Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסי ורדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי ורדי
קובץ:Yossi Vardi 2015.jpg
קובץ:Shimon Peres, Israel's President, right, gets Yossi Vardi's ear (2218342837).jpg
יוסי ורדי עם שמעון פרס, 2008
קובץ:Didi Vardi, Neil Gershenfeld, Yossi Vardi (15915189496).jpg
יוסי ורדי עם נייל גרשנפלד ואחיו דידי ורדי, 2014
קובץ:Secretary Kerry Attends World Economic Forum (Pic 2).jpg
ג'ון קרי וקלאוס שוויב יחד עם יוסי ורדי, 2013
קובץ:Yossi Vardi. Bellydance (122623498).jpg
יוסי ורדי רוקד בפרויקט "כינרנט", 2006

ד"ר יוסי ורדי (נולד ב-2 בספטמבר 1942) הוא איש עסקים, יזם טכנולוגיה עילית ומשקיע ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

יוסי ורדי נולד בתל אביב למשה ושרה, והוא אחיו הצעיר של ידידיה ורדי ובן דודו של פרופ' אילן חת. למד בתיכון עירוני א' והיה חניך בשבט צופי דיזנגוף. שרת בצה"ל כמדריך בבית הספר הטכני של חיל האוויר, שם הכיר את אשתו תלמה. הוא בוגר הטכניון ובשנת 1969 היה ממקימי חברת טכם – טכנולוגיה מתקדמת, מראשוני בתי התוכנה בישראל (היום בקבוצת נס). בשנת 1978 השלים את עבודת הדוקטורט שלו בטכניון בנושא "מודל לקבלת החלטות למיקום תחנות כוח במשק החשמל".

קריירה בשירות הממשלתי עריכה

בשנת 1970, בהיותו בן 27 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח, היה אחראי על משאבי הטבע במדינת ישראל. בתוקף תפקידו היה אחראי לחברות הממשלתיות: כימיקלים לישראל, מחצבי ישראל, מכרות נחושת תמנע, פוספטים בנגב חיפה כימיקלים ודשנים וחומרים כימיים[1]. בנוסף היה המשרד אחראי למשק החשמל בישראל[2].

ב-1974 מונה למנהל רשות ההשקעות בצפון אמריקה, ולאחר שובו לישראל היה מנכ"לו הראשון של משרד האנרגיה, וכן כיהן כיושב ראש חברת הנפט הלאומית[3]. בנובמבר 1978, התפטר מתפקידו, לאחר שלא הצליח לממש את תוכניתו לאחד את כל החברות והגופים הממשלתיים שעסקו בחיפושי נפט לחברה לאומית אחת הפועלת על בסיס עסקי[4][5].

ב-1993 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליועץ לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות ערב, בהן ירדן, מצרים וסוריה, ועסק בבניית תוכניות לפרויקטים משותפים לטווח ארוך ושת"פ בתחום התשתיות. גם בהמשך, בתקופת ממשלת נתניהו צורף כיועץ כלכלי לשיחות וואי פלנטיישן עם הרשות הפלסטינית.

קריירה עסקית עריכה

לאחר עזיבתו את השירות הממשלתי היה ממקימי חברת גרנית הכרמל[6], חברת אלון, חברת תעשיות לייזר, ואחרות. כיהן כחבר מועצת המנהלים בחברות מהגדולות במשק, בהן סאיטקס, מעריב, עלית, בזק ואחרות. כיהן כיושב ראש וחבר בוועדות ציבוריות רבות ובכללן הוועדה לרפורמה במשק החשמל. שימש כיושב ראש קרן ירושלים. חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל ואחרות. יעץ לבנק העולמי ולתוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות. שימש כיועץ למנכ"לי חברות בינלאומיות ובכללן לנשיא אמריקה און ליין (AOL) ואמזון, חבר בפורום הכלכלי העולמי (הפורום של דבוס).

ורדי הוא דוקטור לחקר ביצועים. סייע לבנו אריק בהקמת חברת מיראביליס שפיתחה את תוכנת ICQ, התוכנה הראשונה בעולם לשליחת מסרים מיידיים באמצעות האינטרנט. תוך 19 חודשים מיום השקת השירות החברה נמכרה ל-AOL האמריקאית בסכום של 407 מיליון דולר. מאז, הפך ורדי לאחד המשקיעים הבולטים בתחום האינטרנט בישראל. עד כה השקיע ביותר מ-50 חברות הזנק. רבות מהן הונפקו או נרכשו ובכללן חברת Answers.com וחברת Tucows שהונפקו, חברת גיטקו (נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 120 מיליון דולר), חברת סטרנט (נרכשה על ידי IAC תמורת 20 מיליון דולר), חברת פוקסי טיונס (נרכשה על ידי יאהו תמורת 30 מיליון דולר), חברת טיבלה (נרכשה על ידי סיסקו), חברת איירלינק (נרכשה על ידי Sierra Wireless תמורת 38 מיליון דולר), ואחרות.

לוורדי מיוחס מודל הרווח של מנוע החיפוש בגוגל כפי שהתייחס לכך מייסד גוגל סרגיי ברין: "יוסי המציא לנו את נוסחת הקסם: הוא אמר לנו – שני שלישים מהעמוד תקדישו לתוצאות אורגניות, ושליש מהעמוד למודעות, וזה מה שעשינו"[7].

ורדי פעיל בפורומים בינלאומיים שונים ומשמש כיושב ראש משותף של מספר כנסים ישראליים ובינלאומיים בתחום האינטרנט.

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 1979 ורדי קיבל את פרס קנדי לי לעבודת הדוקטורט המצטיינת[8]. ורדי קיבל את פרס ראש הממשלה למפעל חיים בתחום ההיי-טק, את פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה (2007)[9], את פרס רומנסיאנו מאוניברסיטת תל אביב, ואחרים. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון[10]. באפריל 2014 בחר בו המגזין Wired לאחת מעשר הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה[11]. בנובמבר 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[12]. בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת התש"ף (2020) הוענק לו הפרס ע"ש נשיא המדינה חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל, מטעם האוניברסיטה העברית, "בהוקרה על תרומתו הרבה בתחום אחדות העם והדו-קיום".

באוקטובר 2025 קיבל את עיטור הנשיא.[13][14]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוסי ורדי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 324 מיליון ד" יושקעו בשנה הבאה בחברות הפיתות הממשלתיות, מעריב, 7 באפריל 1971
  2. ^ ייצור החשמל יוכפל תוך 6–7 שנים, מעריב, 1 בפברואר 1973
  3. ^ יוסף ורדי מונה למנכ"ל משרד האנרגיה, דבר, 31 באוגוסט 1977
  4. ^ איני יכול לארגן מחדש את תחום חיפושי הנפט, מעריב, 30 בנובמבר 1978
  5. ^ מצבנו טוב משל אירופה, מעריב, 5 בינואר 1979
  6. ^ חברת "גרנית מציעה לרכוש את המניות בסכום הגבוה ביותר, דבר, 25 בינואר 1981
  7. ^ מעיין כהן, ברין: "יוסי ורדי המציא את נוסחת הקסם שלנו", באתר הארץ, 18 במאי 2008
  8. ^ פרס קנדי לי ד"ר, מעריב, 6 ביוני 1979
  9. ^ אורה קורן, לא רוצים סבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
  10. ^ הטכניון יעניק תואר "דוקטור לשם כבוד" ליוסי אקרמן, יוסי ורדי ודני קרוון, באתר הטכניון
  11. ^ אתר למנויים בלבד ישראל פישר, יוסי ורדי בין 10 הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2014
  12. ^ דיילי ציפי, ‏דוקטור לשם כבוד ליוסי ורדי, באתר "אנשים ומחשבים", 1 בדצמבר 2014
  13. ^ 9 יקבלו את "עיטור הנשיא", בהם הסופרת גלילה רון פדר עמית ושייח' מאופק טריף, באתר ynet, 31 באוגוסט 2025
  14. ^ על תרומתם למדינה: הרצוג חשף את רשימת מקבלי "עיטור הנשיא", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2025