יעקב ישראל זובר
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| ||
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
הרב יעקב ישראל זובר (זובער; עשרה בטבת ה'תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895 – י"ד בטבת ה'תשי"ג, 1 בינואר 1953) היה חסיד ושליח חב"ד בעיירות אחדות ברוסיה ובגאורגיה. הוא שימש כשוחט ורב בקהילת עדת ישראל בסטוקהולם בשנים 1935–1947[1] וכן עמד בראש ועד לתקנת עגונות לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן המשיך כרב בבוסטון[2] מ-1949 ועד פטירתו.
קורות חייו עריכה
יעקב ישראל זובר נולד בעיירה שצעדרין שבפלך מינסק באימפריה הרוסית, לרב מנחם מנדל זובר, שהיה ראש ישיבה בעיר ז'לובין. זובר למד בקיבוץ בוברויסק תחת הנהלת האדמו"ר הרב שמריה נח שניאורסון. בהמשך למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', והיה אחד ה"חוזרים" על דברי האדמו"ר הרש"ב מחב"ד-ליובאוויטש. הוא היה מקורבו של האדמו"ר ונשלח על ידו לשליחויות שונות.
באותה תקופה, זובר התקרב לרב יוסף רוזין ומאז החשיב אותו לרבו. זובר הוסמך להוראה בשנת ה'תרפ"ב, 1922, בידי הרבנים משה מרדכי עמרמי, מנחם מנדל פריידין, מנחם מנדל זק ואחרים. באותה שנה גם נישא לזלאטא, נכדתו של הרב אברהם אורינסון, רב העיירה בבינוביץ'. הוא כנראה גם שימש תקופה קצרה ברבנות סטרשין שבפלך מוהילוב.
הרב יעקב זובר נשלח בידי הרבי הריי"ץ מחב"ד לעיר סצ'חרה שבגאורגיה, ופעל שם רבות בבניית מקוואות, והעביר שיעורי לימודי תורה, ופעילות דתית נוספת שהייתה חתרנית תחת השלטון הסובייטי במדינה באותם ימים.
בשנת ה'תר"צ, 1930, היגר הרב לריגה שבלטביה ושימש כמשפיע בקהילת חב"ד המקומית בבית האדמו"ר מחב"ד שגר באותם ימים בעיר.
בשנת ה'תרצ"ב, 1932, עבר להתגורר בסטוקהולם שבשוודיה ובה עבד כשוחט וכרב קהילת 'עדת ישראל'. הוא פעל במסגרת תפקידו נגד חוק השחיטה בשוודיה שהחל בשנת ה'תרצ"ה (1935), נאבק בהתבוללות ופעל לתיקון בתי קברות יהודיים וייסוד שיעורי תורה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, פעל להשגת ויזות מקונסול הולנד בשוודיה עבור בחורי ישיבות רבים מפולין וליטא[3]. באמצעות הויזות יהודים רבים ניצלו משואת יהודי אירופה ונמלטו לשאנגחאי ולאיים אחרים בשליטה הולנדית.
לאחר המלחמה פעל למען שארית הפליטה שהגיעה לשוודיה ולצד הרב שלמה דוד כהנא והרב יחזקאל אברמסקי עמד זובר בראש ועד לתקנת עגונות מלחמת העולם השנייה בשוודיה וסקנדינביה.
בשנת תש"ז (1947) זובר עזב את שוודיה, היגר לארצות הברית והתיישב בבוסטון. שם שימש כרב בית הכנסת חב"ד, וניהל את ישיבת אחי תמימים בבוסטון.
עם הגיעו לבוסטון, בשנת תש"ח (1948), הקים הרב יעקב ישראל זובר את הוצאת 'מאורי אור דבוסטון', שנועד להדפסת כתבים וחידושי תורה מגדולי הרבנים שנותרו לאחר המלחמה.
הוא היה חבר אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, מזכיר ועד הרבנים בבוסטון, והיה לאחד הרבנים החשובים והפעילים באותה עיר.
הרב יעקב ישראל זובר נהרג על ידי שיכור בבוסטון בשנת י"ד בטבת תשי"ג.
ספריו עריכה
- חיבר קונטרסים שונים בנושאי שחיטה ותקנת עגונות (לימים נדפסו בספרו זכרון יעקב).
- מאורי אור, והוא קיצור שולחן ערוך על יורה דעה מאת הרב יצחק אייזיק שור (אב"ד בוקרשט), עליו נוספו הערות וחידושי תורה בתוספת המרובה על העיקר. יצא לאור בשנת תש"ח.
- שו"ת זכרון יעקב, יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשל"ה (1975), בעריכת ר' מנשה רפאל להמן.
- השו"ת נושא בתוכו שאלות פרקטיות הנוגעות לחיי זמנו כגון "שעון חשמלי העשוי לכבות את העששיות בשבת", "התזת הראש על ידי שחיטה בבת אחת", "מקווה מודרנית על ידי משאבה", וגם בנושאי "הלוואה, מקח וממכר בזמן פיחות מטבע". השו"ת מכיל גם שאלות ותשובות מגדולי דורו עמהם נשא ונתן בהלכה, כמו הרב יוסף רוזין, הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב שלמה דוד כהנא.
- שו"ת גפן ישראל, יצא לאור בבני ברק בשנת תשע"ט. מלבד תשובות בהלכה, כלולים בספר דרשות והספדים שאמר בפני הציבור, קונטרס תקנת עגונות השואה, ותולדות חיי המחבר.
לקריאה נוספת עריכה
- הקדמה לספרו 'זכרון יעקב' הנ"ל.
- חסידים הראשונים ח"ב עמוד 235 ואילך.
- אשר זלקא רנד, תולדות אנשי שם, חלק א' עמוד 47
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ כך בראשית הדרשה, זיכרון עיונים בתענית. וראה גם בעמוד השער של ספרו זכרון יעקב.
- ^ זיכרון עיונים בתענית, דרשה מהרב זובער.
- ^ הרב י.ל. נעקריטש, ישיבות נוברדוק, באתר דעת