Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יהושע שטיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יהושע שטיינברג
Осий (Иошуа) Штейнберг
קובץ:יהושע בן מנחם שטיינברג.jpg
לידה 1839
פטירה 21 במרץ 1908 (בגיל 69 בערך)
כ"ב באדר ב' תרס"ח
מדינה האימפריה הרוסית
ענף מדעי בלשנות, ספרות
תרומות עיקריות
חקר לשון־המקרא

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг;‏ 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר מילון התנ"ך "משפט האורים".

תולדות חייו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

נולד בוילנה בשנת 1839. בנערותו היה מתפלל ותיקין, ולמד תורה מפי הרב בצלאל הכהן. למד בבית המדרש לרבנים בווילנה, ובאוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית.

בשנת 1860 נבחר לרב מטעם בעדת וילנה, לאחר שקודם לכן היה רב מטעם בביאליסטוק, ושימש בתפקיד עד לשנת 1866. בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו. בשנים 1873-1866 לימד לשון עברית בבית המדרש לרבנים בווילנה. היה מנהל הסמינר למורים יהודים עד לשנת 1904.

יהושע שטיינברג עסק בעיקר בחקר לשון המקרא. ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים, ויצא בכמה מהדורות. בספרו סתר שטיינברג את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורשים בני שלוש אותיות; ודגל בשורשים בני שני אותיות. כן טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.

חיבורו החשוב בתחום זה הוא המילון המקראי "משפט האורים", הכולל הבחנה מדוקדקת בין הוראות שונות של אותה מילה, ואטימולוגיות משוערות של מילים על פי שורשים בני שתי אותיות. המילון יצא לאור ביותר מעשר מהדורות, ובמשך עשרות שנים שימש כמעט כל מורה או סופר עברי.

כתב על המילון יצחק אבינרי: "ואם ישאל השואל: מפעל גדול כזה בפרשנות המקראית, שהוא כמעט יחיד במינו, מדוע לא נעשתה לו הפומבי הראויה לו, ואילו מפעלים מפוקפקים - רעש ותכונה מעוררים עליהם והכל בפרסום מפרסמים? אין כל תימה בדבר, שכבר אמרו חז"ל: אילני סרק קולם הולך, אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אמרו לו: אין אנו צריכים, פירותינו מעידים עלינו"[1].

יהושע שטיינברג גם חיבר ספר משלים מקורי, בסגנון ספר משלי, בשם "משלי יהושע", או "אור לישרים", בו צירף למשלים בסגנון מקראי מאמרי חכמה ומוסר.

חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד הקדוש כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.

הוא הוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו.

יהושע שטיינברג נפטר בווילנה בחודש מרץ 1908, כ"ב באדר ב' תרס"ח[2]. הותיר אישה (בתו של המשורר אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.[3]

הערכת פועלו עריכה

לשיטה השטיינברגית בלשון היו מעריצים רבים, וספרי דקדוק רבים יצאו לאור בעקבותיו. כתב עליו אברהם בר גוטלובר: "אמנם ראה ראיתי את חתנו החכם הנכבד הר”ר יהושע שטיינברג נ“י איש אשר הראה כוחו וגבורתו בשפת עבר בספרו היקר ‘אור לישרים’ (ווילנה תרכ"ו), וידיעתו הגדולה והרחבה ביסודי הלשון ההיא הראה לדעת בספר ‘דקדוק’ שחיבר בלשון רוסיה, אשר לפניו לא היה כמוהו בלשון מדינתנו ואחריו כל מושך בשבט סופרים ימשוך והוא יהיה לעיניים לכל הבא אחריו לדבר דבר בעניין זה".[4] וכתב יוסף קלוזנר: "אם היו בתוכנו אנשים "בעלי מלאכה אחת" בשנות המאה שעברה, היה האחד והמיוחד שביניהם יהושע שטיינברג. כל עניין שכתב עליו ידע עד תכליתו, כל דבר שעסק בו היה רק מן הדברים שהיה מומחה להם. ובספרותנו שהכל אוהבים לדבר בה דווקא על מה שאינם מבינים, קשה להעריך את על ערכה הגדול של מידה טובה זו, שהייתה מצויה בשטיינברג."

מכתביו עריכה

  • אור לישרים: כולל משלי חכמה ומוסר ממיטב דברי חכמי הקדם וחכמי זמננו [משלי יהושע] / חברו בלשון כתבי הקדש עם הערות מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: דפוס פין וראזענקראנץ, תרכ"ו-1865.
  • מערכי לשון עבר / ערוכה בשטה חדשה מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה.
  • משפט האורים / מילון התנ"ך עברית וארמית עם תרגום לרוסית וגרמנית, תרנ"ה.

שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.

  • תרגום: מָעתק לשפת עבר מאת יהושׁע בן מנחם שטיינבערג, משגיח על האינסטיטוט למורי ישראל בווילנא, 'מַשַּׂא גֵּיא חִזָיוֹן - סֵפֶר חֲזוֹן הַסִבִּלּוֹת למשׁוררי היהודים ההֶלֶנים', ורשה: דפוס רבי יצחק גאלדמאן, 1887;
    • הספר, באתר OCLC (באנגלית), (הספר בקטלוג ULI)

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אודותיו עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יהושע שטיינברג

על ספריו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יצחק אבינרי, מילון התנ"ך, למרחב, 11 במאי 1962
  2. ^ ע"פ לקסיקון הספרות העברית החדשה
  3. ^ אל הקהל העברי, הזמן, 1 במאי 1908.
  4. ^ אברהם בר גוטלובר, זכרונות ומסעות
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יהושע_שטיינברג&oldid=241607"