Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יוסף שאול
יוסף שאול
יוסף שאול
מדינה איראן, ישראל
ענף מדעי ביולוגיה
תרומות עיקריות
פיתוח חיסון נגד דלקת הכבד הנגיפית מסוג B (צהבת B).

יוסף שאול (נולד ב-1949) הוא מדען ישראלי העוסק בתחומי הווירולוגיה השונים ומשמש כפרופסור במכון ויצמן למדע. נזקפים לזכותו גילויים ופיתוחים רבים, בהם חיסון נגד דלקת הכבד הנגיפית מסוג B (צהבת B).

תחילת דרכו עריכה

שאול נולד באהווז, בירת מחוז ח'וזסתאן באיראן. אביו היה סוחר. בגיל 13 עלה לישראל בעליית הנוער יחד עם חביב אחיו הגדול יותר והם התמקמו בפנימיה כפר הנוער בן שמן. כבוגר בית ספר חקלאי, נרשם ללימודים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בשנת 1974 קיבל תואר ראשון בחקלאות, ותואר שני בפיזיולוגיה של בעלי חיים. בזמן לימודיו היה מתפרנס מהוראה בבית הספר האזורי שפיר. בשנת 1977 החל את הלימודים לדוקטורט במחלקה לווירולוגיה במכון ויצמן למדע בהנחיית פרופסור חיים אביב. בשנת 1981 נסע לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בהנחיית William J. Rutter. בשנת 1983 חזר למכון ויצמן והצטרף למחלקה לווירולוגיה ששינתה את שמה לאחר מכן למחלקה לגנטיקה מולקולרית. בשנת 1985 הועלה לדרגת חוקר בכיר, בשנת 1990 הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2001 לפרופסור מן המנין. הוא נשוי לאילנה ממשפחת הוניג ולהם ארבעה בנים ושלוש עשרה נכדים.

מחקרים והישגים עריכה

בעבודת הדוקטורט שלו עסק שאול בביולוגיה מולקולרית, ובמיוחד במאפייניהם של המנגנונים השולטים בביטוי הגנים השונים. הוא לראשונה בארץ השתמש בשיטות של הנדסה גנטית לחקר גן ההמוגלובין ואפיונו בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. במחקר הפוסט-דוקטורט חקר את עולם הנגיפים. נגיף שעניין אותו במיוחד היה הנגיף הגורם לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג B. הוא המשיך לחוקר את הווירוס במכון ויצמן ואף פיתח חיסון שהחברות SciVac בארץ ו-VBI Vaccines Inc פתחו אותו לשימוש תחת אישור FDA.

פרופ' שאול הצליח לפענח את המנגנון המולקולרי שמנוצל על ידי נגיפי צהבת B. הוא גילה לראשונה הנהנסר ייחודי הפעיל בתאי הכבד, דהיינו יחידת DNA האחראי על יצירת חלבונים ייחודיים לתאי הכבד. גלוי זה מסביר מדוע הווירוס מתרבה בכבד בלבד. ממצאיו מסבירים כיצד הווירוס ״חי״ בהרמוניה עם תאי הכבד וזאת על ידי כך שהוירוס ״מתחזה״ כגן מטבולי. ממצאים אלה סייעו בפיתוח תרכיב חיסון מתקדם נגד המחלה הקטלנית, ובשנת 1992 הם זיכו את שאול בפרס על שם אנדריי לבוף. בשנת 2001 הוענק לו פרס מייסדי טבע.

בנוסף לכך שמחקריו על וירוס הצהבת היו פורצי דרך, הוא תרם תרומות משמעותיות גם לחקר וירוסים אחרים. כבר בשנותיו כסטודנט הראה כי גנים של endogenous virus-like particles — שמאות מהם מצויים בגנום האנושי — שייכים לרטרווירוסים. הוא פענח את הבסיס המולקולרי להשריית סרטן על ידי וירוס הפוליומה, והיה בין הראשונים להשתמש בגנום של וירוס SV40 כדי להוכיח באופן חד-משמעי את קיומו של תהליך הרקומבינציה ההומולוגית בתא. בשנים האחרונות פרסם סדרת מאמרים בנושא וירוס הקורונה.

חקר יחסי הגומלין בין הווירוס לתא הוביל אותו לתגליות משמעותיות בתחום הביולוגיה של התא. קבוצתו גילתה מנגנונים מולקולריים בסיסיים בהתמודדות התא עם נזקי DNA, ובפרט חשפה מסלול חדש של הפעלת מוות תאי בתגובה לנזקים אלה. בנוסף, הייתה זו קבוצתו שזיהתה לראשונה את הקשר בין מסלול זה לבין מסלול ההיפו (Hippo pathway), מסלול מרכזי בתהליכי ההתפתחות. יחד עם עמיתים מארגונים שונים יזם וארגן את הכנס הראשון בתחום זה בשנת 2009 — כנס אשר נמשך ומתקיים בקביעות עד היום.

תגליות פורצות דרך נוספות הושגו בתחום הבנת המנגנונים לפירוק חלבונים בתא. בעשרים השנים האחרונות חקרה קבוצתו מסלול ייחודי לפירוק חלבונים, הן ברמה המולקולרית והן ברמה התאית. בתחום זה פרסם מעל 28 מאמרים, המצוטטים בהרחבה. אחת התגליות המרכזיות הייתה שמסלול זה ייחודי במידה רבה לקבוצת חלבונים חסרי מבנה (IDPs)— קבוצה שהוגדרה ואופיינה רק בסוף המאה הקודמת. חלבונים אלה מהווים למעלה מ־20% מכלל חלבוני התא, ורבים מהם ממלאים תפקידים רגולטוריים חיוניים לקיום התקין של התא.

בין השאר, מכהן שאול כיושב ראש הוועדה המייעצת של MGVS החיפאית, חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לריבוי כלי דם ורקמות. טכניקה שפיתח שאול בתחום ניתוחי המעקפים הובילה לפיתוח מוצר ראשי בחברת MGVS - שתלים ביו סינתטיים המאפשרים להתגבר על בעיית השתלים הסינתטיים שנוטים להיסתם עם הזמן בשל דלקות בסביבת המעקף, ב-MGVS פותחה השיטה לציפוי חלקו הפנימי של הצינור בתאים טבעיים שהופקו מהמטופל. הציפוי מופק מהאנדותל - החומר שמצפה את כלי הדם מבפנים. בעזרת עבודתו וגילויו של שאול ניתן כעת להדביק את האנדותל המופק, למבנה בעל שכבה רציפה אחת הנצמדת לחלק הפנימי של הצינור.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוסף שאול]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוסף_שאול&oldid=86344"