Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יבגני חאלדיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יבגני חאלדיי
Евгений Халдей
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 במרץ 1917 (גיל: 109)

יבגני אָנַאניֶיביץ' חַאלדֶיי (ברוסית: Евгений Ананьевич Халдей;‏ 23 במרץ 1917 – 6 באוקטובר 1997) היה צלם סובייטי יליד אוקראינה, ממוצא יהודי, הידוע בשל צילומיו ממלחמת העולם השנייה, ובמיוחד בשל תמונתו המציגה את הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג בברלין.

קורות חיים עריכה

חאלדיי נולד בשנת 1917 בעיר יוזובקה (לאחר מכן "סטאלינו"; כיום דונצק באוקראינה). בהיותו בן שנה נרצחה אימו על ידי חיילים שנכנסו לביתם בשעת התה ורצחו אותה ואת עוזרת הבית. חאלדיי, שהיה בידי אימו, ניצל בנס כאשר חדר אליו כדור לגוף. יבגני גדל אצל סבתו, ממנה קיבל מצלמת "לייקה" ישנה, שפיתחה אצלו את אהבת הצילום.

קובץ:Raising a flag over the Reichstag.jpg
תצלומו המפורסם ביותר של חאלדיי: חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג

בשנת 1936 החל לעבוד כצלם עבור סוכנות הידיעות של ברית המועצות, "הסוכנות הטלגרפית של ברית המועצות" (טאס"ס) (ТАСС). עם תחילת מלחמת העולם השנייה נלווה חאלדיי אל כוחות הצבא האדום במסעם דרך אירופה, דרך מורמנסק, חצי האי קרים, וכיבוש ערי מפתח באירופה כסופיה, בוקרשט, בודפשט ווינה, ובסופו של דבר הקרב הקשה אשר הסתיים בכיבוש ברלין. חאלדיי נודע בתמונותיו אשר הנציחו רגעי מפתח במלחמה, תוך גישה תיעודית ועניינית.

תמונתו הידועה ביותר, "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג", שצולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין, התבררה כמבוימת. חאלדיי התקנא בצלם ג'ו רוזנטל, אשר צילם זמן קצר לפני-כן, ב-23 בפברואר 1945, את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה". עבור תצלום זה זכה רוזנטל בפרס פוליצר באותה שנה. על אף הטענות – שרוזנטל הכחיש בתוקף עד מותו – כי גם תמונתו בוימה, הרי שהדימוי ההרואי תרם להאדרת יוקרתו של הצבא האמריקאי, וחאלדיי שאף להעניק לצבא האדום תצלום ניצחון הרואי דומה. הוא נשא עמו דגל לקרבות וביקש מחיילים להניפו מעל לבניין השרוף. הדימוי המרשים נאלץ לעבור ריטוש בטרם פורסם ברבים, משום שעל אמת-היד של החייל שמניף את הדגל נראו, למרבה המבוכה, שני שעונים, שנלקחו ודאי כשלל. תמונה זו הביאה לחאלדיי תהילת עולם כצלם.

לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה

לאחר המלחמה המשיך חאלדיי וצילם תמונות מוועידת פוטסדאם, משפטי נירנברג וועידת פריז ב-1947. אך בתקופה זו סר חנו מעיני השלטונות הקומוניסטיים. חאלדיי פוטר מסוכנות טא"ס בשנת 1949 ולאחר מכן הותר לו לעבוד כצלם באופן מקומי, במקומות קטנים, ולעיתים הותר לו רק לעסוק בפיתוח תמונות של אחרים. בשנות ה-60 עבד זמן מה כצלם עבור העיתון "פראבדה", ובשנות ה-70 פרש לגמלאות. חאלדיי עצמו ייחס את נפילתו לאנטישמיות הסטאליניסטית. חאלדיי לא הסתיר את יהדותו. אביו ושלושה מאחיו נספו בשואה.

לאחר נפילת הקומוניזם זכה חאלדיי להכרה בין-לאומית, וכיום הוא נחשב לאחד מצלמי המלחמה המעולים שפעלו במלחמת העולם השנייה, ובכלל. הוא היה מיודד עם הצלם רוברט קאפה, שתיעד ביחד איתו את משפטי נירנברג וועידת פוטסדאם.

יבגני חיי את שארית חייו בצניעות בדירה קטנה במוסקבה, שם נפטר בשנת 1997. זמן קצר לפני מותו צולם עליו סרט ביוגרפי בו הוא מתאר את תולדות חייו ומקצועו.

בשנת 1999 הוצגה בבית התפוצות תערוכה מיצירות חאלדיי, בשם "תמונת מלחמה". בשנת 2008 הוצגה תערוכה עם מיטב מתצלומיו במוזיאון Martin Gropius Bau בברלין.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יבגני חאלדיי]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יבגני_חאלדיי&oldid=62901"