Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף פורמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסף פורמון
לידה ה'רע"ה (גיל: 511 בערך)
מקום פעילות טורקיה פטרס
חיבוריו תשובותיו מופיעות בתשובות בני דורו
רבותיו רבי שלמה סיריליוי
תלמידיו המהרש"ך
תפקידים נוספים
מרבני טורקיה ומגדולי חכמי שלוניקי

רבי יוסף פורמון (Formon. צורה נוספת: פירמון) (נולד ה'רע"ה, 1515) היה רב ופוסק, מרבני טורקיה וסלוניקי במאה ה-16. חלק מן ההתכתבויות ההלכתיות שלו המופיעות בספרות הרבנית של אותה תקופה, מהוות מקור לעבודות מחקר על חיי היהודים באותו זמן.

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת 1515. מקום הולדתו היה בעיר סרס (שנקראה אז שירון) שבמקדוניה. למד בישיבות סלוניקי והיה מקורב לרבניה[1]. אחד מתלמידיו המפורסמים, המהרש"ך, למד אצלו עוד בעיר הולדתו סרס. המהרש"ך תיאר אותו כ"חכם ומרביץ תורה בכל הד' קהילות והוא זקן וירא שמים שלם בעיון ובמעשה וראש ישיבה חכם ומרביץ תורה עליהם"[2].

בסביבות שנת 1560 הוזמן לכהן כ"מרביץ תורה וראש ישיבה" בפטרס. באותו זמן היו בפטרס ארבע קהילות יהודיות: סיציליאנים, ספרדים (קאסטיליאנים ואיטליאנים), וקהילה ותיקה של רומניוטים. שלוש הקהילות הראשונות קיבלו את מרותו, אך הקהילה הרומניוטית ביקשה לשמור על עצמאותה. רבי יוסף פורמון, שדגל באיחוד הקהילות תחת הנהגה אחת, ראה בפטרס הזדמנות ליצור מרכז רוחני חדש בדרום יוון, שיהווה משקל נגד למרכז הגדול בסלוניקי[1].

מלחמותיו על דמותה של קהילת פטרס עריכה

פעילותו של רבי יוסף פורמון בפטרס התאפיינה במאבקים על אופי הקהילה וההנהגה. הוא שאף לאחד את כל הקהילות תחת סמכות הלכתית אחת, בהתאם לתקנה קדומה של רבי יוסף טאיטאצאק שאסרה על פילוג קהילות[3].

המחלוקת על נוסח התפילה עריכה

המחלוקת הגדולה הראשונה פרצה כאשר אחד מנכבדי הקהילה הסיציליאנית ביקש לשנות את נוסח התפילה בבית הכנסת מן הנוסח האיטלקי (ה"סיסליאני") לנוסח הספרדי. רבי יוסף פורמון התנגד לכך בתוקף, בטענה ש"חייב אדם ללכת כמנהג אבותיו". לעומתו, המהרשד"ם מסלוניקי, אליו הופנתה השאלה, פסק כי "מנהג הספרדים הוא הישר וההגון" והתיר את השינוי[4]. פסיקה זו הציתה יריבות קשה ואישית בין שני הרבנים. בעקבות הפסיקה, פרשה קבוצה מהקהילה הסיציליאנית והקימה לעצמה קהילה נפרדת, ומינתה רב אחר, רבי מנחם פולאסטרו.

הפולמוס נגד רבי מנחם פולאסטרו עריכה

רבי יוסף ראה במינוי רב נוסף פגיעה אישית בסמכותו כ"מרא דאתרא". הוא יצא למאבק חריף ושלח "קונטרסים" (כתבי פולמוס) למרכזי התורה הגדולים של התקופה, בהם סלוניקי, צפת ופדובה, ובהם דרש להדיח את הרב החדש. בקונטרסים אלו השתמש בביטויים קשים ביותר, וטען כי רבי מנחם פולאסטרו הוא "יניק ולא חכם", מבלה את זמנו בבטלה ו"בזנות", ואף פנה לערכאות של גויים בניגוד לתקנות הקהילה[5]. המהרשד"ם הגיב בחריפות על דבריו וכתב לו: "דברים תצלנה אוזני בני אדם מלשמעם... לא ראוי להעלותם על ספר"[6].

המאבק על איחוד הקהילות עריכה

לאחר קרב לפנטו בשנת 1571, כאשר פליטים רבים מפטרס נמלטו לערים אחרות, ניסה רבי יוסף לכפות מחדש את איחוד הקהילות. הקהילה הרומניוטית התנגדה ושלחה משלחת לסלוניקי, שרבניה פסקו לטובתה. רבי יוסף נסע בעצמו לסלוניקי כדי לדבר על לב החכמים. לאחר שחזר, טען כי רבני סלוניקי תומכים בו, אך חוששים מעוצמתו של המהרשד"ם. טענה זו הובילה להכחשה נמרצת מצד רבני סלוניקי, ביניהם רבי יצחק אדרבי[7].

פרק היסטורי נוסף משתקף מתוך תשובותיו ההלכתיות של רבי יוסף פורמון, במכתבים מתקופת מלחמת קרב לפנטו (1571). מתברר כי רוב יהודי פטרס עברו ללפנטו, והתעוררה שאלה האם המתארחים חייבים לשאת בעול מסי הקהל של המקומיים. רבי יוסף פסק לטובת בני עירו, אך המהרשד"ם חלק עליו וטען כי הוא "אוהב הניצוח"[8].

משפחת פורמון עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משפחת פורמון

משפחת פורמון הייתה משפחת רבנים, שהמשיכה להחזיק ברבנות פטרס גם לאחר פטירתו של רבי יוסף.

בנו של רבי יוסף פורמון, צדיק פורמון, ונכדו שנקרא על שמו, רבי יוסף פורמון (השני), המשיכו את דרכו, ברבנות העיר, כמו כן תרגם את הספרים חובות הלבבות ומגילת אנטיוכוס ללאדינו.

בימיו של נכדו התעורר פולמוס נוסף אודות הרבנות, לאחר שבתקופה זו רוב הקהילות תמכו במועמד אחר, ורק קהילה אחת תמכה בנכד, בפולמוס זה, הנכד תמך בהפרדת הקהילות, (הפוך מסבו).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 148.
  2. ^ מצוטט אצל רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 147.
  3. ^ רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 148, בהסתמך על שו"ת הרש"ך, ח"ג, סי' קמה.
  4. ^ רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 150.
  5. ^ רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 153; וכן שו"ת המבי"ט, ח"א, סי' עז.
  6. ^ שו"ת הרשד"ם, יורה דעה, סימן קנ"ג, באתר www.sefaria.org
  7. ^ רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 158; וכן יצחק אדרבי, דברי ריבות, סי' קסב.
  8. ^ שו"ת הרשד"ם, חושן משפט, סי' שצט; וכן רבקה כהן, קושטא שאלוניקי פטרס, עמ' 156.