יד סולדת בו
פעולות נוספות
יד סולדת בו (בלשון הירושלמי[1] יד שולטת) הוא מונח הלכתי המייצג מידת חום שממנו נרתעת היד. מונח זה קובע הלכות העוסקות בבישול (כמו בישול בשבת, בישול בשר בחלב ובישולי גויים).
מקור השם עריכה
הראבי"ה[2] פרש שמקור השם "סולדת" הוא מלשון הכתוב: "ואסלדה בחילה"[3], כלומר שנבעת מחמת החום, ומושך את ידו לאחור מדאגה שלא תיכווה. וכתב בספר יד יהודה[4] שאינו נכווה מיד מהחום אלא לאחר שנשאר בו זמן מה, ולכך מיד לאחר שנותן בו את ידו מושכה לאחור כדי שלא תיכווה אם יחזיקנה זמן מה.
הגדרתו ודרגתו עריכה
בגמרא[5] מבואר שדרגת החום של יד סולדת בו היא ”כל שכריסו (=בטנו) של תינוק בן יומו נכווית ממנו”[6]. ביאר הריטב"א, שלפי שקשה לשער אותו ביד, שיש אדם שידו סולדת ברתיחה מועטת, ויש שאינה סולדת אלא ברתיחה רבה, לפיכך שיערו בכריסו של תינוק.
יש שכתבו שבחום שכריסו של תינוק נכווית ממנו, גם יד של כל אדם בינוני נכוית[7]. ויש שכתבו ששיעור חום של יד סולדת הוא כשהיד חוזרת לאחוריה מחמת רוב חומה, ולא אמרו שיעור כריסו של תינוק, אלא לעניין אחר[8].
להלכה, יש שכתבו שאין אנו בקיאים בשיעור יד סולדת, ולכן יש להיזהר ולהחמיר בדבר עד שיעור שיצא הספק מלבו.
אולם, יש שכתבו שכאשר ניתן לאכול את המאכל, או לשתות משקה בבת אחת - אין הוא בחום של יד סולדת[9].
שיעורו במידות זמנינו עריכה
לפי מידות זמנינו (במעלות צלזיוס) נתנו אחרונים כמה שיעורים בקביעת יד סולדת לחומרה:
- לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך[10] חום שמגיע 46 מעלות נחשב חום שהיד סולדת בו. הרב אוירבך הסתמך על הגמרא האומרת שבית השחיטה צונן[11], נמצא שעד טמפרטורה זו אין ספק שאין זה חום שהיד סולדת בו, על פי מדידות שערך מצא שחום אותו מקום בשעת השחיטה אינו עולה על 46 מעלות.
- לדעת הרב אברהם ישעיהו קרליץ ה'חזון איש', מידת חום שיד סולדת בו היא 40 מעלות[12].
- פרופ' זאב לב כתב בשמו של הרב פרנק, שעד 52 או 54 מעלות אין זה חום שהיד סולדת בו. ובשמו של רבי אהרן קוטלר כתב שעד 51.7 מעלות אין זה חום שהיד סולדת בו[13].
לעצם הגדרת סלידת היד, הביא פרופ' לב שתי אפשרויות: האחת, היד נרתעת מיד לאחוריה. דבר זה מתרחש בחום הקרוב ל-60 מעלות. השנייה, אפשר להחזיק את היד בתוך המים למשך שניות בודדות, אבל כעבור 5–10 שניות היד נרתעת לאחוריה. דבר זה מתרחש בחום הקרוב ל-50 מעלות.
בישול בשבת עריכה
מלאכת מבשל - על פי ההלכה אסור לבשל בשבת דבר שלא התבשל כולו (בהגדרה ההלכתית: "שלא נתבשל כל צורכו"). איסור זה חל כאשר מחממים מאכל בחום שהיד סולדת בו בלבד, שיעור חום זה נקבע לפי השיעורים שלעיל.
בישול אחר בישול - אין איסור לבשל מאכל מבושל. כאשר מדובר במאכל לח, לפי חלק מהראשונים יש בו איסור בישול כאשר נצטנן משיעור חום שיד סולדת בו[14].
הערות שוליים עריכה
- ^ כך גרס רבינו חננאל (שבת מ ע"ב) בתלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק א', הלכה ד'
- ^ חלק א שבת סימן רב עמוד 285
- ^ איוב פרק ו פס' י
- ^ יורה דעה סימן קה בפירושו הארוך ס"ק ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ', עמוד ב'
- ^ פרי מגדים, משבצות זהב, יו"ד סוף סימן סח
- ^ איסור והיתר כלל לד אות כ
- ^ המאירי שבת מ ע"ב
- ^ בן איש חי שנה ב' פרשת בא אות ה; שו"ת מהרש"ם.
- ^ בקובץ נועם כרך ז
- ^ בבלי חולין ח ע"ב
- ^ הרב בנימין זילבר, ברית עולם, עמ' מלאכת אופה אות צ"ב
- ^ המעין יג, ג עמ' 41–46
- ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ח, סעיף ד'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.