Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף שאהין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף שאהין
שאהין בשנת 1986.
שאהין בשנת 1986.
לידה 25 בינואר 1926
מצריםמצרים אלכסנדריה, מצרים
פטירה 27 ביולי 2008 (בגיל 82)
תקופת פעילות 1950–2004 (כ־54 שנים)
פרסים והוקרה פרס מפעל חיים פסטיבל קאן (1997)
פרס מפעל חיים פסטיבל דובאי (2007)
פרופיל ב-IMDb

יוסף שאהיןערבית: يوسف شاهين; 25 בינואר 192627 ביולי 2008) היה במאי קולנוע מצרי.

ביוגרפיה עריכה

יוסף גבראיל שאהין נולד באלכסנדריה למשפחה מלכיתית קתולית ממוצא לבנוני-סורי. בצעירותו למד בארצות הברית. עם שובו למצרים בשנות ה-40 החל בקריירה קולנועית. סרטו הראשון, "באבא אמין" (אבא אמין), יצא לאקרנים ב-1950.

בשנת 1964 היגר ללבנון עקב קונפליקט הולך וגובר עם הרשויות ועם הממסד הקולנועי המצרי. בלבנון ביים שני מיוזיקלס, שהראשון בהם, "מוכר הטבעות" משנת 1965, בכיכובה של פיירוז, זכה להצלחה מסחרית גדולה ופרסם את שאהין. הסרט המוזיקלי השני, "חולות הזהב", נתקל בקשיים בהפקה, ונכשל בקופות, ובעקבותיו נאלץ שאהין לחזור למצרים.

עד שנות ה-70 ביים בדרך כלל דרמות חברתיות.

לאחר שעבר התקף לב החל לביים סרטים בעלי גוון אוטוביוגרפי, בהם הזיכרון ממלא תפקיד חשוב. למשל עיר ילדותו, אלכסנדריה, שהוא מתאר כעיר שהייתה בתקופה ההיא, בין שתי מלחמות העולם, סובלנית, חילונית, פתוחה למוסלמים, נוצרים ויהודים.

בשנת 1978 זכה סרטו "אלכסנדריה... למה?" בפרס המבקרים בפסטיבל ברלין. בסרט הציג שאהין סיפור מורכב, עם יסודות אוטוביוגרפיים, על צעירים באלכסנדריה במהלך מלחמת העולם השנייה[1].

סרטיו המוקדמים של שאהין מציגים פעמים רבות סיפורי אהבה חוצי גבולות עדתיים. הוא מציג בחלק מסרטיו ביקורת נגד עמדות הממשל המצרי ואף יוצא נגד הזרמים הלאומניים הקיצוניים בארצו.

בשנת 1997 זכה שאהין בפרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל קאן.

סרטיו (רשימה חלקית) עריכה

  • אבא אמין (1950)
  • בן הנילוס (1951)
  • הליצן הגדול (1952)
  • גברת הרכבת (1952)
  • אישות בלי אנשים (1953)
  • מאבק בעמק (1954)
  • שטן המדבר (1954)
  • מאבק בשמאל (1956)
  • להתראות, אהובי (1956)
  • אתה אהובי (1957)
  • תחנת קהיר (1958)
  • ג'מילה (1958)
  • אהבה לעד (1959)
  • בידייך (1960)
  • איש בחיימי (1961)
  • צלאח א-דין המנצח (1963)
  • שחר יום חדש (1965)
  • חולות זהביות (1966)
  • הארץ (1970)
  • הבחירה (1971)
  • האנשים והנילוס (1972)
  • הציפור (1974)
  • חזרת הבן הלאבד (1976)
  • אלכסנדריה... למה? (1979)
  • סיפור מצרי (1982)
  • להתראות בונפרטה (1985)
  • היום השישי (1986)
  • אלכסנדריה שוב ולעד (1990)
  • המהגר (1994)
  • הגורל (1997)
  • האחר (1999)
  • سكوت ح نصور (2001) silence we're shooting - שקט, מצלמים
  • אלכסנדריה ניו-יורק (2004)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוסף שאהין]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה