יום שבת (פיוט)

יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא
יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ; הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לְפָנָיו צָגִים זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ יוֹסֵף חָצָה דָג וּמָצָא מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ; וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדוֹמֶן וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן בַּעַל כָּרְחוֹ יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן; נָשִׁים נֵרוֹת תַּדְלִיקֶנָּה וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזִיקֶנָּה וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן וְאִם לֹא עָבְרוּ וְנִזְהָרוּ אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן; תְנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה; נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן מִלְּרֶדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן וְהַשַּׁבָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן; חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ יִנְחָלוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶיהָ; זֶּה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר יוֹכִיחַ בּוֹ מָנוֹחַ תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל; קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי בְּאוֹרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי הִתְקוֹשְׁשׁוּ וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי;

"יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא" הוא אחד מזמירות ופיוטי שבת. על פי האקרוסטיכון המופיע בראשי הבתים של הפיוט, הוא חובר על ידי משורר חכם בשם יהונתן, אך זהותו אינה ידועה, רבים טוענים שמחברו הוא הרב יהונתן איש שפיירא, ובאמת השיר היה נפוץ מאוד לשוררו בלילי שבת בקהילות יהדות אשכנז וכיום מושר בקהילות רבות נוספות בפרט בקהילות החסידים.

תוכן השיר

מילות השיר מושפעות מאמירות מהתלמוד הבבלי בעיקר ממסכת שבת עם תוספת של סגנון מליצי וישר. הן תכנים הלכתיים, והן תכנים מהאגדה, השיר בנוי מ-9 בתים כדלהלן:

בבית הראשון, מביא המחבר את ההבטחה המוזכרת בתלמוד כי מי שלווה עבור מעדני וצרכי השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו.

בבית שני, מביא את האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת שמצא מרגלית בדג.

בבית שלישי, את האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו ומברכים ומאירים את השכינה בבית כשיש אור דולק ושולחן ערוך ואהבה ושלום בבית.

בבית הרביעי, עוסק הפיוט ב-3 המצוות בהם אישה ובת צריכות להיזהר, כמובא משנה במסכת שבת ”על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות: בנדה ובחלה ובהדלקת הנר.” (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ו').

בבית החמישי, על כך שהשבת ניתנה מתנה לעבדו משה בחירו ואהובו של האל, ובטובת ליבו ועיניו הטובות נתנה לעם ישראל.

בבית השישי, על כך שהתקדש בירידת המן כפול מבחול, ובאה שבת באה מנוחה ושם ינוחו יגיעי כוח.

בבית השביעי, על הלכותיה ומצוותיה של השבת הקדושה ששייכת לכל עם ישראל, וכן על שכרם העצום של שומרי שבת.

בבית השמיני, מזכיר המחבר את נהר סמבטיון שבכל ימות השבוע הוא זורם ואילו בשבת הוא נח, ומסיים שדבר זה הוא הוכחה לטעות שטועים הכופרים.

בבית התשיעי האחרון, מזכיר המחבר את גודל מעלת השיר לכבוד השבת המלכה, ובזכות השיר שנפל בחלקו זכה בחלקת גורלו ונחלתו שפרה עליו בביתו וקנינו בלי צערים ומיצרים בנחת ובשלווה, אך בהקדים לכך מעשה שהיה עם הפיוט והשיר הלזה כדלהלן המסופר כאגדת עם ביהדות גרמניה;

הבית האחרון

בבית האחרון עוזב המחבר את ענייני השבת, ומבקש הקפדה ויושר על מתן קרדיט לו כמחבר השיר. בהקשר זה מסופר כי פעם מחבר השיר הגיע לפרנקפורט והוזמן להתארח שם אצל אחד מחשובי הקהילה שלימד בליל שבת את השיר הנ"ל את הציבור בטענה כי הוא חיברו. בתגובה הרב יהונתן תבע את אותו אדם לדין תורה בטענה כי גנב ממנו את השיר. בוויכוח פומבי שהתנהל ביניהם שאל הרב יהונתן את אותו רב נוכל ורמאי באשר לאקרוסטיכון בשיר ואילו הרב לא ידע לענות, ובכך התברר לכל הקהל האמת כי הרב יהונתן חיבר השיר. על מאורע זה חיבר הרב יהונתן את הבית האחרון בשיר.

בגרסה אחרת מובא, כי החיבור נאבד ממחברו קודם שהשלים את הבית האחרון.

מנהגים

בחסידות ויז'ניץ נהוג לשיר את הפיוט מהבית החמישי תְנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה בליל שבת פרשת משפטים, כשאת השורה "נפש כי נאנחה בא שבת בא מנוחה" כופלים שוב ושוב.

בחסידות בעלזא נהוג לשיר את הזמר מהשבת שאחרי חנוכה עד תחילת חודש אדר בשבת זכור.

בתרבות

הפיוט זכה ללחנים שונים, במגזר החסידי, ובמגזר הכללי.

חלקים מהפיוט עובדו לשרים, הבית השביעי 'חוקותיה במרה' התפרסם בשיר שהולחן על ידי יוסי גרין, והושר על ידי מרדכי בן דוד באלבומו משיח. כמו כן באלבומו כיסופים שיר נוסף מבית זה 'שומרי מצוותיה'.

לאברהם פריד שיר על המילים 'תנו שבח' הלקוחים מהפיוט.

קישורים חיצוניים

• קטע קול הפיוט יום שבת (פיוט), באתר הפיוט והתפילה
• עידו חברוני, יום שבת קודש הוא - עיון בפיוט באתר הפיוט והתפילה
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg יום שבת קדש הוא - מודז'יץ, סרטון בערוץ "הרב יצחק גינזבורג - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 06:00)
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חוקותיה, סרטון בערוץ "Mordechai Ben David - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 06:05)
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg תנו שבח, סרטון בערוץ "Avraham Fried - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 04:16)