90] בסופו של דבר קיצוץ התקציב לא יצא אל הפועל.

הצעה להפרטת התאגיד עריכה

בנובמבר 2024 אישרה הכנסת בקריאת טרומית את הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב,[91] שזכתה לתמיכתו של שר התקשורת שלמה קרעי, להפריט את תאגיד השידור הישראלי ולסגור אותו בתוך שנתיים,[92] אל מול התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה[93][94]

איגוד השידור האירופי שיגר מספר מכתבים בנושא על חששו מהפגיעה בעצמאות התאגיד.[95][96][97]

בינואר 2025, נודע כי ההצעה להפרטת התאגיד לא קודמה בוועדת הכלכלה בכנסת ובראשה דוד ביטן והוקפאה.[98][99][100]

בינואר 2025 הציג קרעי מתווה על פיו חטיבת החדשות של התאגיד תיסגר. כן יסגרו 5 תחנות רדיו של התאגיד וערוץ מכאן 33 ותקציב התאגיד יקוצץ.[101] ביוני 2025 ועדת השרים אישרה את הצעת החוק.

הצעה להכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה עריכה

ב-6 נובמבר 2024 אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ בוארון מבקשת להכפיף את תקציב תאגיד השידור לתקציב המדינה, זאת בניגוד למצב הקיים בו תקציב התאגיד עצמאי ומנותק מיתר תקציב המדינה כך שפעילותו אינה תלויה בפוליטיקאים. הממשלה תשלוט בתאגיד ותאשר אותו מדי שנה ובנוסף התקציב יקוצץ. ארגון העיתונאים ביקר בתוקף את הצעת החוק וציין שמשמעותה השמדת השידור הציבורי והפיכתו לשידור פוליטי.[102][103][104] גם הייעוץ המשפטי התנגד להצעת החוק. ב-12 בנובמבר העבירה הממשלה את הצעת החוק לאישור ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן. במרץ 2026 מאחר שביטן סירב לקדמו, העבירה אותו הממשלה לאישור ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי לשם קידומו.[105][106][107]

הצעה למינוי חברי המועצה על ידי שר התקשורת עריכה

בינואר 2025 אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אושר שקלים על פיה שר התקשורת יוכל למנות באופן ישיר את חברי מועצת התאגיד, ולא באמצעות ועדת איתור.[108][109]

אירועים משמעותיים לאחר ההקמה עריכה

הצטרפות התאגיד לאיגוד השידור האירופי עריכה

ב-24 במאי 2017 הגיש התאגיד בקשה להצטרף לאיגוד השידור האירופי. ביוני 2017 פורסם כי על פי מסמך הבנות שנחתם בין תאגיד השידור הישראלי לבין איגוד השידור האירופי, התאגיד הישראלי יחזיק בחברות זמנית באיגוד שיאפשר לו להמשיך להשתתף באירוויזיון בתנאי שהתהליך הרשמי להצטרפותו לאיגוד יימשך במקביל.[110] ב-7 בדצמבר 2018 האספה הכללית הצביעה פה אחד בעד קבלת "כאן" כחבר קבוע באיגוד.[111] לכבוד הצטרפותו הקבועה של התאגיד, הופק סרטון תדמית, שפורסם על ידי האיגוד.[112] התאגיד הפיק את אירוויזיון 2019 שנערך בישראל, בעקבות זכייתה של נטע ברזילי.

בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון.[113][114]

אחריות על בחירת הנציג הישראלי בתחרות האירוויזיון עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ישראל באירוויזיון#הליך בחירת נציג ישראל והשיר הישראלי לאירוויזיון

פרישת התאגיד מוועדת המדרוג הישראלית עריכה

ב-29 במאי 2019 הצהיר התאגיד על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.[115][116] ב-11 בדצמבר 2019 הודיע התאגיד על פרישתו מהוועדה.[117][118][119][120][121][122] על אף פרישת התאגיד מהוועדה, הוועדה ממשיכה למדוד ולהפיץ את נתוני המדידה אודות שידורי התאגיד. התאגיד בתגובה דרש שהוועדה תימנע ממדידת הנתונים והפצתם.[123][124] הוועדה חדלה מלפרסם את נתוני הרייטינג של "כאן" בטלוויזיה ב-23 ביוני 2020.[125] החל מ-8 ביוני 2021 החלו סיקורי הרייטינג לפרסם שוב את מדד הרייטינג של שידורי "כאן 11"[126] וחדלו להתפרסם בשנית ב-5 באוקטובר 2021.[127] ביולי 2022 חזר התאגיד באופן רשמי להימדד בוועדת המדרוג.[128][129]

החל מ-1 בינואר 2020 מפרסם התאגיד את נתוני הצפייה בתכניו באתר האינטרנט שלו. בעוד שנתוני הוועדה עבור הערוצים המסחריים מופצים בשעות הבוקר, נתוני "כאן" מתפרסמים בשעות הצהריים ולא יופיעו עם פילוח לפי תוכנית אלא ישקללו את מספר הצפיות ודקות הצפייה של התכנים של "כאן" באינטרנט, דרך הרשתות החברתיות, כאשר התוכן מסווג ל-3 מחלקות: תוכני טלוויזיה, דיגיטל ואודיו. המדידה של תוכני וידאו היא אך ורק על פי הצריכה בפלטפורמות אינטרנטיות, גם עבור תכנים שהופקו לשידור בטלוויזיה. עבור תוכני אודיו, שילוב של סקר TGI עם האזנות דרך ממשק האינטרנט והאזנות בפודקאסטים. התאגיד מפרסם נתוני צריכה יומיים[130] ושבועיים.[131] החל מ-2021 הפסיקו לפרסם נתונים יומיים.

ב-9 באוגוסט 2021 פרסם התאגיד מכרז למדידה אחודה לדיגיטל ולאמצעי ההפצה המסורתיים (בטלוויזיה וברדיו).[132] מנכ"ל ועדת המדרוג בתגובה תקף את החלטת התאגיד, ואת החלטתם לפרוש מהוועדה. המחלוקת הוסברה, כי אין אפשרות לקבל מדד על פרסומים ברשתות החברתיות ללא שיתוף פעולה מצידן, אלא רק על תכנים שמפורסמים בפורטל הגופים המשדרים.[133]

ב-10 בינואר 2023 פורסם כי מונה פרויקטור שייקדם את סוגיית המדידה האחודה של הטלוויזיה והדיגיטל.[134]

טענות על התעמרות בעובדים והטרדות מיניות עריכה

ביולי 2021 פורסם תחקיר של "הארץ" המייחס התנהלות בעייתית ומבזה כלפי עובדי הארגון, בעיקר מצד ההנהלה, שכולל אלימות מילולית כלפי עובדים והטרדה מינית.[135][136][137][138] בעקבות הפרסום ועד עובדי "כאן", הפועל תחת ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת, הגיב כי הוועד מודע לבעיות הללו ופועל לסייע לעובדים, וייפעל למיגור התופעה.[139]

תגובה מצד ארגון העיתונאים הגיעה יומיים לאחר הפרסום וכללה הבהרה שהארגון מודע לבעיות ופועל כבר מספר חודשים בעניין.[140]מועצת תאגיד השידור הודיעה כי תקיים דיון חירום בעקבות הפרסום.[141] שדרנית התאגיד קרן נויבך הגיבה גם היא כנגד התופעות וההתנהלות הבעייתית, וקראה לתאגיד לפעול נגד כל המעורבים בפגיעה בעובדים.[142]

בהמשך לטיפול בנושא, ארגון העיתונאים שלח מכתב למועצת תאגיד השידור, יחד עם ארגון עובדי התקשורת וועד עובדי התאגיד.[143] מועצת התאגיד הציבה דרישה בפני ההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, בעקבות דיון החירום שכונס.[144]

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות עאידה תומא סלימאן קיימה שני דיונים מיוחדים תחת הכותרת "הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור כאן" באוקטובר 2021[145] ובינואר 2022[146] במטרה לברר ליקויים באופן הטיפול בתלונות. טענות גם הופיעו נגד העיתונות שבחרה ברובה לא לסקר ולדווח על כך.[147]

ב-11 באוגוסט 2021 החליטה מועצת תאגיד השידור הישראלי להקים ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה, בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה ולצידה פרקליט המדינה לשעבר עו"ד משה לדור והעיתונאית והסופרת כרמית גיא.[148] ב-28 בדצמבר 2021 הגישה הוועדה את מסקנותיה.[149]

ב-8 ביוני 2022 התראיינה מיכל רבינוביץ', מגישת חדשות הערב, ב"גלריה" מעיתון "הארץ" וטענה כי מעולם לא ראתה בסביבתה התעמרות בעובדים.[150]

הקמת קורס "בית ספר לתקשורת" עריכה

ב-2023 הוצהר שהתאגיד מקים "בית ספר לתקשורת" (קורס "חשיפה לעיתונות ולעולם התקשורת"), שמטרתו להכשיר עיתונאים ועובדים בתעשיית הטלוויזיה.[151][152][153][154][155][156][157][158] ב-22 במאי 2024 נפתח מחזור הלימודים הראשון.[159] בשונה מ-"בתי ספר לתקשורת" (קורסי תקשורת) אחרים, שאליהם ניתן להירשם ללא תנאים מיוחדים או הגבלות, ההרשמה לקורס התקשורת של תאגיד השידור מותנית בעמידה במספר תנאים, בהם: צירוף מסמך קורות חיים, רקע של פעילות חברתית או קהילתית בהיקף של חצי שנה לכל הפחות וביצוע מטלה מצולמת בה נדרש המועמד להציג עצמו ולהסביר מדוע המועמד ראוי להתקבל לקורס. עם זאת, בהשוואה לקורסי תקשורת אחרים בשוק הפרטי שעלותם גבוהה ויקרה, עלות הקורס של תאגיד השידור היא 500 שקלים.

מלחמת חרבות ברזל עריכה

בזמן המלחמה הקים התאגיד פעילויות שונות לסיוע לאזרחים,[160] הכוללות:

  • גיוס המונים לשיקום ילדי הדרום
  • הקמת "החמ"ל של כאן", שחיבר בין ישראלים מתנדבים לבין אזרחים שזקוקים לעזרה
  • אולפן פתוח לילדי ישראל ששגרת יומם הופרה
  • אומנים מטעם התאגיד נשלחו לעודד את תושבי הדרום המפונים במלונות
  • הקמת ערוץ מיוחד לזכרם של הנופלים והנופלות
  • הנגשת מידע לעולים חדשים וגל שקט עבור שומרי השבת ותרגום לשפת הסימנים עבור כבדי שמיעה

בדומה לשאר גופי התקשורת, התאגיד ייצר סרטוני הסברה מתורגמים.

במאי 2024 השיק התאגיד את "כאן 7.10.360", מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי שנועד להנצחה ולהמחשת מאורעות טבח שבעה באוקטובר. במוזיאון נעשה שימוש באלפי שעות של חומרי גלם שנאספו בארכיוני התאגיד מאז פרוץ המלחמה, הכוללים: כתבות, סרטים, ראיונות והסכתים. לצידם שולבו קטעי וידאו שלא פורסמו עד אז, צילומי אבטחה, הקלטות והתכתבויות, שנאספו בתחקיר שערך צוות התאגיד בשיתוף פעולה עם הקהילות והיישובים בדרום. לאורך החודשים שלאחר השקת המוזיאון צפויים להתווסף למוזיאון קטעי ארכיון ונתונים, שישמשו בסיס למחקר עתידי וללימוד על הטבח. הניהול הטכני של המוזיאון נעשה על ידי חברת "דיסקין", שפיתחה את המוזיאון הווירטואלי של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[161]

במסגרת יום השנה לטבח שבעה באוקטובר שודרו ב"כאן 11" הסרט "רחל מאופקים" (העוסק ברחל אדרי) והסדרה התיעודית "היום שלא נגמר", העוסקת במתקפת הפתע על ישראל בכלל.

ב-26 בדצמבר 2024 נערך יום שידורים מיוחד בכל הפלטפורמות של התאגיד למען חיילי המילואים.[162]

ביקורת על הטייה פוליטית עריכה

הסופר נדב שרגאי ביקר את התאגיד על דחיקתם של עיתונאים המזוהים עם המחנה הלאומי והשמרני מעמדות הגשה והשפעה בשידור הציבורי[163]. במאי 2026 הביע עמית סגל ביקורת חריפה על התאגיד לאחר שהשדרן אריה גולן תקף בחריפות בשידור את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.[164]. אישי ציבור ועיתונאים נוספים הביעו ביקורת על דבריו של גולן וביניהם קלמן ליבסקינד, העיתונאי חגי סגל, יהודה ולד, ושלמה קרעי[165].

קישורים חיצוניים עריכה

כתבות

ביאורים עריכה

  1. ^ החל מהקמתו מכוח החוק ועד עדכון החוק ב-10 בספטמבר 2015 נודע בשם תאגיד השידור הציבורי[1]
  2. ^ בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, ובראשי תיבות באנגלית IPBC
  3. ^ כך גם באנגלית, בתעתיק "Kan". בערבית הוא מוכר בשם "مكان", בתעתיק "מַכַּאן", שתרגומו: מקום
  4. ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ 1 2 עדיאל איתן מוסטקי, מועצת התאגיד שוב משותקת לאחר שאחד מחבריה התפטר, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2025
  3. ^ מבנה אירגוני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  4. ^ אודות התאגיד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  5. ^ ציוץ בטוויטר, כאן
  6. ^ 1 2 3 לכו מכאן - מחקר תאגיד סופי.pdf, באתר Google Docs
  7. ^ איתי שטרן, תאגיד השידור הציבורי חושף שם ולוגו חדשים: "כאן", באתר הארץ, 31 ביולי 2016
  8. ^ נועה פרייס‏, זה קורה: בתאגיד השידור ייפרדו מתקופת ההרצה במוצ"ש, באתר וואלה, 9 במאי 2018
  9. ^ כאן גאים וחוגגים עם 33 זכיות בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  10. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏התאגיד דורש מהוט, yes, פרטנר וסלקום "דמי תפעול" על תכניו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2021
  11. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הוט תסיר בסוף החודש את תכני "כאן 11" מספריית ה-VOD, באתר גלובס, 2 במרץ 2021
  12. ^ כפיר אדר, זה ההסכם עליו חתמו פרטנר ותאגיד השידור הישראלי 'כאן', באתר אייס, 10 במאי 2021
  13. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, פרטנר תתחיל להציג פרסומות בצמוד לתכנים של כאן 11, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2021
  14. ^ אביאור אבו, מחיר ה-VOD של HOT קפץ, אבל התכנים יתכווצו משמעותית, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2021
  15. ^ מכה לכאן 11: התכנים בדרך לחזור ל-VOD - בחינם, באתר אייס, 9 באוגוסט 2022
  16. ^ אורן מנדז, לקראת שידורי המונדיאל: כאן משיקה אפליקציית סטרימינג חדשה, באתר www.gadgety.co.il, ‏2022-11-16
  17. ^ היישומונים של כאן, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  18. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שידור שמות הנופלים | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תש"פ, סרטון באתר יוטיוב
  19. ^ נועה פרייס‏, התגעגעתם? אפיק 22 חוזר - ליומיים, באתר וואלה, 8 באפריל 2018
  20. ^ גיא לוי, תזכורת: כך תצפו ב-4K במונדיאל בחינם, באתר ynet, 14 ביוני 2018
  21. ^ יונתן כיתאין, ‏בתאגיד "כאן" נערכים לשדר את המונדיאל באיכות 4K, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2017
  22. ^ עוברים ל-4K, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בנובמבר 2017
  23. ^ דיווחי תנועה באתר תאגיד השידור
  24. ^ הודעות, החלטות וכללים של מועצת תאגיד השידור הציבורי, באתר כאן
  25. ^ לי-אור אברבך, ‏אושרו רוב חברי המועצה המפקחת על תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בפברואר 2016
  26. ^ ניצן שפיר, ‏בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד, באתר גלובס, 12 במאי 2026
  27. ^ אופיר דור, אלדד קובלנץ ימונה למנכ"ל זמני של תאגיד השידור הציבורי החדש, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2015
  28. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏אלדד קובלנץ נבחר למנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור "כאן", באתר גלובס, 19 במרץ 2019
  29. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מנכ"ל תאגיד כאן אלדד קובלנץ הודח מתפקידו, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  30. ^ קובלנץ הוחלף: טל פרייפלד מונתה למ"מ מנכ"ל תאגיד השידור "כאן", באתר גלובס, 28 במאי 2022
  31. ^ ערן סויסה, גולן יוכפז נבחר למנכ"ל תאגיד כאן, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2022
  32. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  33. ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
  34. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  35. ^ לי-אור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
  36. ^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה, 18 ביוני 2014
  37. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  38. ^ גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  39. ^ סרטונים מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר nana10‏, 29 ביולי 2014; מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
  40. ^ אתר למנויים בלבד כך השמיצו בתאגיד את הסמלים הוותיקים של ערוץ 1, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
  41. ^ "מסוגל עדיין להסתכל בעיניים של העובדים שלך?"; הרשימות השחורות בכאן נחשפו - והנפגעים מגיבים, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2018
  42. ^ תאגיד השידור הישראלי(הקישור אינו פעיל, 27.2.2020)
  43. ^ לי-אור אברבך, ‏אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  44. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2016
  45. ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
  46. ^ אלכסנדר כץ, סכסוך עבודה בתאגיד השידור: חוששים לגל פיטורים גדול, באתר אייס, 10 בינואר 2018
  47. ^ 1 2 עובדי התאגיד: ההנהלה מבקשת חמלה אך לא חסה על העובדים, באתר גלובס, 18 בינואר 2018
  48. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2015
  49. ^ צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
  50. ^ אלכסנדר כץ, כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במרץ 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
  51. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  52. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  53. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
  54. ^ נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה, 21 ביולי 2016
  55. ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
  56. ^ נתי טוקר, נתניהו וכחלון סיכמו: הקמת התאגיד תידחה בשבעה חודשים - בעלות של רבע מיליארד שקל, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
  57. ^ אלכסנדר כץ, נערכים לבלום את ביטן: כנס חירום למען השידור הציבורי, באתר אייס, 26 באוקטובר 2016
  58. ^ משה גורלי ועמרי מילמן, משיכת זמן או שרה"מ התקפל? "התאגיד יעלה ב־30 באפריל", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
  59. ^ שחר אילן, חוק התאגיד אושר בכנסת; יעלה לשידור ב-1 במאי, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2017
  60. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
  61. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, הדיל לחיסול תאגיד השידור: כך זה ייראה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017
  62. ^ יקי אדמקר‏, ניצחון נתניהו – ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה, באתר וואלה, 30 במרץ 2017
  63. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  64. ^ יונתן כיתאין, ‏בג"ץ עוצר את פיצול התאגיד: ימשיך לפעול כרגיל עד 15 ביוני, באתר גלובס, 15 במאי 2017
  65. ^ אביב גוטר, המדינה ביקשה דחייה במתן תשובתה לסיבת פיצול התאגיד, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2017
  66. ^ יונתן כיתאין, ‏מי מתנגד שהדיון בבג"ץ התאגיד יועבר בשידור חי? התאגיד עצמו, באתר גלובס, 29 ביוני 2017
  67. ^ בג"ץ פיצול תאגיד "כאן" ממשיך להיגרר; דיון ראשון בנובמבר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
  68. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, בגלל עדות פילבר: מנדלבליט לא מתנגד לדחייה בהכרעה בנוגע לתאגיד, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2018
  69. ^ איתמר אייכנר ורן בוקר, כדי לא לפגוע באירוויזיון בארץ: נתניהו התקפל - התאגיד לא יפוצל, באתר ynet, 26 ביוני 2018
  70. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
  71. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, סופית: תאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו ממודיעין, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2015
  72. ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
  73. ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
  74. ^ נועה פרייס‏, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה, 30 במאי 2016
  75. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2016
  76. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏ועד עובדי תאגיד השידור מנחה את העובדים לסרב למעבר לירושלים, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2018
  77. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏העובדים לחצו - ומעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2018
  78. ^ איתי שטרן, תאגיד "כאן" חנך אולפן בירושלים בעלות 20 מיליון שקלים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2020
  79. ^ שבחי ירושלים: התאגיד עובר לאולפנים חדשים בבירה, באתר אייס, 19 בפברואר 2020
  80. ^ חשיפת האולפנים החדשים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
  81. ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של כאן ברשת החברתית X (טוויטר), 19 בפברואר 2020
  82. ^ סרטון בניית האולפנים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
  83. ^ חדשות כאן 11 עושה מהפך: זה מה שיקרה מה-26.10, באתר אייס, 22 באוקטובר 2025
  84. ^ אושר תקציב תאגיד השידור ל-2018: יעמוד על 747 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2017
  85. ^ חדשות 2, יוזמה לסגירת התאגיד: "בזבוז כסף", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2017
  86. ^ אביב גוטר, נתניהו יוזם סגירה של תאגיד השידור הציבורי, למעט רשת ב', באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2017
  87. ^ יונתן כיתאין וטל שניידר, ‏דרעי הציע לסגור את תאגיד השידור; נתניהו מיהר לתמוך, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2017
  88. ^ מיכאל שמש, זאב קם ויואב קרקובסקי, דרעי יוזם סגירת תאגיד השידור: "חיסכון של מיליארדים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוקטובר 2017
  89. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., פרסום ראשון: נתניהו שוב יוזם את סגירת התאגיד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2017
  90. ^ צבי זרחיה, סוגר חשבון: נתניהו שוקל לקצץ שני שלישים מתקציב תאגיד השידור, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2019
  91. ^ קובץ:Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  92. ^ עמירם גיל, ‏49 ח"כים הצביעו בעד: הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2024
  93. ^ עמית אטיאס, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד, היועמ"שית התנגדה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2024
  94. ^ רועי ברגמן, לא הפרטה, השתקה: קרעי מוביל לסגירת תאגיד השידור, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2024
  95. ^ נועם כהן, "מודאגים מאוד": איגוד השידור האירופי נגד הצעת חוק התאגיד, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2024
  96. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., איגוד השידור האירופי נגד הצעת חוק התאגיד: "מודאגים מאוד", באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
  97. ^ אתר למנויים בלבד עידו דוד כהן, איגוד השידור האירופי מזהיר את הממשלה: סגירת התאגיד תגרור סנקציות, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2024
  98. ^ עמית אטיאס, החוק לסגירת התאגיד לא יקודם, חוק הרייטינג יוקפא, באתר מאקו, 15 בינואר 2025
  99. ^ גלית חתן, ‏יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חוסם את ההצעה לסגירת התאגיד: "צריך שידור ציבורי", באתר גלובס, 15 בינואר 2025
  100. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, החוק להפרטת תאגיד השידור לא יקודם בכנסת: "צריכים את השידור הציבורי", באתר ynet, 15 בינואר 2026
  101. ^ עדיאל איתן מוסטקי, המתווה החדש של קרעי לתאגיד השידור: סגירת החדשות וקיצוץ בתקציב, באתר כלכליסט, 18 בדצמבר 2024
  102. ^ הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד-2024, באתר הכנסת
  103. ^ עדיאל איתן מוסטקי, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בולם את ההצעה לסגירת התאגיד, באתר כלכליסט, 15 בינואר 2025
  104. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הצעת חוק חדשה בליכוד - שתאפשר לממשלה לקצץ את תקציב תאגיד השידור, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
  105. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, בהתרעה של פחות מיממה: הקואליציה מאיצה מהלך להשתלטות על תקציב התאגיד, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2026
  106. ^ אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, הטילים נחתו, נתניהו אמר: "תראו בריסטה" — ורץ להשתלט על התאגיד, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2026
  107. ^ אילי זילברברג, מחר בכנסת: דיון בהצעת ח"כ בוארון שעשויה לחסל בפועל את תאגיד כאן, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2026
  108. ^ עדיאל איתן מוסטקי, בקואליציה לא מתייאשים: הצעת חוק נוספת נגד התאגיד, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2025
  109. ^ סיון חילאי, אושר בטרומית: מינוי חברי מועצת התאגיד יוכפף לשר התקשורת; לפיד: "מסרסים אותם", באתר ynet, 29 בינואר 2025
  110. ^ נועה פרייס‏, אנחת רווחה: ישראל תוכל לשדר את המונדיאל והאירוויזיון, באתר וואלה, 20 ביוני 2017
  111. ^ כאן התקבל כחבר קבוע באיגוד השידור האירופי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בדצמבר 2018
  112. ^ פוסט בפייסבוק
  113. ^ יונתן כיתאין, ‏בזכות הזכייה באירוויזיון: נתניהו חוזר בו מפיצול תאגיד השידור, באתר גלובס, 26 ביוני 2018
  114. ^ אביב גוטר, איגוד השידור האירופי רומז: אם יפוצל תאגיד השידור - האירוויזיון בישראל בספק, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2018
  115. ^ אלכסנדר כץ, רשמית: תאגיד השידור כאן עוזב את הוועדה למדרוג, באתר אייס, 29 במאי 2019
  116. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, כאן דורש לכלול במדד הרייטינג גם את הצפיות בפייסבוק ויוטיוב: "אם לא – נפרוש מוועדת המדרוג", באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2018
  117. ^ עינת שחק, "כאן" לא מדורגים: התאגיד הודיע על פרישה מהוועדה למדרוג, באתר אייס, 11 בדצמבר 2019
  118. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בלי רייטינג: כאן 11 פורש מוועדת המדרוג, באתר ynet, 11 בדצמבר 2019
  119. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2019
  120. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, תאגיד השידור "כאן" פרש מוועדת המדרוג: אינה רלוונטית יותר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2019
  121. ^ לא סופרים רייטינג: "כאן" פורשת מוועדת המדרוג ולא תתמודד מול "קשת" ו"רשת", באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2019
  122. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, התאגיד יפסיק להימדד ברייטינג - ויסתיר את הכישלון בטלוויזיה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2019
  123. ^ עינת שחק, תאגיד כאן דורש מוועדת המדרוג להפסיק לפרסם את הרייטינג שלו, באתר אייס, 2 בינואר 2020
  124. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏היד על השלט, האצבע בעין: ועדת המדרוג תפרסם גם את נתוני הרייטינג של תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בינואר 2020
  125. ^ ערן סויסה, רייטינג: עשו "טהרן" לקשת, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2020
  126. ^ ציוץ של רן בוקר, טוויטר
  127. ^ כפיר אדר, הסכסוך התחדש? כאן 11 שוב לא נכלל בנתוני הרייטינג, באתר אייס, 5 באוקטובר 2021
  128. ^ דרמה בעולם הרייטינג: התאגיד נכנע וחוזר לוועדת המדרוג, באתר אייס, 12 ביולי 2022
  129. ^ אחרי חצי שנה: נתוני הרייטינג של כאן 11 נחשפים, באתר אייס, 13 ביולי 2022
  130. ^ נתוני צריכה יומיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  131. ^ נתוני צריכה שבועיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  132. ^ כפיר אדר, סוף עידן הרייטינג? התאגיד הוציא מכרז למדידת הצפייה המשולבת, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
  133. ^ ועדת המדרוג נגד התאגיד: המכרז תמוה, בזבוז כספי ציבור, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
  134. ^ קיץ ברבנר, ‏ישנה את שוק הטלוויזיה: "כאן" מציגה מהפכה במדידת הרייטינג, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2023
  135. ^ השפלות, התעמרות, ושפה בוטה: התחקיר המטלטל של הארץ נגד כאן, באתר אייס, 21 ביולי 2021
  136. ^ האם תאגיד השידור מלא בהטרדות מיניות והתעמרות בעובדים?, באתר אייס, 20 ביולי 2021
  137. ^ אתר למנויים בלבד תמר קפלנסקי, עשרות עובדים ב"כאן" מעידים על התעמרות, השפלות והטרדות מיניות, באתר הארץ, 20 ביולי 2021
  138. ^ אתר למנויים בלבד תמר קפלנסקי, "אנשים הולכים במסדרונות התאגיד ורועדים מפחד מהמנהלים שלהם". תחקיר "כאן", חלק ב', באתר הארץ, 21 ביולי 2021
  139. ^ ועד עובדי כאן מצודדים בהארץ: "מדובר בתרבות ארגונית בעייתית", באתר אייס, 21 ביולי 2021
  140. ^ ארגון העיתונאים סוף סוף מגיב: "תאגיד השידור צריך טיפול שורש", באתר אייס, 22 ביולי 2021
  141. ^ בעקבות תחקיר הארץ: מועצת תאגיד השידור תקיים דיון חירום, באתר אייס, 22 ביולי 2021
  142. ^ קרן נויבך תוקפת את הקולגות מהתאגיד: "יש לי בחילה כשאני קוראת", באתר אייס, 20 ביולי 2021
  143. ^ ארגון העיתונאים מעלה הילוך מול התאגיד: "טיפול לקוי בתופעת ההטרדות המיניות", באתר אייס, 25 ביולי 2021
  144. ^ כפיר אדר, מועצת תאגיד השידור דורשת מההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, באתר אייס, 25 ביולי 2021
  145. ^ דיון ועדת קידום מעמד האישה בנושא הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור הישראלי "כאן", באתר כנסת ישראל, ‏2021-10-06
  146. ^ דיון ועדת קידום מעמד האישה בנושא הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור "כאן" - ממצאי הוועדה הציבורית לעניין יחסי עבודה בתאגיד השידור הישראלי, באתר כנסת ישראל
  147. ^ עידן קוקה, למה העיתונאים שותקים לנוכח העדויות הקשות מתאגיד השידור?, באתר אייס, 22 ביולי 2021
  148. ^ כפיר אדר, הוקמה ועדת הבדיקה להטרדות המיניות בתאגיד השידור שנחשפו ב'הארץ', באתר אייס, 11 באוגוסט 2021
  149. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הוועדה שבחנה את התאגיד: "עוצמתו של המשבר מסכנת את קיומו והמשך פעילותו", באתר גלובס, 28 בדצמבר 2021
  150. ^ מיכל רבינוביץ' חושפת: האם בחטיבת החדשות בתאגיד הייתה התעמרות?, באתר אייס, 8 ביוני 2022
  151. ^ רוצים ללמוד אצלנו תקשורת?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2023
  152. ^ בואו להירשם לבית הספר לתקשורת של כאן!…, פוסט בפייסבוק, כאן
  153. ^ כאן לומדים: תאגיד השידור פותח בית ספר לתקשורת, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2023
  154. ^ כאן לומדים: תאגיד השידור הציבורי משיק בית ספר לתקשורת, באתר "Time Out ישראל", 14 בפברואר 2023
  155. ^ כאן לומדים: תאגיד השידור הישראלי פותח בית ספר לתקשורת, באתר אייס, 14 בפברואר 2023
  156. ^ קיץ ברבנר, ‏בצל איומי הסגירה: תאגיד השידור פותח בית ספר לתקשורת, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2023
  157. ^ רוצים לפתח קריירה בעולמות העיתונאות?, ציוץ בטוויטר, כאן
  158. ^ כאן עושים בית ספר לתקשורת!, ציות בטוויטר, כאן
  159. ^ כאן, תאגיד השידור הישראלי, שלום מחזור א' - "כאן בית הספר לתקשורת" פתח את שעריו 📓, באתר X (formerly Twitter), ‏22.5.2024
  160. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, שר המורשת מסרב לסגור את משרדו: "תסגרו את תאגיד השידור, הם פוגעים ברוח", באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2023
  161. ^ מאיה כהן, עם קטעי וידאו שטרם פורסמו: המוזיאון הווירטואלי להנצחת 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 9 במאי 2024
  162. ^ אפרת קרסנר, רגב הוד, גיא הוכמן ועקיבא במשדר מיוחד ב"כאן" למען חיילי המילואים, באתר אייס, 24 בדצמבר 2024
  163. ^ נדב שרגאיהקולות החסרים בשידור הציבורי, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
  164. ^ סערת אריה גולן | עמית סגל נגד התאגיד: "טעיתי ויצאתי פראייר", באתר ערוץ 7, 6 במאי 2026
  165. ^ אריה גולן השתלח בסמוטריץ', ברשת זעמו, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2026


תוכן עניינים