יונה נחום הכהן
פעולות נוספות
| פטירה |
לאחר שנת תנ"ג סוכטשוב |
|---|---|
רבי יונה נחום הכהן (שנקרא רבי נחום כ"ץ,[1] והיה מכונה גם מנחם[2]; בסביבות ה'ש"צ – לאחר שנת תנ"ג) היה אב"ד של העיר סוכטשוב שבפולין.
ביוגרפיה עריכה
רבי נחום[3] נולד כנראה בעיירה אמסטיבובה (אנ') בליטא, לרבי מאיר הכהן (כונה מהר"ם כ"ץ), מתלמידי המהר"ם מלובלין, ושימש ברבנות העיר.
כנראה נקרא על שם אבי אמו, הקצין רבי נחום לוקובער[4].
תחילה למד רבי נחום עם אביו, ואף כשהלך אביו לעיר מוהילב, הלך עמו, והמשיך ללמוד עמו, עד שנפטר פתאומית בצעירותו.
כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג ונשלח ללמוד בסלוצק בישיבה של רבי יעקב מטומשוב.
בהמשך נסע למוראביה ללמוד אצל אחיו הגדול, רבי שבתי הכהן ("הש"ך"), ויחד עמו עסק בהעמקה וליבון סוגיות רבות. לפני פטירתו, ציווהו אחיו, הש"ך, לסדר את ספרו שפתי כהן על חושן משפט ולהכינו לדפוס. רבי נחום החל במלאכה, אך נאלץ להימלט בשל הצרות שפקדו אותו. לבסוף מסר את הכתבים לחתנו של אחיו, רבי מנחם מאניש חיות, בן רבי מאיר, והוא הדפיסם בשנת תכ"ז, אך לא ציין את שמו של דודו, רבי נחום.
נישא לבתו של רבו שמואל קאיידנובר, וישב בווילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו ולמד אצלו, כתלמיד. ואולי גם אימץ את שם חותנו, "קאיידנובר"[5].
בשנת ה'תכ"ט (1669) הוציא את הספר "ברכת הזבח" שנכתב על ידי חותנו, באמשטרדם, ואף כתב לו הקדמה.
בשנת תנ"ג שימש כאב"ד סוכטשוב. באותו הזמן כתב שתי הסכמות בלבד, הראשונה ניתנה לרבי מאיר איזנשטט, נכד אחותו, על ספרו "פנים מאירות", למסכת זבחים, אמשטרדם תע"ה[6], ביום שישי, ט"ז באייר תנ"ג. הסכמה נוספת ניתנה לרבי משה יקותיאל קופמן, לספרו 'חקי חיים', ברלין ת"ס[7], ביריד בעיירה לוביץ' (Lubicz), ביום שישי, ז' בחשוון תנ"ג.
בני עירו סיפרו שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו[דרוש מקור].
נפטר לאחר שנת תנ"ג בסוכטשוב, ונקבר שם[8].
בפנקס הישן של חברה קדישא נכתב כי הרב, לפני פטירתו, הבטיח כי במקרה של עת צרה שיבוא על העיר, חלילה, יבואו להתפלל על קברו, והעיר תיוושע. גם יחידים יזכו לעזרה.
לאחר פטירתו המתינה הקהילה עד תום ימי השלושים, ואז החליטו להקים אוהל מעל קברו, אך כאשר הלכו לבית העלמין להקים את האוהל, לא מצאו את קברו, ומשכך לא הוקם אוהל. אחרים סיפרו כי יחידים זכו לראות את הקבר ולהתפלל שם, ונושעו[9].
משפחתו עריכה
- בנו – רבי אהרן, אב"ד סוכטשוב.
- בנו – רבי שלום שכנא, מדפיס ספרים. א. "קרבן אהרן" ווילהרמסדארף תע"ז. ב. סדר ברכות, פרוסניץ תע"א. ג. כוונות תהלים, מלוקט מספרי קבלה, יעסניץ תפ"א.
- בנו – רבי מאיר, דיין בברלין, בשנת תס"ח[10].
- בנו – רבי יהודה לייב[11].
נכדים עריכה
- רבי גדליה משה מלאשיץ ב"ר צבי הירש הלוי, מחבר ספר "חמד משה".
- חתנו, רבי ישראל
- בנו, רבי מאיר ברוך יאסלוטר, מחבר ספר "חידושי ש"ס", מינסק תקע"ה. ועוד ספרים.
- חתנו, רבי ישראל
- רבי יהודה ליסא כ"ץ, מחבר ספר "מראה כהן", על מסכת זבחים (מרבותיו של החתם סופר)[12].
- האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר.
לקריאה נוספת עריכה
- פרקים לתולדות רבינו המחבר, חמד משה, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים עריכה
- אילן היוחסין של יונה נחום כ"ץ באתר Geni
- משה לבנון, תולדותיו באתר JewishGen (באנגלית)
- אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, ווארשא, תר"מ, באתר היברובוקס
- אמרי פי, פיעטרקוב, תר"צ, באתר היברובוקס
- חיים דב פרידברג, כתר כהונה, דרוהוביץ תרנ"ח, עמ' 23–26, באתר היברובוקס
- רבי חנוך צבי הכהן לוין, יכהן פאר, ירושלים תשכ"ד, עמ' נז, באתר היברובוקס
- קריה נאמנה, ווילנא, תרע"ה, באתר היברובוקס
- הלל נח מגיד שטיינשניידר, עיר ווילנא - חלק ראשון, וילנה תר"ס, עמ' 295–296, באתר היברובוקס
- חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, דף נו ע"ב, קראקא תרנ"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו בספרו של הרב ישראל ברוך בן יעקב שלמה מסוכצ’וב, אגודת ישראל, בשער הספר
- ^ כן חתם בסוף הקדמה לספרו של חותנו "ברכת הזבח".
- ^ כך קרא לו חותנו, רבי שמואל קאיידנובר בברכת הזבח על מנחות דף עב (וכן בדף השער), ובברכת שמואל בפרשת וישלח. גם בנו, רבי שלום שכנא, מציין בכל מקום את שמו כ"נחום". א. ב"קרבן אהרן" (ווילהרמסדארף תע"ז), בדף השער ובסופו של הספר. ב. "סדר ברכות", פרוסניץ תע"א, מופיע רק השם נחום. וכך נקרא גם זקנו, אבי אמו, רבי נחום לוקובער. ובסוף הקדמתו לספרו של חותנו, ברכת הזבח, שנדפס בשנת תכ"ט חתם עצמו בהשם מנחם. אבל בחתימתו להסכמות הספרים שניתנו בשנת תנ"ג, א. "פנים מאירות" למסכת זבחים, אמשטרדם תע"ה. ב. חקי חיים, ברלין ת"ס מרבי משה יקותיאל קופמן חותם עצמו בשם: יונה נחום, וכן קורא לו נכדו רבי מאיר ברוך יאסלוטר, מחבר ספר "חידושי ש"ס, מינסק תקע"ה "יונה נחום". ואולי הוסיפו לו עוד שם באחרית ימיו, מחמת חולי.
- ^ הוא היה ממשפחת המגלה עמוקות, ראו: נפתלי אהרן ווקשטיין, מגילת יוחסין, בתוך: שם ושארית, עמוד תפח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ בנו, רבי שלום שכנא, הדפיס בווילהרמשדארף, תע"ז, את ספרו של אהרן בן אלעזר ליפמאן מצמפלבורג, קרבן אהרן, ובדף השער, באתר אוצר החכמה כתב: "מוהר"ר שלום שכנא במוהר"ר נחום קיידאנבר מק"ק ווילנא". וכן כתב בסוף הספר, בהתנצלות בעל המדפיס. ובדף השער של ספר "מאה ברכות", כתוב: "מוהר"ר שלום שכנא במוהר"ר נחום קיידאנאבר ממשפחת ראדון מק"ק ווילנא".
- ^ אייזנשטאט, מאיר בן יצחק, פנים מאירות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ חקי חיים, ברלין ת"ס, באתר היברובוקס.
- ^ אמרי פי, פיעטרקוב, תר"צ, באתר היברובוקס.
- ^ משה לבנון, סאכאטשעוו, ספר קהילה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ יצחק דב פלד, ר' מאיר ב"ר יונה נחום הכהן מסוחטשוב, בתוך: מפתח השמות "חלקי אבנים", נספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רנט-רס, באתר היברובוקס.
- ^ דוב בעריש וועבער, בתוך: נחלת צבי, יא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ עליו ראו: קינסטליכער, משה אלכסנדר זושא, החתם סופר ובני דורו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).