יד לילד
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הילדים היהודיים שנרצחו בשואה |
יד לילד הוא אתר זיכרון המצוי במוזיאון יד ושם בהר הזיכרון שבירושלים, המנציח את זכר הילדים היהודיים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בשואה.
הקמת האתר עריכה
אתר "יד לילד" הוקם בשנת 1987, לאחר שינוי שחל בתפיסת ההנצחה של מוסד יד ושם. עד לשנות ה-80 התמקד המוסד בהנצחת זכר הגבורה וההתנגדות לנאצים, והמעיט בהנצחת האנשים שהושמדו.
האתר מנציח את כלל הילדים היהודים שנספו בשואה, אך כיוון שהוא הוקם במימון אידית ואברהם שפיגל, אשר בנם עוזיאל נספה במחנה ההשמדה אושוויץ, הוא אף מנציח את עוזיאל עצמו - תמונתו ושמו חקוקים בכניסה.
תיאור האתר עריכה
הכניסה לאתר היא שביל היורד לתוך גבעה. על ראש הגבעה מצויים עמודים לבנים שבורים, אשר בשל שבירתם מגיעים לגבהים שונים. עמודים אלה מסמלים את שבירת חייהם של הילדים וצבעם הלבן מסמל את טוהר הילדים.
מקשת האבן שמעל שביל הכניסה יוצאים חוטי ברזל שנועדו לתחזק את האבן למניעת התפוררות. הם יוצרים הרגשה של מבנה שניזוק במלחמה, אך לא זו הייתה כוונת הבנאי. שביל היורד לתוך הגבעה בין קירות אבן מזכיר ירידה לקבר עתיק או לבונקר. שביל זה נועד לסמל את הירידה אל השאול או את ההליכה לתאי הגזים.
הכניסה לאתר מונעת כניסת אור מבחוץ, בשל הפניות החדות והקירות השחורים. המבקרים נכנסים לאולם המרכזי של האתר ובו חמישה נרות זיכרון (נרות נשמה) מוכפלים על ידי מראות רבות המצויות בקירות האולם, והמבקר מרגיש שהוא הולך בין כוכבים - כל כוכב מסמל ילד. קריין וקריינית מקריאים את שמות הילדים שנספו ואת גיליהם ומקומות מוצאם בשלוש שפות: עברית, אנגלית ויידיש.
האתר מנסה להראות מחד את ההמון הרב של ילדים שנספו, ומאידך לתת שם וגיל לנספים אינדיבידואלים.
היציאה מן האתר מובילה למרפסת בה רואים את שכונות ירושלים - יציאה המסמלת את התקומה, ואת האפשרות והיכולת להמשיך הלאה.
לקריאה נוספת עריכה
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
קישורים חיצוניים עריכה
- יד לילד באתר יד ושם (פריט 15 במפה)
- מיכאל יעקובסון, סיבוב ביד לילד ביד ושם, בבלוג חלון אחורי