יוסף אבן שם טוב
פעולות נוספות
יוסף אבן שם טוב (1400 – 1460/1480[1]) היה סופר יהודי־ספרדי פורה שפעל בספרד במאה ה־15. עמד בראשות ישיבה.
בן שם־טוב היה מגדולי חכמי דורו, ידע רחב במדע ופילוסופיה, ובקיאות בכתבי אריסטו, אבן רושד, ורבים אחרים.
חייו עריכה
רבי יוסף נולד בקסטיליה (אזור היסטורי) לאביו שם טוב אבן שם טוב (הראשון) (1390 – ה'ק"ץ, 1430) מהמתנגדים הגדולים לפילוספיה, ובספרו ספר האמונות, הוא יצא כנגד אלו שרצו לבסס את האמונה על פילוסופיה ומחקר, כחלק מפולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה, ובין היתר כתב כנגד הרמב"ם, ראב"ע והרלב"ג ומבסס את מסורת תורת הקבלה.
בניגוד לאביו, רבי יוסף אבן שם טוב היה מתומכיו של הרמב"ם, וכן אחיו רבי יצחק אבן שם טוב. בנו שם טוב אבן שם טוב (השני) אף כתב פירוש לספר מורה נבוכים.
במשך חייו הוא נדד בערים שונות: מדינה דל קמפו (1441), אלקלה דה אנארס (1451), וסגוביה (1454).
הוא כיהן בתפקיד רשמי בחצר המלוכה אצל חואן השני מלך קסטיליה, תפקיד שהביאו לידי מגע עם חכמים נוצריים, ובשנת 1452 הוא נשלח על ידי בנו של חואן, אנריקה הרביעי מלך קסטיליה, לסגוביה על מנת למנוע פרעות בזמן חג הפסחא ביהודים.
בכתביו הוא מזכיר סבל אישי רב, בין היתר מחמת גירושו ממקום למקום, ומחלה קשה שעבר. ההיסטוריון צבי גרץ מציין כי ייתכן שמת על קידוש ה'[2].
כתביו עריכה
רבי יוסף היה מחבר פורה, וחיבר כמה ספרים בנושאים שונים וכן כתב פירושים רבים לחיבוריהם של חכמים שקדמו לו. אמנם מלבד שלושה מחיבוריו שנדפסו, נותרו כולם בכתב יד:
חיבוריו עריכה
- הנהגת הבית – חיבור כלכלי שכתב בצעירותו. לא ידוע עליו מידע נוסף. לפי שטיינשניידר ייתכן וזהו עיבוד מכתבי אריסטו.
- עין הקורא – החיבור ההומילטי־מדעי העברי היחיד מימי הביניים ששרד. כולל מובאות רבות ממקורות נוצריים ומוסלמיים. עוסק בדרכי הדרש, מגבלות הפירוש, ומהות ההטפה היהודית. מושפע עמוקות מאתיקה של אריסטו. השל"ה מצטטו פעמים רבות.
- כבוד אלוהים – חיבור פילוסופי על התכלית העליונה והטוב העליון, נכתב ב־1442, נדפס בפרארה בשנת 1555.
- דעת עליון – תגובה יהודית לפילוסופיה דטרמיניסטית של היהודי המומר אבנר מבורגוס.
פירושים עריכה
- פירוש על ספר 'בחינת עולם' - ספרו של רבי ידעיה הפניני
- פירוש על 'ספר היסודות' - פירוש על ספרו של אביו, ייתכן וזהו שם אחר לחיבורו 'כבוד אלוהים'.
- פירוש על אגרת 'אל תהי כאבותיך' מאת פרופייט דוראן – נדפס לראשונה בקושטא בשנת 1577. בפתח פירושו הוא מספר על ויכוח תאולוגי שערך עם חכם נוצרי בעניין השילוש.
- ביטול עיקרי הנוצרים – תרגום ופרשנות עברית לחיבור אבוד של חסדאי קרשקש, שמבקר את עיקרי הנצרות. נכתב באלקלה דה אנארס (1451) ופורסם בעילום שם מחבר בסלוניקי (כנראה) בשנת 1860.
- פירוש על מגילת איכה – נכתב במדינה דל קמפו בשנת 1441 לאחר שהבריא ממחלתו.
- פירוש על האיזגוגה של פורפיריוס – חיבור אבוד, לפי דיווחים של שטיינשניידר.
- פירוש על חיבור של אבן רושד על השכל הפועל, בתרגום ר' משה נרבוני. כלל הקדמה ארוכה. נכתב בסגוביה בשנת 1454.
- פירוש חלקי על פירושו הגדול של אבן רושד לספר 'על הנפש' של אריסטו.
- פירוש קצר למורה נבוכים לרמב"ם – מצוטט בפירושו של בנו.
- פירוש על פרשת בראשית ופרשנות לדברים ט"ו, י"א – כנראה דרשות בלבד.
- פירוש מקיף ל'אתיקה' של אריסטו (ספר המידות) – נכתב בסגוביה בשנת 1455. על פירוש זה עבד ברצף מאה ימים, בכדי להבין את הטקסט ללא הפסקה. ספר זה היה נפוץ מאוד בימי הביניים.
דעותיו עריכה
רבי יוסף אבן שם טוב הרבה לבקר את הנצרות והאסלאם, כמו כן ביקר את הרמב"ם, שלא הסכים עם עיקריו.
בנודע לייחוס ספר הזוהר לרשב"י כתב שהדבר חסר יסוד, אך העדיף את טיעוני המקובלים לייחוד ה' על פני הפילוסופים.
בין היתר כתב כי: "חוקי אריסטו עושים את האדם – חוקי התורה עושים יהודי".
טען כי לימוד מדעי הפילוסופיה אמנם מועיל, אך יש לדחותו לגיל מאוחר יותר. כן ראה בחכמת יוון גורם לירידה רוחנית ולהתבוללות.
קישורים חיצוניים עריכה
- אבן שם טוב, יוסף בן שם טוב, כבוד אלוקים, פיררא שיז, באתר היברובוקס
- מרגליות, מרדכי, 1909-1968, ר' יוסף בר' שם טוב אבן שם טוב, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל חלק ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ ברבים מהמקורות נטען כי נפטר ב-1460, אך באנציקלופדיה היהודית נטען כי נפטר ב-1480. ראו כאן.
- ^ בהשערה זו הסתמך על ספר אור החיים של יוסף יעבץ.