Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יום חמישי הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום חמישי הקדוש
למעלה: ישו רוחץ את רגלי השליחים; למטה: הסעודה האחרונה. ציור מהמאה ה-14 בקתדרלת סיינה, איטליה
למעלה: ישו רוחץ את רגלי השליחים; למטה: הסעודה האחרונה. ציור מהמאה ה-14 בקתדרלת סיינה, איטליה
שמות נוספים יום חמישי הגדול, יום חמישי של רחיצת הרגליים
סוג חג נוצרי דתי
סיבה הסעודה האחרונה ותחילת הפסיון של ישו אחריה
חוגגים נוצרים
חגיגות רחיצת רגלי המאמינים, מיסה
מתקשר עם השבוע הקדוש, פסחא, חג הלחם והיין הקדושים
מועד
תאריך שלושה ימים לפני חג הפסחא

יום חמישי הקדושלטינית: Dies Cenae Domini; ידוע גם בשמות יום חמישי הגדול ויום חמישי של רחיצת הרגליים) הוא חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא. זהו היום החמישי של השבוע הקדוש, לאחר יום רביעי של הריגול ולפני יום שישי הטוב. אחריו מתחילים הטרידואום, שלושת הימים המציינים את הפסיון, הצליבה והתחייה של ישו, בהתאם לאמונה הנוצרית.

החג חל בין ה-19 במרץ לבין ה-22 באפריל, תאריך אשר אינו זהה בלוחות השנה היוליאני והגרגוריאני אשר בשימוש על ידי זרמים שונים בנצרות.

מקור החג עריכה

החג מציין את רחיצת רגלי השליחים על ידי ישו ואת הסעודה האחרונה כפי שתוארו בבשורות. לפי הבשורות הסינופטיות, הסעודה האחרונה התקיימה בליל אכילת קורבן הפסח.

מסופר כי לפני הסעודה דרש ישו לרחוץ בעצמו את רגלי תלמידיו, למרות סירובו הראשוני של פטרוס מפאת כבוד רבו. לאחר מכן הסביר להם כי עשה זאת כדי ללמד אותם כיצד עליהם לנהוג זה בזה:

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־רָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם וַיִּלְבַּשׁ אֶת־בְּגָדָיו וַיָּשָׁב לְהָסֵב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם [...] אִם־אֲנִי הַמּוֹרֶה וְהָאָדוֹן רָחַצְתִּי אֶת־רַגְלֵיכֶם גַּם־אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ אִישׁ אֶת־רַגְלֵי אָחִיו.

הבשורה על-פי יוחנן, פרק י"ג

במהלך הסעודה ייסד ישו את האוכריסטיה, והודיע לתלמידיו כי הם עתידים לבגוד בו לפני שיעלה השחר:

וַיְהִי בְאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ לֶחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי. וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיִּשְׁתּוּ מִמֶּנָּה כֻּלָּם. וַיֹּאמֶר לָהֶם זֶה דָמִי דַּם־הַבְּרִית הָחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים.

הבשורה על-פי מרקוס, פרק י"ד
מועדי פסח ופסחא[1]
שנה ליל הסדר היהודי יום חמישי הקדוש בכנסיות המערביות יום חמישי הקדוש בכנסיות המזרחיות
2001 7 באפריל
12 באפריל
2002 27 במרץ 28 במרץ 2 במאי
2003 16 באפריל 17 באפריל 24 באפריל
2004 5 באפריל
8 באפריל
2005 23 באפריל 24 במרץ 28 באפריל
2006 12 באפריל 13 באפריל 20 באפריל
2007 2 באפריל
5 באפריל
2008 19 באפריל 20 במרץ 24 באפריל
2009 8 באפריל 9 באפריל 16 באפריל
2010 29 במרץ
1 באפריל
2011 18 באפריל
21 באפריל
2012 6 באפריל 5 באפריל 10 באפריל
2013 25 במרץ 28 במרץ 2 במאי
2014 14 באפריל
17 באפריל
2015 3 באפריל 2 באפריל 9 באפריל
2016 22 באפריל 24 במרץ 28 באפריל
2017 10 באפריל
13 באפריל
2018 30 במרץ 29 במרץ 5 באפריל
2019 19 באפריל 18 באפריל 25 באפריל
2020 8 באפריל 9 באפריל 16 באפריל
2021 27 במרץ 1 באפריל 29 באפריל
2022 15 באפריל 14 באפריל 21 באפריל
2023 5 באפריל 6 באפריל 13 באפריל
2024 22 באפריל 28 במרץ 2 במאי
2025 12 באפריל
17 באפריל
2026 1 באפריל 2 באפריל 9 באפריל

מנהגי החג עריכה

קובץ:Maundy Thursday 07 washing feet diocese St Asaph.jpg
בישוף שוטף את רגליה של אחת המתפללות ביום חמישי הקדוש, 2007

על מנת לשחזר את מעשהו של ישו, נהוג שאנשי דת בכירים רוחצים את רגליהם של אנשי דת הנמוכים מהם בדרגה, או אף של בני הקהילה[2]. האפיפיור פרנציסקוס ציין את יום חמישי הקדוש מדי שנה על ידי רחיצת רגליהם של אסירים.[3] בערב מתקיימת מיסת הסעודה האחרונה.

מעמד החג עריכה

יום חמישי הקדוש הוא חג ציבורי ברוב המדינות שהיו חלק מהאימפריה הספרדית (אורוגוואי, אל סלוודור, ארגנטינה, גואטמלה, הונדורס, ונצואלה, הפיליפינים, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פרגוואי, פרו, קולומביה וקוסטה ריקה), ובמדינות שהיו חלק מהאימפריה הדנית (איי הבתולה של ארצות הברית, איסלנד, דנמרק ונורווגיה ובמדינת קרלה בהודו. בנוסף, במספר מדינות בגרמניה יש ליום חמישי הקדוש מעמד של חג ציבורי עבור העובדים במגזר הציבורי.

קישורים חיצוניים עריכה

  • יום חמישי הקדוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה