Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסיף פאשיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסיף פאשיל
Iosif Paschill
Joseph Paschill
קובץ:Iosif Paschilll.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
פרופיל ב-IMDb

יוסיף פאשיל (או יוזף פאשיל) (ברומנית: Iosif Paschill; בגרמנית: Joseph Paschill;‏ 17 בספטמבר 1877, בוקרשט29 במרץ 1966 בוקרשט) היה מלחין, פסנתרן ונגן עוגב, ומנצח מקהלה ומורה רומני, בן למיעוט הגרמני. ממייסדי המוזיקה לעוגב ברומניה.

ביוגרפיה עריכה

בין השנים 19011902 השתלם פאשיל אצל גבריאל פורה בפריז. נודע כנגן עוגב – בין השאר, בבית הכנסת קורל של בוקרשט - שבו פעל שנים רבות עד שנת 1924 ובקתדרלה הרומית-קתולית "ספנטול יוסיף" (יוסף הקדוש) בעיר. בצעירותו איחד את האגודות לשירה מקהלתית האוסטרית והגרמנית בבוקרשט לאגודה אחת - "אגודת השירה הגרמנית של בוקרשט - החברה הכוראלית הגרמנית קונקורדיה" Deutscher Gesangverein Eintracht - Societatea corală germană Concordia, כמו כן ניהל את ה - Deutsche Liedertafel בבוקרשט.

יוסיף פאשיל היה ידוע גם כמורה לפסנתר והרמוניה ועם תלמידיו נמנה מלחין הרומאנסות יונל פרניק. הוא היה גם המורה הראשון לפסנתר של דינו ליפאטי.[1]

יוסיף פאשיל עצמו הלחין רומאנסות שנשארו נכסי צאן ברזל בתולדות המוזיקה הקלה הרומנית, כמו: "תחת עץ הדובדבן המלבלב" (Sub vişinul înflorit) (מילים: קרול סקרוב), "בקרחת היער על יד הכרם" ( În rariştea de lângă vii), "מה את רוצה?" (Ce vrei?) ,(מילים י. דוריאנו), Ochii tăi frumoşi şi limpezi ("עיניך היפות והבהירות") ואחרות.

פאשיל יצר מוזיקה לעוגב, מוזיקה מקהלתית, לתזמורת כלי נשיפה, האופרה ""מריוארה" לפי לברית של המלכה אליסאבטה של רומניה, קנטטת חג המולד, פנטזיה רפסודית, "אווה מריה", פוט פורי של מוזיקה עממית רומנית "הפרח של רומניה", מוזיקה ליטורגית קתולית.

הלחין גם קטעי חזנות כמו היצירה "מגן אבות" (1919) אותה הקדיש לחזן ארנולד וקר, לזיכרון עבודתם המשותפת בבית הכנסת הקורל בבוקרשט.

לקריאה נוספת עריכה

  • Metz, Franz, "Die Musikkultur der österreichischen Kolonie in Bukarest. Josef Paschill und die Bukarester Deutsche Liedertafel", Monographie, in Eckhard Grunewald - Berichte und Forschungen 10/2002, Tom 10, "Bundes Institut für Kultur und Geschichte der Deutschen im östlichen Europa" Oldenbourg

קישורים חיצוניים עריכה

  • ,Catherine Imbert - Dinu Lipatti raconté par son frère Valentin Lipatti Lettre du Musicien,, numéro hors série Piano No.9.1995-1996 p.105

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Catherine Imbert