Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יובב כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יובב כץ
קובץ:יובב כץ (cropped).jpg
תקופת פעילות 1958–2024 (כ־66 שנים)
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

יובב כץ (12 בפברואר 1936 – 17 באוגוסט 2024[1]) היה שדרן רדיו, פזמונאי, במאי תיאטרון ומגשר ישראלי.

קורות חיים עריכה

נולד וגדל בקיבוץ נען[2] לציפורה ופרץ, ממייסדי הקיבוץ. בקיץ 1954 התגייס לצה"ל לחיל השריון[2] ולחם כקצין במבצע קדש. השתחרר משירותו הצבאי בשנת 1957, נשא לאישה את כרמית, אותה הכיר במהלך השירות. לאחר נישואיו התגורר בקיבוץ נען, עבד בענף הפלחה והיה פעיל בחיי התרבות, השתתף בקורס במאים והיה לבמאי היישוב.

בשנת 1961 עזב עם משפחתו את הקיבוץ ועבר לחבל הבשור, שם ניהל תחנת טרקטורים של הסוכנות היהודית[2]. בשנת 1963 עבר עם משפחתו לאילת, בה הקים להקות הומור וסאטירה שאת תוכניותיהן כתב וביים לקראת חגיגות אילת, ביים הצגות עם ילדים, נוער ובוגרים וניהל את אגף התרבות המשותף לעירייה ולמועצת הפועלים[2]. בשנת 1965 עבר עם משפחתו לראשון לציון, החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לתיאטרון ופילוסופיה ופעל כבמאי בתיאטרון הקהילתי[2].

במלחמת ששת הימים לחם כמפקד סיירת ג'יפים בסיני במסגרת אוגדת שרון. בעקבותיה החל לכתוב פזמונים, בהם גם שהפכו להיטים, דוגמת "מלכות החרמון", "בתי את בוכה או צוחקת"[3], "סיגל", "צלילי הלילה" ו"לאהוב את החיים"[4].

בשנת 1968 הוזמן לביים את להקת פיקוד הדרום בתוכניתה "זמר בדרום", כתב את מערכוניה ואת חלק משיריה. אחד מחברי הלהקה היה מתי כספי שהלחין שניים מהם, וחבר אחר היה דני גרנות שביצע כסולן את שירו של כץ "לאהוב את החיים".

בשנת 1969 התקבל לעבודה בקול ישראל כמפיק, עורך ומנחה, וערך מגוון תוכניות בתחומי התרבות, הבידור והאקטואליה. ערך והנחה, בין יתר התוכניות, את "אלה הם חייך", "מה דעתך", "רדיו-עשרה", "מועדון עשרה", "גל לסטודנט", "קרן אור אל קרן זווית" ו"פונדק הרוחות" (כמה מהן עם חברו לעבודה נתן שילה). כמו כן, ערך את התוכניות "בירה ומצב רוח" בהנחיית יעקב אגמון ו"בין שישי לשבת" בהנחיית יצחק לבני.

במלחמת יום הכיפורים השתתף כקצין שריון בחזית סיני ובשטח מצרים ממערב לתעלת סואץ. בשנת 1975 יצא עם משפחתו לשליחות ציונית בניו זילנד, שהסתיימה בסוף 1977. הוא חזר לעבודה בקול ישראל ועשה פריצת דרך מקצועית בהשראת מנהלת החטיבה שלו ברדיו, דרורה בן אב"י, כשיצר את מודל השידורים שמציע ייעוץ פסיכולוגי ברדיו, בשידור חי, שראשיתו בתוכנית "שנינו יחד וכל אחד לחוד".

בשנת 1981 החל לפרסם מדור שבועי ב"סוף שבוע" של העיתון "מעריב" במשך כ-14 חודשים. יצר, עם דלית אורמיאן, את תוכנית-הרדיו "חלומות באספמיה", אשר שודרה בלילות (בין 23:00 ל-01:00 לפנות בוקר) ברשת א', במשך מספר שנים בשנות השמונים ובה סיפרו מאזינים על חלומותיהם (ללא כוונה, מצד השדרים או העורכים, לפרש את החלומות).

בשנות ה-90 למד מדעי ההתנהגות והוסמך כמגשר, וכן ביים והנחה קבוצות תיאטרון אימפרוביזציה, הפיק והנחה סופי שבוע תרבותיים במסגרת עמותת "במות". בשנת 1991 יצר בקול ישראל את התוכנית "מועדון הלילה השלישי". ב-29 באוגוסט 2012 שודר פרק האלף במספר של התוכנית.

בשנת 2001 פרש לגמלאות מרשות השידור אך התבקש להמשיך ולשדר כגמלאי את תוכניותיו, "שנינו יחד וכל אחד לחוד" ו"מועדון הלילה השלישי", עד להורדתן מלוח השידורים ב-2003[5]. בהמשך, הן הושבו ללוח השידורים למספר שנים נוספות. כמו כן, הוזמן להרצות בחוגים לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב והמרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-2015 התפרסם ספרו, "בתי את בוכה או צוחקת", בהוצאת אופיר ביכורים.

לאורך שנות עבודתו ברדיו כתב שירי זמר, כתב וביים אירועי חג ותיאטרון בערים, קיבוצים, מושבים ובמרכז ההדרכה.

חיים אישיים עריכה

כץ היה נשוי לכרמית (מיתי), מורה ומטפלת באמנות, ולהם שתי בנות ונכדים. נפטר ב-17 באוגוסט 2024. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ תל יצחק בו התגורר.

פרסים שהוענקו לו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יובב כץ]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיא בן נון‏, הפזמונאי יובב כץ ("מלכות החרמון", "בתי את בוכה או צוחקת") הלך לעולמו בגיל 88, באתר וואלה, 17 באוגוסט 2024
  2. ^ 1 2 3 4 5 יואב בירנברג, איש הרדיו והפזמונאי יובב כץ הלך לעולמו בגיל 88, באתר ynet, 17 באוגוסט 2024
  3. ^ מגוון מבדר מהנה, מעריב, 2 באוקטובר 1967
  4. ^ אהוד אשרי, חזרנו אליך שנית, באתר הארץ, 21 במאי 2007
  5. ^ מחאות על הורדת תוכניותיו של יובב כץ ברשת ב', באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
    זאב סגל, חכמים בלילה, באתר הארץ, 5 ביולי 2008
  6. ^ אילנה באום, פרס זיו ליובב כץ, מעריב, 17 ביוני 1986
  7. ^ העיתונאי צבי לביא זכה בפרס השלטון המקומי, מעריב, 18 ביוני 1986
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יובב_כץ&oldid=331400"