Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יפה וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפה וגנר

יפה וגנר (לשעבר פרי יאיר פור), (נולדה ב־1947) היא סופרת, משוררת ואמנית פלסטית ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

יפה וגנר נולדה בעיר אהוואז שבפרס למשפחה עיראקית. היא עלתה לישראל ב-1950 למעברת 'שער העלייה'.

לאחר מכן עברה לרמת גן[1] שם עברו עליה שנות ילדותה, היא למדה מקצועות אופנה בבית ספר התיכון – ויצו צרפת, לאחר מכן סיימה סמינר למקצועות האופנה ובנוסף ציור, ציור אופנה, תולדות הלבוש ותולדות האמנות וגם למדה ציור בבצלאל.

תערוכות של ציוריה הוצגו בתל אביב ובירושלים. במשך עשרים שנה התפרנסה מהוראה, לאחר מכן למדה תכנות ועבדה כאשת חומרה וכמעצבת שבבים ובמספר חברות הייטק כמו סיסקו, סילקון ווליו, דיגיטל ועוד.

לאחר פרישתה החליטה להשלים חומרי שירה ופרוזה שכתבה במשך השנים. שיריה התפרסמו גם בירחוני ספרות. היא מתגוררת בירושלים ומפעילה משם את גלריית "בית נעימה"[2]

ספריה עריכה

  • כאב הבית – (שירה), הוצאת כרמל
  • כתמים על הצחוק – (שירה), הוצאת כרמל
  • הצפייה הצהובה של החרצית – (שירה) הוצאת צבעונים
  • ריח של כחול כביסה ושום – (סיפורים קצרים), הוצאת כתב
  • דמעות בגודל החידקל (סיפורים קצרים), הוצאת כתב
  • שפת אם – (שירה) בהוצאת כתב
  • מטליאה פיסות שקט, (שירה) הוצאת צבעונים 2021
  • למים אין צבע, (רומן) הוצאת גמא, 2022
  • שפת היד הפתוחה, (שירה) חדרים-בית הוצאה לאור, 2023
  • שירים שבורים, (שירה) חדרים-בית הוצאה לאור, 2025

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רויטל שירי הורביץ, ראיון עם הסופרת, המשוררת והציירת יפה וגנר
  2. ^ אתר למנויים בלבד חמוטל בר־יוסף, אחת מירושלים | ומי גר כאן כעת? גם זה סיפור ירושלמי מאד, באתר הארץ, 7 בינואר 2020