יהודית דישון
פעולות נוספות
| פטירה | דצמבר 2025 |
|---|---|
| ענף מדעי | חקר הספרות העברית של ימי הביניים |
| תלמידי דוקטורט | אסתר גואטה, רבקה גרון (יחד עם פרופ׳ יהודה פרידלנדר), אסתר חוטר, כרמלה סרנגה, מרעי עבד אלרחמן, צפירה עוגן, ריבה פרידמן, שרה פרסלר, שמואל רפאל, רויטל רפאל-ויוונטה, מזל שקולניק |
| בן זוג | מנחם דישון |
יהודית דישון (1937 – דצמבר 2025)[1] הייתה סופרת ישראלית ופרופסור מן המניין במחלקות לספרות עם ישראל ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. הייתה דקאן הפקולטה למדעי היהדות, והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד דקאן באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה עריכה
למדה בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה לערבית.[2] תואר ראשון ושני למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שלישי למדה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שבארצות הברית.[3] נושא עבודת הדוקטורט : ״יצירותיו של יהודה אבן שבתי״, בהנחיית פרופ׳ יצחק ברזילי ופרופ׳ סיגר בונבקר.
קריירה ומחקר אקדמי עריכה
בשנת 1967 הצטרפה לסגל ההוראה של המחלקות לספרות עברית ותנ"ך[4] באוניברסיטת בר-אילן.[5] כיהנה שלוש קדנציות כראש המחלקה לספרות עם ישראל ושתי קדנציות כראש מכון קורצווייל לחקר הספרות העברית. בנוסף שימשה ראש מדור ימי הביניים במחלקה לספרות עם ישראל, ותרמה לקידום תחום חקר ספרות ימי הביניים במחלקה.[6]
היא ייסדה את פורום ימי הביניים בפקולטה למדעי היהדות ועמדה בראשו. מטרת הפורום הייתה קידום העשייה המחקרית על מגוון הדיסציפלינות שלה. עמדה בראש ״המפעל לחקר הסיפור העברי הימי-ביניימי״ ושימשה עורכת שותפה לצד פרופ' אפרים חזן של סדרת הספרים "פרקי שירה", שיְעוּדָה היה פרסום וההדרת טקסטים מגנזי השירה והפיוט של קהילות ישראל שלא נודעו ולא ראו אור עד אז.[3] נוסף על כך, פיתחה במחלקה לספרות עם ישראל את תחום התרבות ושפת הלאדינו.
שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית.
מחקריה התפרשו על פני קשת רחבה של נושאים, בהם ספרות המקרא על רקע תרבות המזרח הקדום, ספרות המשלים במקרא וספרות ימי הביניים.[3] במסגרת זו חקרה את יצירותיהם של יוסף אבן זבארה, יהודה אלחריזי ויוסף בן תנחום הירושלמי,[7] עסקה רבות בחקר דמות האישה ומעמדה בתקופת ימי הביניים, כפי שהם משתקפים ביצירות הספרות מאותה תקופה.
חברות ותפקידים עריכה
בנוסף לפעילותה באוניברסיטה הייתה יהודית דישון הייתה חברה בפעילויות שונות מחוץ לאוניברסיטה:
- חברה בוועדה לקידום האישה של תנועת ״אמונה״
- חברה בהנהלת המרכז ליידיש
- ראש קרן טנזר לחקר האישה בספרות העברית
- מייסדת שיתוף הפעולה בין קרץ מץ בניו יורק לבין הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן
- חברה במערכת כתב העת בקורת ופרשנות
- חברה בוועדת פרס פרס ניומן לחקר הספרות העברית (הודות למאמציה הועבר הפרס מארצות הברית לבר-אילן)[3]
- חברה בפרס עקביהו.
ספרים עריכה
דישון ערכה וכתבה ספרים ופרסמה מאמרים רבים בתחום הספרות העברית בימי הביניים בכתבי עת מקצועיים בארץ ומחוצה לה.
ספרי מחקר עריכה
- יהודית דישון ואפרים חזן (עורכים), סדרת פרקי שירה מבחר השירה והפיוט מגנזי ישראל, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, כרך א' (1990),[9] כרך ב' (1999),[10] כרך ג' (2003),[11] כרך ד' (2008).[11] (יזמה וערכה את הסדרה עם פרופסור אפרים חזן).
- עורכים: יהודית דישון ושמואל רפאל, כתב העת לאדינאר – מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של דוברי הלאדינו, (כרכים א'–ד', יזמה וערכה עם פרופ' שמואל רפאל).
- יהודית דישון ואפרים חזן (עורכים), מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן, רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשנ"א-1991.
- ערוגות הבשמים ליוסף בן תנחום הירושלמי, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005.
- יהודית דישון ורפאל שמואל (עורכים), מטוב ספרד: מחקרים בשירה העברית בספרד ובשלוחותיה, ביקורת ופרשנות 39, רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשס"ז.
- אשה טובה אישה רעה, ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ט-2009.
- חרוזים של חכמה: הגות מוסר ושעשועים בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, רעננה: הקיבוץ המאוחד, תשע"ב-2012.
- הרופא והשד: מהדורה מדעית של 'ספר השעשועים' ליוסף בן מאיר אבן זבארה, לוד: הוצאת מכון הברמן, 2018.
- יהודית דישון, מאיה אגמון-פרוכטמן (עורכות), ספורים מופלאים מיומנו של נוסע, מאוצר הסיפורים של תרבות ישראל בימי הביניים, ירושלים: הוצאת צור אות, 2020.
ספרי ילדים עריכה
- עיבוד סיפורים לילדים מספרות ימי הביניים שיצאו לאור הצפרדע הקנאית הארנבת הפקחית: ועוד סיפורים מאוצר המשל העברי, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1979.
- יהודית דישון, מאיה אגמון-פרוכטמן (עורכות), תעלולי חבר הקיני, עיבוד סיפורים לילדים מתוך ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, קריית גת: הוצאת קוראים, תשס"ו-2006.
- יהודית דישון ומאיה אגמון-פרוכטמן (עורכות), מעשיות חכמות על אנשים ועל חיות: סיפורים מתוך ספר שעשועים מאת יוסף אבן זבארה, בן-שמן: הוצאת מודן, 2010.
- יהודית דישון ומאיה אגמון-פרוכטמן (עורכות), משלים על שועלים ועל חיות אחרות, ספורים מתוך משלי שועלים מאת ברכיה הנקדן, בן-שמן: הוצאת מודן, 2016.
הוקרה עריכה
- אפרים חזן, שמואל רפאל (עורכים), מחברות ליהודית: קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג-2012.
חיים אישיים עריכה
יהודית דישון הייתה נשואה לאל"ם ד"ר מנחם דישון (נפטר ב-2016), ששירת כמפקד ממר"ם, ולהם בת יחידה – ד"ר מרים דישון ברקוביץ, פסיכולוגית וחברת סגל בקריה האקדמית אונו. חתנה הוא פרופ' ריצ'רד ברקוביץ איש סגל מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ המחלקה לספרות עם ישראל מודיעה בצער על פטירתה של פרופ' אמריטה יהודית דישון ז"ל, ראשת המחלקה לשעבר, דיקנית הפקולטה למדעי היהדות לשעבר וחוקרת ספרות ימי הביניים. יהי זכרה ברוך | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ 1 2 מחברות ליהודית: קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון, באתר כותר
- ^ 1 2 3 4 אפרים חזן, שמואל רפאל (עורכים), מחברות לספרות, קובץ מאמרים מוקדש לפרופ' יהודית דישון, רמת גן: בר אילן, תשע"ג, עמ' 9
- ^ שם המחלקה לספרות עברית שונה מאוחר יותר למחלקה לספרות עם ישראל ע״ש יוסף ונחום ברמן
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטת בר־אילן, דבר, 1 בספטמבר 1967
- ^ דישון יהודית | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר hebrew-literature.biu.ac.il
- ^ בנו של תנחום בן יוסף הירושלמי
- ^ דישון יהודית | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ פרקי שירה: מגנזי השירה והפיוט של קהילות ישראל מאת יהודית דישון, 1990
- ^ פרקי שירה מגנזי השירה והפיוט של קהילות בישראל כרך ב, באתר Booksefer
- ^ 1 2 פרקי שירה - כרך ג', באתר הוצאת אוניברסיטת בר-אילן