יצחק עקריש
פעולות נוספות
יצחק בן אברהם עקריש (1499 – אחרי 1578) היה מלומד, ביבליופיל ועורך יהודי איטלקי, דור שני למגורשי ספרד.
ביוגרפיה עריכה
יצחק בן אברהם עקריש בנאפולי, לר' אברהם שהיה ממגורשי ספרד[1] לפי מרדכי מרגליות נולד בשנת רנ"ט (1499). לפי צבי גרץ הוא נולד ב־1489.[2]
עקריש נדד כל חייו אף על פי שצלע בשתי רגליו. עיקר עניינו היה בכתבי יד אותם ניסה להציל מהרס.[3] מסעותיו הביאו אותו לקהיר שבמצרים, שם שהה בביתו של הרדב"ז (דוד בן אבי זמרה), מהגר שהגיע למעמד קהילתי גבוה. עקריש, חובב ספרים נלהב, הוציא את כספו על סופרים ששכר כדי להעתיק את כתבי היד של הרדב"ז, וצבר אוסף גדול של מסמכים.[4]
עקריש נשאר בקהיר כמורה פרטי לילדיו ונכדיו של הרדב"ז במשך כעשר שנים (בסביבות 1543–1553), עד לעלייתו של פטרונו לארץ ישראל.[1] לאחר מכן עקריש עבר לקונסטנטינופול. בדרכו עצר בקנדיה, בה הוחרמו ספריו על ידי ממשלת ונציה בעקבות צו אחרון של האפיפיור יוליוס השלישי שהורה על לשרוף את התלמוד. לאחר שהצליח להשיב לעצמו את אוסף הספרים, הוא התיישב בקונסטנטינופול שם אסתר קירה ודון יוסף נשיא תמכו במאמציו לאסוף כתבי יד. רוב ספריו נהרסו בשריפה בשנת 1569 שאכלה כמעט את כל הרובע היהודי. הוא עזב את קונסטנטינופול לקסטוריה שם חי בעוני עד סוף חייו.
עקריש הושפע מסיפורי משיח השקר דוד הראובני שיש צבא יהודי בארץ רחוקה שבאים להציל את היהודים. הוא כתב שפאשא אחד תחת שלטונו של הסולטאן סולימאן, אשר הכניע את תימן לשלטון הסולטאן, אמר שכאשר מפליגים לעבר הודו נראים הרים גבוהים, ומאחוריהם מצויה ממלכת היהודים.[5]
ספרים עריכה
בסוף חייו ערך עקריש סדרה של ספרים ומסמכים שאסף במהלך מסעותיו. בסביבות שנת 1577 פרסם אוסף של עשרה מסמכים (שנקראו מאוחר יותר "קובץ ויכוחים"), ובו בעיקר המכתב הסאטירי שכתב פרופייט דוראן לחברו לשעבר דוד בוניט בן גורן, "אל תהי כאבותיך". אותו כרך הכיל גם את איגרת של המומר אשטרוק רימוך לאן-שאלתיאל בונפוס שהתחרט מהתגירותו, את התשובה הסאטירית לה מאת שלמה בונפיד, מכתב פולמוסי של שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, וקונטרס "חיבוט הקבר" מאת עקריש עצמו.
עקריש גם ערך אוסף שני של מסמכים, בעיקרם בעלי אופי היסטורי. החלק הראשון נשא את הכותרת "מעשה בית דוד", והכיל את תולדות בוסתנאי בן חנינאי; השני, זה של "קול מבשר", הכולל התכתבות בין חסדאי אבן שפרוט למלך הכוזרים שאיתר במסעותיו;[6] ואת מכתבו של אליהו מפרארה. בנוסף ליצירות אחרות, נאמר שעקריש ערך פירוש משולש על שיר השירים יחד עם כמה יצירות פולמוס עבריות נוספות.[7]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, ג עמ' 956–958, באתר היברובוקס
- ^ Heinrich Graetz, Bella Löwy, Philipp Bloch, History of the Jews, Philadelphia, Jewish Publication Society of America, 1891-98
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).