ישיבת המקובלים שער השמים
פעולות נוספות
| מבנה הישיבה | |
| מבנה הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | תרס"ו (1906) – הווה |
| מייסדים |
הרב חיים יהודה לייב אויערבך הרב שמעון צבי הורוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרב ראובן גרוס הרב גמליאל רבינוביץ הרב מאיר יוסף ויצמן |
| תלמידים | |
| 80 | |
| שונות | |
| ספרים | מכון "שערי זיו" |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת מקור ברוך, ירושלים |
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
| קואורדינטות |
31°47′15.54″N 35°12′39.71″E / 31.7876500°N 35.2110306°E{{#coordinates:31|47|15.54|N|35|12|39.71|E|type:landmark |primary |name= }} |
ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.
תולדות הישיבה עריכה
הישיבה נוסדה בשנת תרס"ו (1906) על ידי הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, אנשי היישוב הישן.[1] הרב נסים נחום שרצה להקים ישיבה אשכנזית ללימוד תורת הרש"ש תמך בה מבחינה כלכלית. הרבנים רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי יעקב דוד וילובסקי הרידב"ז, רבי חיים ברלין ראש ישיבת וולוז'ין, ועוד והאדמו"רים רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, והרבי מגור ועוד, תמכו בהקמת הישיבה.[1]
בתחילה שכנה הישיבה בירושלים העתיקה וניזוקה קשות ברעידת האדמה בארץ ישראל (1927) כשחלק מהמבנה נהרס. עוד בטרם שוקם המבנה, בזמן מאורעות תרפ"ט, נגרם נזק כלכלי גדול לישיבה, והיא עמדה להיסגר. ראש הישיבה הרב אוירבך ערך מגבית הצלה בארצות הברית כדי להמשיך בקיומה. בעת המצור על ירושלים בשנת ה'תש"ח שימש המבנה את לוחמי צה"ל האצ"ל והלח"י, ולמבנה הועברו ספרי תורה רבים מבתי כנסת בעיר העתיקה, ורבים מתושבי הרובע הסתתרו במרתפי הישיבה. גם באותו זמן המשיכו הלימודים במקום, עד י"ח באייר תש"ח כשהמקום נכבש, והתושבים גורשו מהמבנה והחיילים נלקחו בשבי. לאחר נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות הציתו הירדנים את הישיבה עם ספרי התורה הרבים ושאר תכולתה, ולאחר מכן הפציצו את המבנה, בניגוד לחוק הבינלאומי.[2] לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות קטמון ובית ישראל ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת 1992 תרם איש העסקים רובי שראן סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.
כשהגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לירושלים העניקו לו ראשיה באופן סמלי תפקיד "כהונת ראש" בה[3]. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת 1954 עמדו בראשה הרב אפרים שמואל לרנר, הרב אהרן סלוטקין ורבי יחיאל פישל אייזנבאך. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.
הרב חיים לייב אוירבך כיהן גם כ"נשיא הישיבה", ולאחר פטירתו בנו הרב שלמה זלמן אוירבך נשא בתואר זה. ואחריו בנו הרב שמואל אוירבך[4].
בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב משה לוריא, הרב מאיר יוסף ויצמן נכדו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג בעל "הסולם", הרב יעקב מאיר שכטר, הרב יצחק משה ארלנגר הרב שרגא סמליוס והרב מרדכי מנשה זילבר.
בישיבה נמסרים שיעורים בתורת הקבלה ללומדים מבוגרים, ומקבלים מלגה סמלית מההנהלה. בישיבה נערכים מעמדים של "פדיון נפש" שבהם מתקיימים לימוד ותפילות עבור חולים.
בישיבה קיים מכון להוצאת ספרים [בעיקר ספרי קבלה] הנקרא 'מכון שערי זיו'.
לקריאה נוספת עריכה
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף עם המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"א
קישורים חיצוניים עריכה
- Jonatan Meir, "The Imagined Decline of Kabbalah: The Kabbalistic Yeshiva Sha'ar ha-Shamayim and Kabbalah in Jerusalem in the Beginning of the Twentieth Century" in Kabbalah and Modernity. Boaz Huss, Marco Pasi, and Kocku von Stuckrad, eds. Brill: Leiden & Boston, 2010, pp. 197-220
- ישיבת המקובלים שער השמים, אשכול בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים
- ישיבת שער השמים - תולדותיה ומטרתה, אשכול על הישיבה בפורום אוצר החכמה
- קובץ:National Library IL logo.svg ישיבת שער השמים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הפרדס No. 26 Vol. 1 1951 October, באתר היברובוקס
- ^ הפרדס No. 26 Vol. 1 1951 October, באתר היברובוקס
- ^ "וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (איגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)
- ^ ראו מודעת אבל שפרסמה הישיבה לאחר פטירתו.