Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יינגהו-1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יינגהו-1
מידע כללי
תאריך שיגור 8 בנובמבר 2011
היסטוריית פעילות
משגר זניט
משך פעילות בפועל שנת מאדים אחת (שתי שנות ארץ)[1]
משימה
לוויין של מאדים
נטייה
אפואפסיד 800 ק"מ
פריאפסיד 80,000 ק"מ
זמן הקפה 3 ימים
מידע טכני
משקל כולל 115 ק"ג[1]
גובה 6 מטרים
אורך 7.5 מטרים
רוחב 7.5 מטרים
כוח לוחות סולאריים - מקסימום 180 ואט
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים {{#property:P377}}
מאגר המידע הלאומי {{#property:P247}}
קובץ:萤火一号和福布斯土壤轨道图 zh-hant.svg
מסלול הגשושית יינגהו-1 סביב כדור הארץ, מאדים וירחו של מאדים פובוס

יינגהו-1סינית: 萤火一号 - גחלילית-1, בפין-יין: Yínghuǒ yī hào) היא גשושית לחקר מאדים שפותחה על ידי סוכנות החלל של סין יחד עם סוכנות החלל הרוסית ששוגרה על גבי משגר זניט מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן ב-8 בנובמבר 2011 יחד עם הגשושית הרוסית פובוס-גרנט.[2] הגשושית, במשקל 115 ק"ג, תוכננה להקיף את מאדים למשך שנת מאדים אחת (שתי שנות ארץ)[1] ולחקור את פני השטח, האטמוספירה, המגנטוספירה והשדה המגנטי שלו.[3] זמן קצר לאחר השיגור חל כשל בשלב במנוע של פובוס-גרנט ושתי הגשושיות (פובוס-גרנט ויינגהו-1) נשארו במסלול סביב כדור הארץ. לאחר 10 ימים של ניסיונות לפתור את הבעיה, הודיעה סוכנות החלל הסינית ב-17 בנובמבר 2011 כי היא מגדירה את המשימה ככישלון.[4]

רקע עריכה

ב-26 במרץ 2007 מנהל סוכנות החלל הסינית סאן לאייאן ומנהל סוכנות החלל הרוסית אנאטולי פרמינוב חתמו על הסכם שיתוף פעולה בין שתי הסוכנויות בחקר מאדים. ההסכם כלל את בניית ושיגור שני הגשושיות יינגהו-1 ופובוס-גרנט אל מאדים.[5]

מטרות עריכה

מטרותיה העיקריות של המשימה הם:

  • לבצע מחקר מפורט של סיבית הפלסמה והשדה המגנטי של מאדים.
  • חקירת תהליכי בריחת היונים מאטמוספירת מאדים.
  • ביצוע מדידות ביונוספירה בשיתוף פעולה עם הגשושית הרוסית פובוס-גרנט.
  • לבצע תצפיות על סופות אבק במאדים.

פרופיל משימה עריכה

יינגהו-1 שוגרה יחד עם הגשושית הרוסית פובוס-גרנט על גבי משגר מסוג זניט מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן ב-8 בנובמבר 2011.[6] באוקטובר 2012 שני הגשושיות ייפרדו אחת מהשנייה ויינגהו-1 תיכנס למסלול סביב מאדים עם נטיית מסלול של עד 5 מעלות. יינגהו-1 ופובוס-גרנט יבצעו יחד ניסוי לחקור את היונוספירה של מאדים. יינגהו-1 מיעדת להקיף את מאדים במשך שנת מאדים אחת השווה לשתי שנות ארץ.

שיגור וכשל בשלב במשגר עריכה

יינגהו-1 ופובוס גרנט שוגרו יחד ב-8 בנובמבר 2011.[7] זמן קצר לאחר השיגור פובוס-גרנט היה אמור להפעיל את מנועיו שיוציאו אותו ואת יינגהו-1 ממסלול סביב כדור הארץ ולהתחיל במסע אל מאדים אך המנוע לא הופעל ושתי הגשושיות עדיין נמצאות במסלול חנייה נמוך סביב כדור הארץ.[8] לאור העובדה שהחללית נשאה 7 טונות של דלק רעיל במיוחד, בתחילה היה חשש אם לא יצליחו טכנאי המשימה להפעיל את מנועי הגשושית שהיא תתרסק בסופו של דבר על כדור הארץ.[9] חשש זה התבדה כאשר לאחר תקופה ארוכה של דעיכה איטית בגובה החללית, היא חדרה דרך אטמוספירת כדור הארץ ב-15 בינואר 2012 ונשרפה כליל ללא נזק לסביבה.[10]

כלים מדעיים עריכה

הגשושית נושאת עימה ארבע מערכות עיקריות להשלמת משימתה:[11][12]

  • מערכת לחקר השדה המגנטי של מאדים הכוללת מנתח אלקטרונים, מנתח יונים וספקטרומטר מסה.
  • מגנטומטר.
  • אמצעי תקשורת לתקשור עם הגשושית פובוס-גרנט.
  • שתי מצלמות ברזולוציה של 200 מטר שיאפשרו את צילום הקרקע המאדימי ברזולוציה גבוהה.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה