Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יחיאל מיכל טוקצינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יחיאל מיכל טוקצינסקי
קובץ:J M TUKZINSKI.JPG
לידה ט"ו בטבת ה'תרל"ב
פטירה ח' בניסן ה'תשט"ו (בגיל 83)

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", עורך "לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ב.

תולדותיו עריכה

נולד בעיירה לחוביץ' שבליטא. לר' אהרן וטיובא טוקצינסקי, אביו נפטר כשהיה צעיר, ואמו נישאה בשנית לרב יהושע רבינוביץ. באדר תרמ"ב (1882), בגיל 10 עלה ארצה עם שיירת עולים ללא משפחתו, והתגורר בירושלים אצל סבו רבי משה פיזיצער. הוא התקבל ללמוד בישיבת עץ חיים שם למד אצל הרב יהושע העשיל בסן ונקשר אליו במיוחד עקב חיבתו היתירה ללימוד הלכות חישובי זמנים ותקופות. בתקופה זו אף למד בחברותא עם הרב צבי פסח פרנק (לימים רבה של ירושלים). בשנת תרנ"ז (1897) נסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. הרב סלנט גם ביקש למנותו כדיין ומו"צ בבית דינו, אך הוא סירב וביקש שימנו במקומו את רעהו, הרב פרנק. בשנת תר"ן, בהיותו בגיל 18, נישא לטויבא, נכדתו של בנימין סלנט ונינתם של רבי שמואל סלנט ורבי ישעיה ברדקי.

במשך השנים עסק רבות בפעילות ציבורית ובחיבור ספרים ומאמרים הלכתיים. היה הראשון בארץ ישראל להוציא לאור לוח שנה המפרט את מנהגי הימים השונים. התגורר בשכונת עץ חיים הסמוכה כיום לתחנה המרכזית בירושלים.

מלבד גדלותו בתורה ויראה, אהב אהבת נפש את ארץ ישראל וירושלים. מסופר כי פעם ביקרו בביתו קבוצת רבנים, ולפתע נשר עפר מן התקרה אל הרצפה. לשאלת אורחיו מדוע הוא גר בדירה רעועה שכזו, השיב: "על עפר זה דרכו אבותינו הקדושים, נביאינו, חוזינו, התנאים והאמוראים! כמה הליכות של קדושה ספג עפר זה, והרי הוא קדוש וטהור!"[דרוש מקור]. מתוך אהבתו העזה לארץ, נמנע מלצאת לחוץ לארץ מיום בואו אליה[דרוש מקור].

נפטר בח' בניסן ה'תשט"ו (1955) ונטמן בבית הקברות סנהדריה.[1] עיריית ירושלים הנציחה את זכרו ברחוב "גשר החיים" בשכונת מקור ברוך על שם ספרו.

פעילותו הציבורית עריכה

מלבד חיבור ספריו המרובים (ראו להלן), עסק רבי יחיאל מיכל בהרבצת תורה בישיבת עץ חיים. ישיבה זו, הכוללת תלמוד תורה וישיבה, נוסדה בקיץ ה'תר"א (1841) בידי הרב שמואל סלנט בעיר העתיקה בירושלים. בתרס"ח רכש רבי יחיאל מיכל, שהיה נשוי לנינתו של הרב שמואל סלנט, קרקע ברחוב יפו להקמת סניף של הישיבה. בנוסף, באותה עת פתחה הישיבה גם כולל לתלמידים נשואים. הרב יחיאל מיכל כיהן כראש ומנהל הישיבה, הן בתפקיד ניהולי והן כר"מ.

השקפת עולמו הייתה חרדית, אך יחסו לציונות היה מתון. הוא תמך ברב קוק ונמנה עם חותמי כתב המינוי שלו לרבנות ביפו יחד עם רוב ראשי המוסדות הירושלמיים. הוא נהג ביום העצמאות לתלות את דגל ישראל על בניין ישיבת עץ חיים[2].

לוח לארץ ישראל עריכה

קובץ:לוח ארץ ישראל.png
שער "לוח לארץ ישראל" לשנת תשפ"א

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי היה חלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח, שיצא לראשונה בשנת תרס"ה (1905), כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת. מלבד זאת כלל הלוח גם את זמני היום בהלכה ואת זמני כניסת ויציאת השבת, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות שהחליט עליהן בפסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.[3]

היוזמה להופעת הלוח הייתה של האדר"ת, והובאו בו כמה הוספות מהראי"ה קוק, שגם כתב מכתב חיזוק להפצת הלוח.[4]

הלוח נפוץ כיום במהדורת קיר ובמהדורת חוברת קטנה, ונפוץ בבתי כנסת רבים בישראל. בבתי הכנסת רבים של מתפללי נוסח אשכנז נוהגים בסדרי התפילה על פיו.[5]

בסוף הלוח, לאחר זמני היום, מופיעים גם זמני המולדות האמתיים של חודשי השנה וזמני ליקויי החמה והלבנה במהלך השנה. ללוח נספחים רשימת מנהגים לפי נוסח ספרד, כללים לשימוש בזמני היום, והחל משנת תשפ"ב גם מנהגי החזון איש (מאת הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, על פי רשימות אביו הרב חיים קניבסקי). בשנת שמיטה נוספים ללוח גם דיני שביעית בקיצור ופרוזבול (פרוזבול מופיע לעיתים גם בשנה שמינית).

רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים תרס"ה - תשט"ו (1905-1955), כשבשנותיו האחרונות ערך את הלוח בנו רבי ניסן אהרן טוקצינסקי,[6] שהמשיך בהוצאת הלוח גם לאחר פטירת אביו ועד למותו שלו (בט"ו בטבת תשע"ב[7]). לאחר פטירתו ממשיך בנו רבי צבי אריה טוקצינסקי להוציא לאור את הלוח, בעזרת אחיו ר' יוסף.

פסיקות בולטות עריכה

הכרעתו בסוגיית 'קו התאריך' עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פולמוס השבת ביפן

שמו של רבי יחיאל מיכל התפרסם במיוחד בעקבות פולמוס השבת ביפן. כאשר עלתה, בקיץ ה'תש"א לדיון סוגיית קביעת יום השבת ביפן, התלויה בהכרעה בשאלת מיקומו של קו התאריך ההלכתי, שאלה שהייתה לה משמעות דחופה עבור בני הישיבות ששהו אז במדינה, לגבי זמנו של צום יום כיפור, פנה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור אל הרב טוקצ'ינסקי, שנודע כאחד ממורי ההוראה הבולטים בירושלים וכמומחה גם בסוגיות של זמני היום בהלכה, בבקשה להכריע בשאלה זו. לאחר בירור שערך הרב טוקצ'ינסקי, גיבש את מסקנותיו, שעיקרם הייתה ההוראה לשמור את השבת ביפן ביום השביעי למניינם של בני המקום - ואת צום יום הכיפורים ביום רביעי. באספת רבני ירושלים שכינס הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בד' בתשרי ה'תש"ב, בפניה נאם הרב טוקצ'ינסקי, הוחלט לקבל את הכרעתו בנידון ולהורות לבני הישיבות שביפן לצום ביום רביעי. לעומת אספה זו, יצא החזון אי"ש בהוראה משלו, לצום את צום יום הכיפורים ביום חמישי, על בסיס שיטתו לפיה קו התאריך ההלכתי עובר בגבולה של סין, והיום ההלכתי ביפן הוא כיומו של חצי העולם המערבי.

כעבור שנתיים הוציא הרב טוקצ'ינסקי את ספרו "היומם בכדור הארץ", בו הוא מבאר ומבסס באריכות את שיטתו לגבי 'קו התאריך ההלכתי', העובר לדעתו באמצע האוקיינוס השקט, 180° מירושלים. החזון אי"ש, מצידו, הוציא לאור את 'קונטרס י"ח שעות', בו הוא תוקף באריכות ובחריפות את גישתו של הרב טוקצ'ינסקי. השניים החליפו ביניהם מכתבים בנושא, ואף נפגשו פנים אל פנים כדי ללבן את הסוגיה, אך לא הגיעו לעמק השווה.

קריאת המגילה בירושלים החדשה עריכה

פסיקה חדשנית נוספת שלו, שהוא מהווה בה כמעט יחידי ורוב הפוסקים חלקו עליו בה, מופיעה בספריו "ארץ ישראל" ו"עיר הקודש והמקדש". ולפיה זמן קריאת המגילה בירושלים החדשה, בשכונות אשר: א. רחוקות מעל מיל מחומות העיר העתיקה ב. אינן מחוברות אליה ברצף בתים ללא הפסק "שבעים אמה ושיריים" - הוא בי"ד באדר כדין הפרזים, ולא בט"ו כדין ירושלים. הוא סייג פסיקה זו ביחס לשכונות הניתנות לצפייה מהעיר העתיקה (כגון שכונת תלפיות), שבהן גם במצב האמור יש על מי לסמוך לקרוא בט"ו.

התעוררות הדיון החלה לגבי שכונת עץ חיים שבכניסה לירושלים (בין הרחובות יפו ושדרות הרצל) שהוא כיהן כרבה. פסיקתו נשמרת בבית הכנסת שבשכונה עד היום, וזמני הקריאה בו בי"ד באדר מתפרסמים בלוח לארץ ישראל מדי שנה. אנשים רבים המתעתדים לצאת מירושלים במשך יום י"ד וזקוקים לשמוע מגילה ביום זה, מגיעים אף הם לשמעה שם.

ספריו עריכה

  • תקופת החמה וברכתה - על מחזור השמש והלכות ברכת החמה. ירושלים תרפ"ה (1925).
  • בין השמשות, ירושלים תרפ"ח - על מהותו והלכותיו של הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים.
  • היומם בכדור הארץ, ירושלים תש"ג (1943) - על שאלת קו התאריך ההלכתי. בספר מחווה המחבר את דעתו בשאלה סבוכה זו.
  • גשר החיים - ביקור חולים, קבורה ואבלות, בהלכה ובמחשבה - 3 חלקים. ירושלים תש"ז (1947). חיבור זה הוא החיבור המקיף הראשון העוסק בהלכות ומנהגי הטיפול במת, טהרה וקבורה, אבלות ומנהגיה במשך השבעה, השלושים והשנה הראשונה לפטירה. הספר משמש בסיס לחיבורים רבים שהתפרסמו אחריו ועסקו בנושאים אלו.
  • השמיטה - על הלכות שמיטה. ירושלים תשי"א (1951). בספר זה דן המחבר באריכות גם בביסוס והעמדת תוקפו של היתר המכירה.
  • ארץ ישראל, ירושלים תשט"ו - על המצוות התלויות בארץ. בספר זה דן המחבר, בין השאר, בפסיקה הנזכרת לעיל על זמן קריאת המגילה בשכונותיה החדשות של ירושלים.
  • עיר הקודש והמקדש (חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד', חלק ה') - על כל הנושאים ההלכתיים הקשורים לירושלים ולבית המקדש - 5 חלקים. ירושלים תש"ל (1970). חלק א' - קדושת המקום והמחיצות. חלק ב' - ירושלים וציון ורובעיה, מפות ותרשימי החומות. חלק ג' - כל הדברים והדינים הנאמרים והקשורים לירושלים וגם הנוגעים לזמן הזה. חלק ד' - בית הבחירה - הר הבית והמקדש. חלק ה' - על אפשרות הקרבה בזמן הזה והשאלות הכרוכות בו. הספר יצא לאור אחר פטירתו, על ידי בנו היחיד הרב ניסן אהרן, מתוך כתב יד שהשאיר.
  • האשה על פי תורת ישראל, הוצאת "התור", ירושלים תר"ף.
  • קורות חצר רבי יהודה החסיד תרס"ד.

אילן יוחסין עריכה

משפחת אמו עריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל קלמר
שמואל קלמר
אליהו רגולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריה ליב פרומקין
 
יהושע רבינוביץ
 
טויבא
טויבא
 
אהרן טיקוצ'ינסקי
אהרן טיקוצ'ינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה צבי סגל
 
חנה לאה
חנה לאה
אליהו
אליהו
 
אלה עלקא
אלה עלקא
 
בנימין יהלום
יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה בנציון סגל
לואיזה ליבי
לואיזה ליבי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונתן זקס
 
 
 
 


משפחת אשתו עריכה

 
 
 
 
 
 
 
יוסף זונדל מסלנט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טויבא
טויבא
 
שמואל סלנט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנימין סלנט
 
חיה
חיה
 
שלמה ברדקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת פרומקין
צבי הירש סלנט
צבי הירש סלנט
 
יוסף זונדל ברדקי
יוסף זונדל ברדקי
ישעיהו ברדקי
ישעיהו ברדקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחיאל מיכל טוקצינסקי
 
טויבא
טויבא
יוסף סלנט
יוסף סלנט
נתן ברדקי
ישראל בר-זכאי
 
 
 
 
 
 
אפרים סלנט
אפרים סלנט
חיים שמואל סלנט
חיים שמואל סלנט
 
 
 
 
אריאלה קיש
אריאלה קיש
עוזי סלנט
 
יואב קיש


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יחיאל מיכל טוקצינסקי]] בוויקישיתוף
אודותיו
חיבוריו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יחיאל מיכל טוקצינסקי באתר GRAVEZ
  2. ^ מכתב מלומדי הישיבה המתנגדים לתליית הדגל, אתר בית המכירות "קדם".
  3. ^ יש טוענים שהזמנים בלוח לארץ ישראל מוקדמים בכשתי דקות מהמציאות. ראו לוח עתים לבינה לאופק ירושלים, בקונטרס ביאורים לזמני הלוח (נדפס בסוף הלוח בכל שנה פשוטה), בביאורים על שקיעת החמה. מאידך, בד"ץ העדה החרדית פרסם מודעה[דרוש מקור] שהזמנים הנכונים הם כפי שכתוב בלוח.
  4. ^ ראו מועדי הראי"ה פרק יד, מהדורת תשנ"א עמ' קפט.
  5. ^ אך לא לגמרי. לדוגמה, הוא קובע שיש להשלים אחרי חזרת הש"ץ את הפיוטים שמדלגים עליהם, בין בארבע פרשיות ובין בימים טובים. ברוב הקהילות לא נוהגים להשלים כלל, ויש בתי כנסת שמשלימים בארבע פרשיות (וכן את פיוטי ברח דודי ויום ליבשה בפסח), אבל בקהילות הפרושים לא משלימים את הקרובות בימים טובים חוץ מבבתי נייטין, וגם שם רק באופן חלקי.
  6. ^ כבר בשנת תש"ג ערך את הלוח רבי ניסן אהרן, כפי שהוא מעיד במכתב שפרסם בקובץ "תבונה" יב-לד (כרך ג) עמוד קלד
  7. ^ משה ויסברג, עץ חיים היא • רבי ניסן אהרן טיקוצינסקי זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 10 בינואר 2012


תקופת חייו של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יחיאל_מיכל_טוקצינסקי&oldid=140476"