יעקב מולכו

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי. היה גיסו של רבי אברהם בן דוד יצחקי. נולד בסאלוניקי.

לאחר פטירת הפרי חדש בשנת התנ"ו, עמד בראשות ישיבת בית יעקב פירירא עד פטירתו.

רבי חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) מזכיר אותו רבות בספריו, למשל בברכי יוסף וב"מחזיק ברכה". גם "שערי תשובה" מזכיר אותו מספר פעמים בשם הברכי-יוסף.

מולכו כתב שו"ת שהיה אצל החיד"א בכתב יד^[1]^[2]. כתבי ידיו שהיו בידי החיד"א לא הודפסו. בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית מצויות תשובה והסכמה שלו בתוך קובצי שו"ת של רבנים בני התקופה.^[3]

בשנת תמ"ז ר' יעקב מולכו נתן הסכמה לספר השו"ת "שער אפרים" מאת רבי אפרים הכהן.

לקריאה נוספת עריכה

יעקב גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ-ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ז, כרך ב', עמ' קמב.
נתנאל מנצור, ספר אורחות יושר לר' יצחק מולכו, מכון שובי נפשי, ירושלים תשנ"ט, מבוא עמ' 36–38.
ספר יעקב מלבר, משה מלגאו / הגהות רבי יעקב מולכו במשנה תורה לרבינו משה בן מיימון ; ההגהות פוענחו ובוארו על ידי בצלאל נאור ; נלוה אליו בסוף קובץ חידושי תורה. ירושלים : מכון רמח"ל, ה'תשפ"ד.