יתושים
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןיתושים | |
|---|---|
| קובץ:Mosquito - Ochlerotatus canadensis, Pickering Creek Audubon Center, Easton, Maryland.jpg יתוש מהמין Ochlerotatus canadensis | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| תת־מערכה: | שש-רגלים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | זבובאים |
| תת־סדרה: | יתושים |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Nematocera | |
ארוכי-מחוש[1] או יתושים (שם מדעי: Nematocera) היא תת-סדרה של זבובאים, המהווה קבוצה פאראפילטית. היתושים מאופיינים במבנה גוף מוארך, מחושים מחולקים לפרקים, וזחלים החיים בדרך כלל במים. הקבוצה המוכרת ביותר של יתושים היא משפחת הכולכיתיים (Culicidae), הכוללת טפילים מוצצי-דם של חולייתנים. טווח הטקסונים אליהם מתייחס השם העממי "יתוש" משתנה בין שפות שונות; באנגלית (המילה "Mosquito") ובשפות רבות אחרות, המונח מתייחס למשפחת הכולכיתיים בלבד.
מיון טקסונומי עריכה
היתושים נחלקים לשבע קבוצות (Infraorders):
- Axymyiomorpha
- Bibionomorpha (אביביוניים, פטריתושיים, יתוציים ואחרים)
- Blephariceromorpha
- Cecidomyiidae (יתוציים)
- Culicomorpha (כולכיתיים, ישחוריים, יבחושיים, ימשושיים ואחרים)
- Psychodomorpha (יתושעשיים ואחרים)
- Ptychopteromorpha
- Tipulomorpha (טיפולתיים ואחרים)
משפחת הכולכיתיים עריכה
משפחה זו כוללת כ-2,000 מינים, מתוכם מעל 45 בישראל. הזכרים ניזונים מצוף פרחים, אולם הנקבות זקוקות גם לדם מבעלי חיים אחרים כדי להשיג את החלבונים הדרושים ליצירת הביצים. לנקבות חוש ריח מפותח, הן רגישות בעיקר לפחמן דו-חמצני המתנדף בתהליך הנשימה, כמו גם לחומרים הנמצאים בזיעה כדוגמת חומצת חלב. יתושים מסוגלים לזהות חום, ובכך מוצאים בעלי חיים חמי-דם בקלות רבה ברגע שהם קרובים מספיק.
הכולכיתיים מטילים את ביציהם במקום עם מים עומדים, ולכן האוכלוסייה משגשגת באזורים של ביצות, נהרות ובקרבת חופים. לגולם כושר תנועה החיוני כדי להגיע לפני המים לצורך נשימה. רוב מיני הכולכיתיים החיים מחוץ לאזור הטרופי מעבירים את החורף במים. בצורת הזחל, ניזונים רוב מיני הכולכיתיים ממיקרואורגניזמים הקיימים בבריכות המים העומדים.
עקיצת היתוש עריכה
נקבת היתוש עוקצת במטרה למצוץ דם. במהלך העקיצה היא מעבירה חומר מונע קרישת דם למקום העקיצה. העקיצה תוֹפַחת בדרך כלל לאחר מספר שעות, ויכולה לגרד במשך מספר ימים. הגירוד נגרם בעקבות החומר מונע הקרישה, שמגיב עם העור. עקיצות אלו יכולות להעביר גורמי מחלות כגון טפיל הפלסמודיום הגורם מלריה ווירוסים כגון וירוס הנילוס המערבי, ולכן רשויות באזורים רבים בעולם נוקטות צעדים כגון ייבוש ביצות כדי למזער את אוכלוסיית היתושים.
מספר האנשים המתים בשנה בגלל מחלות המועברות על ידי יתושים מוערך בכ־725 אלף, ולפיכך זהו בעל החיים שממית הכי הרבה בני אדם בעולם[2].
נוגדי יתושים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הדברת יתושים
בין השיטות האפקטיביות להרחקת יתושים:
- התקנת רשתות בחלונות כדי למנוע את כניסתם של היתושים.
- הפעלת מאוורר – יתושים מתקשים לעוף ברוחות.
חומרים פעילים בתכשירים המשמשים לדחיית יתושים:
- DEET – כימיקל פופולרי בתכשירים לדחיית חרקים.
- תמצית צמח נפית החתולים.
- נפטלקטון – כימיקל לקטוני.
- ציטרונלה – למשל בנרות המכילים את תמצית הצמח.
- תמצית אקליפטוס.
- אלתרין – אידוי הכימיקל נעשה לרוב בחימום טבליות המכילות אותו במכשיר חשמלי.
בתחילת המאה ה-21 פותחו שיטות, אשר נכון לשנת 2019 עדיין נמצאות תחת ניסוי, לצמצום משמעותי של אוכלוסיות יתושים באמצעות שחרור לטבע של זחלי יתושים עקרים או ביצוע מניפולציות נוספות שיפגעו בפוריות יתושות ויובילו להטלת ביצים עקרות[3].
היתוש ביהדות עריכה
בגמרא היתוש הוא סמל לקטנותו של האדם (שהוא יציר האל כמו היתוש) והמחשה לחוסר הטעם שבגאווה האנושית:
אדם נברא בערב שבת ומפני מה? ...שאם תזוח דעתו עליו (=שאם יתגאה) אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית (=נברא לפניך).
— מסכת סנהדרין דף לח עמ' ב
בספר התניא מובא המאמר 'יתוש קדמך' כהמחשה לריחוקו של האדם החוטא מאלוהים בהשוואה ליתוש ושאר בעלי חיים הטמאים... "שאינם משנים תפקידם ופקודתו ית'...":
אף יתוש שמכניס ואינו מוציא שהיא קליפה היותר תחתונה ורחוקה מבחינת הקדושה המשפעת בתכלית הריחוק - קודמת לאיש החוטא בהשתלשלות וירידת החיות מרצון העליון ברוך הוא.
— ליקוטי אמרים דף ל עמ' ב
יתוש שימש ככלי להענשתו של טיטוס על גאוותו והתרסתו כלפי האל לאחר חורבן בית המקדש:
יצתה (=יצאה) בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה (=יצור בעל חשיבות מעטה) יש לי בעולמי ויתוש שמה. אמאי קרי לה בריה קלה? (=מדוע יתוש נחשב ליצור בעל חשיבות מעטה?) דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה (=משום שיש לו כניסה ואין לו יציאה. כלומר, יש לו פה להכניס מאכל, ואין לו מוצא דרך בית הרעי, רש"י) עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו (=לאף שלו) ונקר במוחו שבע שנים.
— מסכת גיטין דף נו עמ' ב
ראו גם עריכה
- כולכיתיים
- בקה (זבוב החול)
- קוטל יתושים
לקריאה נוספת עריכה
- טימותי ויינגארד, היתוש: תולדות המלחמה האנושית בטורף הקטלני מכולם, תרגם יוסי מילוא, תכלת הוצאה לאור, 2024.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg יתושים, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg יתושים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- יתושים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- יתושים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg יתושים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- יתושים, באתר FishBase (באנגלית)
- יתושים, באתר צמח השדה
- יתושים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- יתושים, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png יתושים, באתר GBIF (באנגלית)
- יתושים, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg יתושים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png יתושים, באתר eBird (באנגלית)
- יתושים, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- יורם שורק, יתושים, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- אתר למנויים בלבד ברוק ג'רוויס, הניו יורקר, הוא חיסל לבדו 52 מיליארד בני אדם, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2019
- דניאלה אפלבלט, איך-מבדילים-בין-יתוש-ליתושה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, אוגוסט 2019
- מילון בעלי חיים: יתושים (תשפ"ב), 2021, באתר האקדמיה ללשון העברית
- אתר למנויים בלבד משה גלעד, האויב האחד שמלכד גברים ונשים, דתיים וחילונים, שמאל וימין, באתר הארץ, 25 ביוני 2024
- "יתושים" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 – "חרקים", בעריכת יהושע קוגלר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 213
הערות שוליים עריכה
- ^ אֲרֻכֵּי-מָחוֹשׁ במילון בעלי חיים: זבובאים (תשע"ח), 2018, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ ד"ר אבי סאייג, 13 עובדות שאולי לא ידעתם על יתושים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 באפריל 2016
- ^ שילוב של שיטות הדברה מתקדמות הביא להשמדה כמעט מלאה של אוכלוסיות יתושים מעבירי מחלות בשני איים קטנים בסין, באתר מכון דוידסון
- ^ אתר למנויים בלבד עמרי הרצוג, ההיסטוריה הסודית של היתושים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2024