Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסל טולנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסל טולנר
פרופיל ב-IMDb

יוסל טולנרכתיב יידיש: טאלנער;‏ תקצ"ח[1], 1838 טאלנאי"ח באייר[2] תרע"ט, 17 במאי 1919 נובומירהורוד) היה חזן ומלחין ניגונים חסידיים, מן הדמויות המרכזיות במסורת הניגון של חסידות טאלנא. הוא שימש כחזן וכמנגן בחצר האדמו"רים לבית צ'רנוביל, ובעיקר בחצרו של רבי דוד מטולנא שהלחין כחמש מאות ניגונים חסידיים.

קורות חיים עריכה

טולנר נולד כיוסף ווליניץ בכפר הקטן טאלנא שבמחוז קייב אז בתחום האימפריה הרוסית (כיום בדרום אוקראינה). אביו פסח – המכונה "פייסי החזן" – לימדו חזנות מגיל צעיר, והוא שימש לצדו כ"משורר", עם זאת, האב לא חפץ שבנו יבחר במקצוע החזנות, ועל כן הדריכו בלימוד תנ"ך ותלמוד ופוסקים עד שנסמך להוראה. הוא נשא לאישה את בתו של רבי אלתר אב"ד זלטיפולי.

אך משיכתו העיקרית הייתה לנגינה ולנוסחי התפילה. כן מסופר שלמד בעצמו כתיבת תווים, ורשם על הכתב ניגונים ששמע וכן ניגונים שחיבר.

בשנת תרי"ב עם מעברו של רבי דוד מטולנא מווסילקיוב לטאלנא, הזמין את יוסל לשמש כחזן וכמנגן בחצרו. בכל שבת היה טולנר מציג ניגון חדש, בליווי מקהלה שמנתה כעשרים וחמישה משוררים, לאחר פטירת רבי דוד (תרמ"ב) שימש כחזן אצל אחיו רבי יוחנן מרחמסטריווקא, ולאחר פטירתו (תרנ"ה) אצל בניו רבי דוד מזלטיפולי ורבי מרדכי.

בחודשי החורף היה יוצא למסעות בערים ובעיירות – בין השאר לצורך גביית מעמדות – ובמהלכם עבר לפני התיבה והשמיע מניגוניו.

מותו עריכה

טולנר נהרג בפוגרומים באוקראינה שניהל על ידי אנשי האטמן ניקיפור הריהוריאיב (אנ') בשנת תרע"ט (1919), בנובומירהורוד (Novomyrhorod). הוא נלקח עם קבוצת יהודים מנכבדי המקום ונאלץ לחפור קבר; הוא עודד את הנידונים לומר וידוי ותהילים ולסיים בשירה ובקריאת "שמע ישראל", ונהרג על קידוש השם בל"ג בעומר.

כינוים עריכה

  • יאסל פייסי דער חזן'ס – על שם אביו החזן, פייסי
  • יאסעלע רבי דוד'ס – על שם רבו רבי דוד מטולנה
  • יאסעלע דעם רבינ'ס – על שם רבו רבי דוד מטולנה
  • יאסעלע טולנער – על שם העיר טולנה
  • יאסעלע ראכמיסטריווקער – על שם העיר רחמסטריווקה
  • יאסעלע זלאטאפאליער – על שם העיר זלטיפולי

משפחתו עריכה

לטולנר היו ארבע בנות.

בתו, דבורה לאה, נישאה לרבי נחום ספיוואק, שנרצח בפוגרום נובומירהורוד י"ח באייר תרע"ט. ועברה עם ארבע בניה לעיר יליזבטגרד (כיום קירובוגרד) ומתו כולם ממחלת הטיפוס. לאחר מכן נישאה בשנית לרב משה רוזנבלט. בני הזוג התגוררו בפיטסבורג, ואחר כך כיהן כרב בית הכנסת "בית יוסף" בברונקס.

להאזנה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • משה רוזנבלאט (חתנו), "רבי יאסעלע טאלנער ז"ל", "דער מארגען זשורנאל", 2 במאי 1926 (ביידיש)
  • דבורה־לאה רוזנבלאט (בתו), "טאכטער פון בארימטען טאלנער חזן יאסעלע", פארווערטס⁩, 23 אפריל 1942⁩ (ביידיש)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי זאלודקאווסקי, אולם שנת לידתו אינה מוסכמת. לפי עדות בתו, דבורה־לאה, נולד בשנת תרי"ז ונפטר בשנת תרע"ט בן שישים ושתיים; אולם נתון זה אינו מתיישב עם עדותה כי כבר בשנת תרי"ב, עם מעברו של רבי דוד מטולנא מווסילקיוב לטאלנא, שימש יוסל כחזן בחצרו — תאריך הקודם לשנת לידתו. לפיכך נראה שיש כאן אי־דיוק כרונולוגי או טעות דפוס. ולפי סטולניץ נולד בשנת 1833.
  2. ^ לפי עדות חתנו, הרב משה רוזנבלט, במאמרו בעיתון דער מארגען זשורנאל (2 במאי 1926), נהרג במוצאי שבת, י"ח באייר, ל"ג בעומר. הדבר תואם את הידוע על הפוגרום בנובומירהורוד, שהתרחש ב־17 במאי 1919 (שבת), ולפיכך פטירתו הייתה בליל י"ח באייר תרע"ט. עם זאת, יש מקורות המציינים את יום הפטירה כח' באייר.