יה ג'יין-יינג
פעולות נוספות
| לידה |
28 באפריל 1897 גואנגדונג, שושלת צ'ינג שושלת צ'ינג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1986 (בגיל 89) בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | ||||
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של סין | ||||
| |||||
| שירות צבאי | |||||
| השתייכות | הרפובליקה העממית של סין צבא השחרור העממי | ||||
| דרגה | מרשל סין | ||||
|
1927–1985 (כ־58 שנים) | |||||
.svg){kind=link}
יֵה גְּ'ייֵן-יִינְג (במנדרינית: 叶剑英; 28 באפריל 1897 – 22 באוקטובר 1986) היה קומוניסט, מהפכן ומצביא סיני, אחד בין עשרת המרשלים שהקימו את צבא השחרור העממי. לחם במהלך מלחמת האזרחים הסינית להקמת הרפובליקה העממית של סין והיה פוליטיקאי פעיל במפלגה הקומוניסטית של סין. בין השנים 1978–1983, מונה לנשיא הרפובליקה העממית של סין על ידי המנהיג העליון חואה גוופנג ותמך בממשלו של האחרון. עם עליית משטרו של דנג שיאופינג החל יה לרדת ממשרותיו הפוליטיות.
ביוגרפיה עריכה
יה היה נולד למשפחת חקלאים ממעמד הביניים במחוז גואנגדונג בשנת 1897. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של יונאן בשנת 1919 והצטרף לתנועה הלאומית (קוומינטנג). הקוומינטנג תחת סון יאט-סן הנהיגו מצע מדיני לאיחוד סין תחת ממשל ריכוזי ולהביא את תקופת המצביאים והחלוקה המדינית לסופה.
בעודו באקדמיה הצבאית של הרפובליקה הסינית באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 פגש יה לראשונה בג'ואו אנלאי והשניים הפכו חברים לשנים רבות, שניהם יהפכו למנהיגים מרכזיים במפלגה הקומוניסטית של סין.
הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של סין אשר קסמה לו מבחינה אידאולוגית במהלך שנת 1927 ולמד על תורתו של מרקס במוסקבה, ברית המועצות מראשית 1929 ועד סוף 1930 בזמן בו החלה רשמית מלחמת האזרחים הסינית בין הקוומינטנג והקומוניסטים. לאחר מכן הצטרף אל הרפובליקה הסובייטית הסינית, מדינה קומוניסטית תחת הפוליטיקאי מאו דזה-דונג אשר שלטה בחלק ממחוז ג'יאנגשי.
באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 עזר יה לתכנן את המסע הארוך למען נסיגת הכוחות הקומוניסטים המאוגפים מהקוומינטנג אל צפון מערב סין ביחד עם לין ביאו, ובסוף שנות השלושים הוא זכה למוניטין של מתכנן ואסטרטג מצטיין. הוא היה מפקדה העליון של הארמיית השדה השמינית (הקומוניסטית) במהלך חלק ניכר ממלחמת סין–יפן השנייה והיה חבר בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית משנת 1945. במהלך מלחמת האזרחים בין הקומוניסטים ללאומנים (1945–1949), יה שירת בתור סגן ראש המטה הכללי של צבא השחרור העממי.
לאחר כיבוש כל סין היבשתית בידי הקומוניסטים והקמת הרפובליקה העממית של סין, יה מונה בידי מאו לראש עיריית גואנגג'ואו בירת מחוז גואנגדונג בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1955 הוא התמנה לדרגת מרשל סין בצבא השחרור העממי, ובשנת 1966 הוא התמנה לחבר בלשכה הפוליטית השלטת (הפוליטביורו) של המפלגה הקומוניסטית של סין.
לאחר שלין ביאו נהרג בבריחתו מסין העממית במסגרת בגידה בממשל מאו, יה לקח מקומו כחבר הוועדה המרכזית. לאחר מותו של מאו בשנת 1976, התנגד יה לעליית השפעתם של כנופיית הארבעה ותמך בממשלו של חואה גוופנג. בין 1975–1978 התמנה יה לשר הביטחון ובין 1978–1983 התמנה בידי חואה לנשיא הרפובליקה העממית של סין בפועל ומכאן ראש המדינה הרשמי של סין. בדרך כלל יה התנגד לרפורמה בכלכלת סין של דנג שיאופינג אשר הפך למנהיג העליון לאחר חואה, ובשנת 1985 פרש רוב תפקידיו המדיניים, כולל חברותו בלשכה המדינית ומאוחר יותר גם מהפוליטיקה בכלל.
יה נפטר כמה שנים לאחר פרישתו מהפוליטיקה, בשנת 1986.
קישורים חיצוניים עריכה
- marshal ye jianying dies at 90; had been china's head of state
- Ye Jianying on Taiwan's Return to Motherland
- יה ג'יין-יינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| נשיאי הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
|