Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף צבי רימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף י.צ. רימון)
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשורר י"צ רימון. אם התכוונתם לנכדו, הרב יוסף צבי רימון, ראו יוסף צבי רימון (רב).
יוסף צבי רימון
יוסף צבי רימון, 1939
יוסף צבי רימון, 1939
לידה יוני 1889
פטירה דצמבר 1958 (בגיל 69)

יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר, סופר והוגה-דעות עברי, מגדולי משוררי היישוב.

חייו עריכה

י"צ רימון נולד בעיירה בייז'ון (פולין). אביו, אפרים אליעזר רימון (גְרַנַט) היה למדן וסופר. נקרא על שם סבו, עליו כתב ש"היה איש קדוש". למד בישיבת לידא של הרב יצחק יעקב ריינס, בישיבת רמיילס בוילנה, ובאופן אוטודידקטי ספרות עברית חדשה. שימש מורה בכפר, ובשנת 1906 פרסם את שירו הראשון, ממנו התפעלו דוד פרישמן והלל צייטלין, וניבאו לו עתיד מזהיר. בשנת 1909 נשא לאשה את אסתר לבית שכטין, ועלה לארץ ישראל.

בארץ קירבוהו אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) ויוסף חיים ברנר, ויצירותיו התפרסמו ב"אחדות" וב"הפועל הצעיר". בשנתו הראשונה היה לבלר בכולל ורשה שבירושלים, וחי חיי עוני ודחקות.

אז"ר הביאו אל הרב קוק. משעה שנפגשו, התקרבו מאוד. י"צ רימון הושפע ממנו עמוקות, וחלק משיריו הם ממש פירושים או גרסה שירית לדברי הרב קוק. הרב קוק עצמו העריך מאוד את המשורר וכתב עליו "הגיע הזמן להתעורר, לתת כבוד למשורר המיוחד במינו בזמננו... הנהו העלול לפתוח מסלול הקודש בשירת ישראל המתחדשת... לחזק ולאמץ את ידיו הטהורות של האיש הטהור...".

רימון נדד ברחבי ארץ ישראל (בתחילת דרכו השתמש בשם הספרותי "יוסף הנודד") והתגורר בערים רבות, כולל שנות הוראה ביפו, חיפה, ופתח-תקווה; ותקופה בצפת בה למד גם את תורת הנסתר. גם אחר כך, כשהתגורר במקומות אחרים, היה הולך מדי פעם לצפת. מחוסר כסף היה עושה את המסע ברגל, כשהוא לוקח מפעם לפעם 'טרמפ' על עגלה, ועוצר בבתים של מכרים ביישובים שבדרך, בין השאר בביתו של קדיש לוז בדגניה ב'.

בשנת ה'תרפ"ג (11 באוקטובר 1922) נפצע קשה על גדות הירקון בידי פורעים ערבים. רימון הגלה עצמו מביתו למשך כ-15 שנים ועשה בעיקר בצפת ובגליל. החל משנת ה'תרצ"ו (1936) התגורר עם משפחתו בתל אביב. יש אומרים ש"ההגנה" נקמה את פציעתו, ופגעה קשות באלה שפצעוהו.

ביוני 1956 קיבל את פרס הנשיא יצחק בן-צבי[1].

נפטר בשנת 1958 ונטמן בבית הקברות טרומפלדור[2].

חיים אישיים עריכה

רימון הותיר בן – הסופר דוד רימון, לימים יקיר העיר תל אביב, ובת – רבקה. אחד מנכדיו הוא הרב יוסף צבי רימון, רבה של המועצה האזורית גוש עציון וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב.

אחיו הצעיר היה המשורר יעקב רימון.

היה דודה של אמה של חוקרת הספרות פרופ' זיוה שמיר.

הנצחה עריכה

בשנת 1994 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת רמת בית הכרם (הרחוב הראשון בשכונה), שדרות יוצ"ר בתל אביב קרויות על שמו, וכן רחוב בבני ברק.

שירתו עריכה

שירתו זכתה להכרה רחבה ביותר, הן בציבור הדתי והן בציבור החילוני. היה בקשר עם סופרי ומשוררי התקופה, כביאליק, עגנון, ברנר ועוד, וכן גם שמר על קשר עם רבנים רבים ובראשם הרב קוק. שיריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים, החל מביטאונים חרדיים וכלה ב"הפועל הצעיר" ו"המשמר". אף רבנים חרדיים הכירו את שירתו, כך הרב אליעזר יהודה ולדינברג סיפר שבנערותו ידע רבים משיריו בעל פה[3].

שלמה בר מלהקת הברירה הטבעית הלחין אלבום "עד כלות נפש ואחריה", שכולל 11 שירי תפילה ופיוט, שהלחין בר לשירים שכתב המשורר יוסף צבי רימון בשנות ה־30 וה־40

מאפייני שירתו עריכה

שירת אמונה עריכה

שירת יוסף צבי רימון היא שירת אמונה טהורה, ומכוח האמונה הוא שר על הטבע, על החיים, על הלאום, על האהבה, על היופי, על הצער, על התשובה, על יהדות ולאומיות ואנושיות ותיקון עולם. זו אמונה פנימית שבליבו, שאינה תלויה בעולם הזה, שאינו אלא מעשי בריאתו ויצירתו של הקב"ה. אמונתו השלמה באל האחד והיחיד שהוא תכלית כל חייו ושירתו, ובמפעלותיו, ממלאה את נפשו, ומעלה את שירתו למעלת התפילה.

חתירה לפשטות עריכה

בשירים שכתב בצעירותו הוא מקפיד על משקל וחרוז, אך במהרה החל לחוש שלא בנוח במגבלות אלה. הוא החליט 'למרוד' בחרוזים וכתב על כך (בשיר השיר נתן בכלא):

"השיר ניתן בכלא - סגרו עליו בחרוזים,
כבוא האביב ביקש דרור, ואחלץ אותו ממיצר..."

בהימנעותו משימוש בחריזה ומשקל, הוא כתב בצורה מודרנית ביותר, בניגוד לרוב משוררי דורו אך בדומה לרבו, הרב קוק, שכתב גם הוא כי הוא חש שהחרוזים כולאים אותו ומגבילים את נפשו היוצרת.

שיחה עם האל עריכה

הנושא הבולט בשיריו היא הפנייה לאל על כל פניו וגילויו. לעיתים הוא חש את מגעו של האל, לעיתים חש שהוא מרוחק, מחפש ולא מוצא ולפעמים הוא מגלה באיחור שהאל היה עמו אך הוא לא ידע. כך הוא פונה אל ה' (בשיר מי ומה אני...):

"אלוהים אלוהי! עגמה נפשי לאהבתך.
אבי האלוהים! לאש אהבתך אכסף.
שדי! שדי! המטר עלי אש שמיך -
תן חזונך, אלוהי!"

הכמיהה והרצון העז והגועש (בניגוד לביאליק למשל, שבשירו זוהר, שואף "כל ימי סתרים ודממה", ומעיד ש'לבבו אילם') לקשר עם האל בולטת כאן. הוא חש כאן "מי ומה אני, כי אהבתני כה, אלי!" ואומר בשירו אלי אהבתיך, "אלי אהבתיך עד כלות נפש ואחריה".

תעוזת שירתו עריכה

הוא מתלבט בשירו איכה אשיר: "איכה אשיר על יום ולילה - / ואלוהים הוא יצרם? / איכה אשיר על שמים וארץ - / ואלוהים הוא יסדם?" אך מתחזק ואומר: "אשיר ליוצר כל ונעלה על הכול / לאלוהים אשירה!". מתוך אהבתו הגדולה לאל, הוא מתגבר על חששו מן השירה, וכותב בהעזה רבה (בערו שערי אמנות... שיר ב'):

"על תלתלי נערה בוער האלוהים
ולא יבוש.
ממקלט הנזירים יצא,
וישתפך על מלוא מרחבי הארגמן -
התחמוד כאדם, האלוהים?!..
מעין גבר תזהיר,
שובב היית כמוני, האדם!
הבה ארדפך גם אני,
כי אותי רדפת
אלוהים נצחי, אהבה!.."

אלוהים ברא את האדם בצלמו ועל כן על האדם להדמות לו. אלוהים, לפי רימון "עשה הכול כאמן" ולכן, כפי ש"אלוהים אמן גילה כחו / ויהי שיר הערב..." אף המשורר אומר: "ואשיר שירי, / שיר אדם-אמן!".

כתביו עריכה

ספרי שירה עריכה

בתחילת דרכו פרסם מספר קובצי שירים:

  • "לקט" (תר"ע), "דביר" (יפו, תרע"ג), "במחזה" (יפו, תרע"ו)
  • "כתרים" (תל אביב, תש"ד)

לאחר מותו נערכו בידי פרופ' צבי לוז שני קובצי שירים:

  • "שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (מסדה, ה'תשל"ג)
  • "ילקוט שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (זמורה ביתן, ה'תשמ"ט)

בנוסף נדפסה לאחר מותו חוברת מכתב ידו בשם "דרך שירתי".

ספרי הגות עריכה

  • נביאים : ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, ירושלים תשל"ה
  • הושע קהלת, ירושלים תשל"ה
  • שופטים, ירושלים תשמ"ג
  • עצי חיים - דברים על גדולי האומה, מוסד הרב קוק: ירושלים תש"ו - תש"י. (על ל"ו מגדולי ישראל: מרבן יוחנן בן זכאי ועד לראי"ה קוק)
  • משורר היהדות - לדמותו הרוחנית של הרב א. י. קוק, תל אביב תרע"ט
  • רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורעיון התחיה, פתח-תקוה תרפ"ב?

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרס הנשיא למשורר י.צ. רימון, דבר, 13 ביוני 1956
  2. ^ יוסף צבי רימון באתר GRAVEZ
  3. ^ הרב יוסף צבי רימון, מתוך דברים שנישאו בערב על ר' יוסף צבי רימון – משיב הרוח, תשס"ו
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוסף_צבי_רימון&oldid=44906"